מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כדברך

מאת: יוסף זליגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“כִּדְבָרֶךָ” / יוסף הלוי זליגר

(תְּחִנָּה)


תְּפִלָּה לָחֶנְוָנִי

בְּפָתְחוֹ חֲנוּתוֹ;

עָנָו וְעָנִי

וּבֶאֱלֹהִים חֲסוּתוֹ.


מְרַחֵם וּמַשְׁגִּיחַ,

שִׂים-עֵינְךָ בִּי;

יְשׁוּעוֹת מַצְמִיחַ,

הֱיֵה עוֹזֵר לִי.


אַתָּה מִשְׂגַּבִּי,

לְךָ קִוִּיתִי;

אֵלֶיךָ אֶשְׂגַבִּי,

לִישׁוּעָתְךָ צִפִּיתִי.


עֵינַי פְּקַח

לִרְאוֹת מֵישָׁרִים;

אָזְנַי פְּתַח

לִשְׁמֹעַ מוּסָרִים.


לַמְּדֵנִי צֶדֶק,

יַשֵּׁר יָדַי;

הַרְחִיקֵנִי מֵחֶדֶק,

פַּלֵּס צְעָדַי.


לֹא-אֲהַתֵל בַּעֲמִיתִי,

כִּי-נִבְרָא בְּצַלְמֶךָ;

לֹא-אָפֵר בְּרִיתִי,

כִּי-אָחוּשׁ קִרְבָתֶךָ.


אֲבַעֵר מִמְּגוּרָתִי

אֶבֶן וָאָבֶן;

תְּתַעֵב נִשְׁמָתִי

מַחְשְׁבוֹת אָוֶן.


סְחוֹרָתִי לֹא אֲיַפֶּה,

בְּדִבּוּרִי לֹא אֲשַׁנֶה;

מוּמַי לֹא-אֲחַפֶּה,

שְׁכֵנִי לֹא-אֲגַנֶּה.


בְּאָחִי לֹא-אֲשַׁקֵּר

אַךְ-אֱמֶת אֲדַבֵּרָה!

מִתְחָרִי לֹא-אֲבַקֵּר,

אַף-תְּהִלָּתוֹ אֲסַפֵּרָה.


מִמָדוֹן שָׁמְרֵנִי,

לֹא אֶקְבֹּל וְלֹא אֶקָּבֵל;

מִתַּמְרוּרִים הֲצִּילֵנִי,

לֹא אֶחְבֹּל וְלֹא אֵחָבֵל;


לֹא אֶתְבַּע וְלֹא-אֶתָּבֵעַ,

בְּרִיב לֹא-אַעֲרִימָה;

לֹא-אַשְׁבִּיעַ וְלֹא אֶשָּׁבֵעַ

עִם-הַכֹּל אַשְׁלִימָה.


לֹא אֶהְיֶה כְּנֹשֶׁה

בְּנוֹקְפֵי סְחוֹרָתִי;

כִּי-חֻקֵּי מֹשֶׁה

אוֹר לִנְתִיבָתִי.


שְׁלַח-לִי קוֹנִים

יְשָׁרִים וּתְמִימִים;

אֵלַי יִהְיוּ פּוֹנִים

נוֹחִים וּנְעִימִים.


שָׁמְרֵנִי מִמַּכְשֵׁלָה,

בַּל-תָּמֹטְנָה פְּעָמָי;

עַל-כֹּל שְׁאֵלָה,

אֶעֱנֶה כָּל יָמָי.


לֹא אֶרְדֹף מְזִמָּה,

פֶּן תְּכַסֵּנִי כְּלִמָּה;

אֵלֵךְ בְּיֹשֶׁר

וְהִשַׂגְתִּי אֹשֶׁר.


בַּל יְבֹאֵנִי חֶסֶר,

פֶּן-אֶרְעַב וְנוֹאָשְׁתִּי;

אַף לֹא יֶתֶר,

פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי.


הַטְרִיפֵנִי צְרָכַי

בְּמִשְׁקָל בִּמְשׂוּרָה;

הָאֶר-לִי דְּרָכַי

לָלֶכֶת בְּשׁוּרָה.


תֹּם יִצְּרֵנִי,

כִּי עָלֶיךָ יְהָבִי;

רוּחֲךָ תִּסְמְכֵנִי

וּדְבָרְךָ בִּלְבָבִי.


נדפס בשבועון “בת קול” גליון ב', לבוב תרע"ג.

יוסף זליגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף זליגר
רקע
יוסף זליגר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף זליגר

  1. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  2. יַחְדָו (שירה)
  3. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)
  4. הארנבת והשפן (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף זליגר בסוגה שירה

לכל יצירות יוסף זליגר

יצירה בהפתעה
רקע

שיר השירים אשר לרש"י

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

בשלום עבר רש"י את מעשה-פירושו לחמישה חומשי-תורה ולכמה מן הנביאים והכתובים, והנה הגיעהו זמן כתיבת פירוש שיר השירים. ויחרד לבבו מאד. זה השיר שהוא קודש-קדשים, זו הגלוסקיה המנופּה והמעולה מכל מאכלי הנפש השכלית, היאך יהא ילוד-אשה מעז לפרשו? המלה “שלמה” עצמה, כשהירהר בה, הפילה עליו פחד: המלך אשר השלום שלו, העושה שלום בין אש ומים, בין טוב ורע, בין עליונים ותחתונים, הגוזר ומקיים אַחדות איומה זו שכל הניגודים נסבלים על-ידה, ופה שיר-שיריו של מלך זה! עוד הרגיש הפרשן מין בושה שבצניעות בגשתו אל שירה זו. אשה מסיחה עם בעלה דברי חיבה והתקשרות, כנסת ישראל שופכת נפשה לפני לב-לבבה (וכן פירש: ולבי ער – הקדוש-ברוך-הוא, שהוא צור לבבי וחלקי, ער לשמרני ולהיטיב לי), חוזרת ומעוררת בו חן שנשאָה לפניו במדבר בימי-נעוריה, והוא אַף הוא מחבבה ומנחמה בפיוסים ורחמים, – ויבוא הוא, שלמה הקטן לבית יצחק, ויקשיב בפתח-הדלת, וימסור שיחתם בלילות ללומדי בית-כנסת ולמטיילי-שוק?

אבל תוך כדי ספיקותיו וחששיו, ידע היטב כי יזכה לכתוב ולסיים גם פירוש זה. הוא נשען אל משהו בתוך-תוכו, – הוא לא קרא לזה רוח-הקודש; יותר הרגיש את הדבר הנעלם שבתוכו כמין אונס המרתק אותו אל שולחן-הסופרים, כמין אש חרישית המפעפעת בו עד שהיא מתאַכלת ומתחרכת בצורת אותיות שחורות, מגמאות גוויל אַחר גוויל. אש-סתרים זו שבנפש-אָמן לא תבער אלא-אם-כן יש לה חומר-דלק. ומה חומר היה לו לרש"י? כל מה שלמד מרבותיו הקרובים, ר' יעקב בן יקר, שהיה הפרשן מכנהו רבי סתם או מורי הזקן (עיין “דור דור ודורשיו”, כרך ד', עמוד 321), ר' יצחק הלוי, ר' יצחק בן יהודה ור' אליקום מאשפירא; ומרבותיו הרחוקים, תנאים ואמוראים ומפטמי ילקוטי-מדרש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.