מכתמים - פַּחַד שָׁוְא / י"ל גורדון

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה

(סִפֵּר לִי הַיּוֹם שְׁכֵנִי רַ' אֶלְקָנָה)

רָאִיתִי תְּמוּנָה זָרָה וָאֶבָּהֵל,

וָאָרִים קוֹלִי לִקְרוֹא: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!

כִּי אָמַרְתִּי שֵׁד הוּא אוֹ אַחַת הָרוּחוֹת

אַךְ בִּרְאוֹתִי אֶת אָזְנֶיהָ הָאֲרֻכוֹת

הֲבִינוֹתִי – כִּי חֲמוֹר הִנֵּהוּ.

הוֹי רַךְ הַלֵּבָב, בִּלְבָבִי דִּמִּיתִי,

מִיָּמַי אָדָם כָּמֹהוּ לֹא רָאִיתִי

הַמְּפַחֵד – מִצֶּלֶם פָּנֵיהוּ.