מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בדידות

מאת: יחיאל מַר

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּדִידוּת / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לראש הדף

זֹה הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה הָאוֹכְלָה אֶת הַלֵּב

הַיּוֹרְדָה בְּחֶשְׁכַת-הַלֵּילוֹת וְכוֹבֶשֶׁת עֲדֵי אֵין מִפְלָט.

תְּהוֹם אֵין אוֹרוֹת פְּעוּרָה, מִמֶּנָּה אָדָם לֹא נִמְלַט,

אֶלָּא דֹּם יְצַפֶּה לְבוֹאָהּ, וּבָהּ בְּבוֹאָהּ יִתְעַטֵּף!

זֹה הַשָּׁעָה בָּה שׁוֹקְעִים עָבָר וְעָתִיד גַּם יַחַד,

וּכְסוּת תִּשֹּׁר אַחַר כְּסוּת, וְחוֹמַת חֲלוֹמוֹת נֶהֱרֶסֶת –

וְעֵין-אֱלֹהִים נוֹרָאָה בְּנֶפֶשׁ אָדָם מְחַפֶּשֶׂת

עֹז לָשֵׂאת בְּדִידוּת, וּבְסֵתֶר לִבָּה, אֶת הַלַּהַט!

שְׁעַת אֵין עֵדִים לָאָדָם זוּלַת הַכּוֹכָב בַּמָּרוֹם –

וְזָר הַכּוֹכָב וְעוֹיֵן, וְאִילָן מִתְפַּלֵּץ בְּאוֹת «לָאו»!

מִרְמַת הָעֵדִים הָאִלְּמִים! אַתֶּם הַחוֹזִים בַּקְּרָב

בּוֹ אוֹר הַנֶּפֶשׁ דּוֹעֵךְ בְּמַחְנַק הַבְּדִידוּת הָאָיֹם!

וְאִם זְעָקָה תִּתְפָּרֵץ בְּלֵיל הַמִּבְחָן הַלּוֹהֵט,

קוֹל פְּחָדִים אַחֲרוֹן מִגְּרוֹנוֹת נֶחְנָקִים:

זֶה זַעַק הַלֵּב הַבּוֹדֵד הָעוֹלֶה שַׁעֲרֵי-שְׁחָקִים!

וְזֹה דוּמִיַּת הַשְׁחָקִים הַדּוֹחָה אֶת הַלֵּב הַבּוֹדֵד!

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יחיאל מַר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יחיאל מַר
רקע
יחיאל מַר

יצירותיו הנקראות ביותר של יחיאל מַר

  1. עץ ואדם (שירה)
  2. אשה מתוקה כחיים (שירה)
  3. תפילה (שירה)
  4. שירים (שירה)

לכל יצירות יחיאל מַר בסוגה שירה

לכל יצירות יחיאל מַר

יצירה בהפתעה
רקע

משדה הספרות ("מורים" מאת אפטושו)

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)


בדרך הריאליסמוס היבש, הכבד, הפסיכולוגי-רפּוֹרטירי סיפר לנו בּרשאדסקי לפני עשרים שנה ויותר על סביבת המורים העברים, או יותר נכון, המורים לעברית בעיר גדולה אחת שבתחום-המושב הרוסי (“באין מטרה”); ובריאליסמוס מהיר, שוטף, מרפרף, קינומאטוגראפי-עתונאי-אמריקני, זאת אומרת, עוד בפחות נפשיות ובלי כל לחלוחית של שירה, מספר על אותה סביבה בניו-יורק י.אפטושו עכשיו: מורים, רומאן, תרגום (מיודית?) מ. ליפסוֹן. הוצאת “העברי”, 1918. 263 ע.


התרגום, כפי הנראה, נעשה כהלכה, ויש גם מקומות מוצלחים במסירת החיוניות של הדיאלוג; כגון: “ריב אחרים אל תריבי” – “פשט שולץ את רגליו על גבי כיסא והחל לעיין בעתון”. וכאלה למכביר. ואולם יש, כמובן, גם שיבושים, כגון: "אל תקלקלו את השורה! (ע' 6) במובן, אל תפריעו; או: “לא העיפה עין ממנו” (ע' 7) במובן, לא הסירה, לא גרעה. ויש שם גם: עינים תותבות (ע' 8), פשתן לָתות (ע' 12), לטרטן את גופו (ע' 155).


ברם, כל זה לא חשוב כל כך, כמובן, חשוב הוא מה שאחינו שם באמריקה טרחו ויגעו ותירגמו והוציאו רומאן בלתי חשוב, רומאן, שבאופן היותר טוב הוא מזכיר לנו את פני גרין, “הצעיר הגבוה, בעל הפנים השזופים, שחוט של חן (?) ושל הפקרות(!) מתוח עליהם, הקופץ בקפיצה אחת מעל שלוש המדרגות האחרונות ונדחק לתוך חבורת המורים”, ואשר, כשעל פי רצון-המחבר, תוקף אותו בבית שולץ “רגש מעיק” על שהוא גונב את דעתם ומועל באמון שהם נותנים בו – אין הקורא חש כל מועקה.


כי אך מופקת היא מן כתיבה זו, גם במקומות שמבצבצים מתוכה סימני-כשרון ויכולת-התרשמות מן הקאריקאטוריוּת שבחיים, ואינה יכולה בשום אופן להניח את הדעת. תיאורי הסופרים, המשוררים, הליכותיהם בבתי-הקפה, שיחותיהם, תיאורי הנשים, קלותן, תאוותָנוּתן – כמה בּאנאלי כל זה, כמה בּאנאלי הכיעור, הטמטום! כמה שטחי! כמה לא מעניין!


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.