מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שָׁם בָּרָמָה]

מאת: דוד פרישמן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

#/ דוד פרישמן

שָׁם בָּרָמָה, שָׁם נִשְׁקֶפֶת

חָרְבָּה שְׁמֵמָה אַף נוֹפֶלֶת,

וּבַלַּיְלָה שֵׁדֵי לַיְלָה

שָׁם יָחֹלוּ, שָׁם יִרְקֹדוּ.


אַךְ מִלְּפָנִים, בִּימֵי קֶדֶם,

שָׁם – עוֹד זוֹכְרִים – רָאֲתָה עַיִן

בַּיִת גָּדוֹל, בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

וּבַחוּרִים שָׁם לָמָדוּ.


וּבַחוּרִים שָׁם לָמָדוּ –

אַךְ בָּעֵמֶק שָׁם בָּאֹהֶל

יַחַד אֵם וּבַת יָשָׁבוּ;

בַּת לוֹקַחַת לֵב רוֹאֶיהָ.


שָׁם בָּרָמָה, שָׁם יִלְמָדוּ –

אַךְ גַּם נֶפֶשׁ יֵשׁ לַנַּעַר,

נֶפֶשׁ חֲפֵצָה; וְאֶחָד נַעַר

חָמַד, אָהַב הַנֶּחְמָדָה.


לַיְלָה, לַיְלָה, עֵת כִּי נָחוּ

הַבַּחוּרִים וַיִּישָׁנוּ

וַיְהִי עָזוּב בֵּית-הַכְּנֶסֶת –

שָׁם הַשְּׁנַיִם, שָׁם נוֹעָדוּ.


שָׁם יָשָׁבוּ, שָׁם נֶעֱצָבוּ,

וַיִּצְחָקוּ, אַף נָשָׁקוּ;

שָׁם שָׂמָחוּ, שָׁם נֶאֱנָחוּ –

אַךְ בָּא יוֹמָם כִּי נִתְפָּשׂוּ.


כִּי הַשַּׁמָּשׁ צָד אוֹתָמוֹ

כַּצִּפֳּרִים לִפְנוֹת בֹּקֶר…

וּבְמַקְלֵהוּ בַּרְזֶל עֶשֶׁת

הִכָּה, הִכָּה רֹאשׁ וּזְרֹעַ.


אָז אֶת-חָלְיוֹ שָׁם בָּרָמָה

חָלָה שְׁלשִׁים יוֹם הַנַּעַר;

גַּם הַנַּעֲרָה שָׁם בָּעֵמֶק

חָלְתָה שְׁלשִׁים יוֹם חָלָתָה.


אָז שָׁכָבוּ, אָז נֶעֱצָבוּ,

לֹא צָחָקוּ, לֹא נָשָׁקוּ –

וַיָּמוּתוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד,

גַּם הַנַּעֲרָה גַּם הַנָּעַר.


וּמִנִּי-אָז שָׁם נִשְׁקֶפֶת

חָרְבָּה שְׁמֵמָה וּמַפֹּלֶת,

וּבַלַּיְלָה שֵׁדֵי לַיְלָה

שָׁם יָחֹלוּ אַף יִרְקֹדוּ.

דוד פרישמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן
רקע
דוד פרישמן

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פרישמן

  1. כה אמר סרתוסטרא (פרוזה)
  2. הַצֵּל (פרוזה)
  3. דניאל דרונדה (פרוזה)
  4. בגדי המלך החדשים (פרוזה)
  5. הזמיר (פרוזה)

לכל יצירות דוד פרישמן בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פרישמן

יצירה בהפתעה
רקע

רשימות אחרונות

מאת אהרן דוד גורדון (מאמרים ומסות)

עם הנץ החמה, על הסיפון בירכתי האנייה 1.

יחידי, בודד, דומם. הים רועש, אבל אין רעשו בא להרעיש, להבליט דבר מה, לדבר בבהירות יתירה ובהטעמה מיוחדת. הכל כאילו ממוזג: השמיים, הים וגם רוח האדם, היושב לו בירכתי האנייה, בתוכם. אין מחשבה או הרגשה ברורה. המוח כאילו מהרהר או מדמדם, והלב דופק לתוך הים או מתוך הים ועם הים. מה פירושם של הדמדומים והדפיקות אינך יודע, אבל יש דבר-מה, דבר-מה שיש או יהיה לו פירוש. העיקר – המזיגה הזאת. החיים האלה או ההוויה הזאת. גם האנייה הזאת, הגדולה, היפה, הנקייה, הנוחה, הִנֶה כאילו בתוך המזיגה, כעין אבר מן החי, מן הים; כאותם הדגים ויתר הבריות אשר בתוך הים. ומה נאה היא ומה נוחה האנייה הזאת! גם במחלקה השלישית הכל כה נוח, יפה ונקי, ומה, כמדומה לך, חסר, שתהיה האנייה הזאת אומרת שירה, שירה על התמזגות רוח האדם ברוח העולם! היש לך מזיגה יפה מזו: גבורת הטבע העולמי – וכוח מעשיו של הטבע האנושי, של השכל והרצון האנושיים!

אבל מי בנה את האנייה הזאת? ידי מי? ידי מי עשו את כל העושר, אשר הושקע בבנין האנייה? הגם אותם האנשים, אשר כוחם ודמם הושקעו באנייה הזאת, חיים באותה ההרוָוחה, שנותנת האנייה לאנשים שלא עמלו בה, שבדרך כלל לא עמלו על שום דבר, לא יצרו ולא עשו שום דבר?

הנה לך קול-נחרה מהחיים האנושיים, הנה לך מראה, רבב מהרוח האנושית! ומה מכוער הקול, מה מתועב הרבב! כאילו רוח של טמטום ושל אכזריות, של קטנות, זיוף ושפלות שפוכה על כל האנייה הזאת, על כל מה שכל כך יפה, נוח, מרווח, נקי, מזהיר, מאיר.

והקול המכוער כאילו חודר גם לתוכך, והרבב המתועב כאילו דבק גם בנפשך, שגם אתה נהנה מההרווחה הגזולה הזאת, מהיופי המחולל הזה.

אנייה ‘אלואן’

—

(לרגל ויכוח על השאלה, אם צעיר, שיש בידו לגמור בית ספר עליון, צריך לגמור וללכת לעבוד, או יותר מתאים לתביעת רעיוננו ברגע זה, שהוא יעזוב את הלימודים וילך לעבוד).


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.