אימת מפגיע על ארי

(שבת ע"ז.)

גֶּשׁ-הָלְאָה, רֻם זֻלּוּת, חֶרְפַּת הָאָרֶץ! —

גָּעַר בַּצִּרְעָה אַרְיֵה זֹעֵם זָעַם.

וַתַּעַל חֲמַת הַזְּבוּב זֹאת הַפָּעַם

וַיִּקְרָא עָלָיו מִלְחָמָה וָקָרֶץ.

"הַעַל כִּי הָעַז אַתָּה בִּבְנֵי-שָׁחַץ

— קָרְאָה — הַעַל כֵּן אִירָא מִפָּנֶיךָ?

הַעַל כֵּן אָחִיל אֶשָּׂא שֹׁד וָלָחַץ?

שׁוּר נָא! הִנֵּה הַשּׁוֹר גָּדוֹל מִמֶּךָ,

וַאֲנִי עַל אֲשֶׁר אֶחְפֹּצָה אַטֵּהוּ!"

קָרְאָה — וּתְרוּעַת מִלְחָמָה הֵרִיעָה

וּבְרַעַשׁ וּבְרֹגֶז בָּאֲרִי הַפְגִּיעָה,

וַתַּעֲמֹד עַל עָרְפּוֹ וַתִּשָּׁכֵהוּ.

פֶּתַע נֵעוֹר הָאֲרִי וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף

כִּידוֹדֵי אֵשׁ מֵעֵינָיו יִתְמַלָּטּוּ

יִנְהֹם כַּיָּם, כָּאֲשֵׁדָה יַזֶּה קֶצֶף;

כָּל חַיְתוֹ בַּיַּעַר נִבְהָלוּ וָחָתּוּ!

וּמִי זֶה הַמַּרְגִּיז מִמְּקוֹמָהּ אָרֶץ?

צִרְעָה נִתְעָבָה מִמִּשְׁפְּחוֹת הַשָּׁרֶץ!

אַךְ הַצִּרְעָה דָּבְקָה בּוֹ כַּצָּרַעַת:

פֹּה תִּמְחַץ מִצְחוֹ, תִּקֹּב כַּמַּרְצֵעַ,

פֹּה תִּשֹּׁךְ שׁוֹקָיו וּבְאַפּוֹ בּוֹקַעַת.

וַיֶּחֱרַד הָאֲרִי וַיְהִי כַּמִּשְׁתַּגֵּעַ.

שָׁוְא יָרִים צִפָּרְנָיו, יִנְהֹם יָרִיעַ,

שָׁוְא יַחֲרֹק שִׁנָּיו וּזְנָבוֹ יָנִיעַ

וִיקַרְקֵר עוֹרוֹ גַּם יִסְפֹּק עַל יָרֵךְ;

בַּסֵּתֶר בֶּטַח תֵּשֵׁב אוֹיְבַתֵּהוּ,

תִּלְעַג עַל אַפּוֹ, תִּבֶז לִחֲמָתֵהוּ,

עַד שָׁבָה מִקְּרָב בִּתְרוּעָה, וַתְּבָרֵךְ

רֹב כֹּחָה כִּי רֹאשׁ אוֹיְבֶיהָ הִכְנִיעַ,

וַתְּמַהֵר חִישׁ קַל אֶל כָל מַכִּירֶיהָ

לִהְיוֹת גַּם הַחֲצֹצְרָה עֻזָּהּ לַשְׁמִיעַ;

וּבְמַהֲרָהּ פָּגְעָה בִּשְׂמָמִית מְתַפֶּשֶׂת

וּבְשֶׁלִּי נֶאֶחְזָה בִּסְבַךְ קוּרֶיהָ,

וַאֲהָהּ! רֹדָה-הָאֲרִי אָבְדָה בָּרֶשֶׁת.