מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אֵל אַדִּיר לָהּ

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֵל אַדִּיר לַקִּרְיָה!

לֹא תֵדַע הַסּוּפָה, הַחֶרֶב, כִּלָּיוֹן,

תִּשְׂחַק לִמְשׁוּבַת הַדּוֹרוֹת הָאוֹיְבִים –

אֵין אָדָם וְסַעַר בְּתוֹכָהּ יִמְשֹׁל:

אֵל אַדִּיר לָהּ!

אֵל אַדִּיר לַקִּרְיָה!

אֵין כּוֹבְשִׁים הַקִּרְיָה, לְרַגְלָהּ נִכְבָּשִׁים,

לֹא יֻצַּת הֵיכָלָהּ כִּי כֻלָּהּ לֶהָבָה–

אֵין קֵיסָר וָמֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ יִמְלֹךְ:

אֵל אַדִּיר לָהּ!

אֵל אַדִּיר לַקִּרְיָה!

הִיא אֹחֲזָה בִצְבָתָהּ לִבּוֹת הָעוֹלָם,

כֻּלָּם מִתְעַשְּׁרִים מִזְּהַב דַּלְתוֹתֶיהָ –

אֵין אֵלּהּ בָּאֵלִים, אֵין מַלְכָּהּ בַּמְּלָכִים:

אֵל אַדִּיר לָהּ!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. הדקל (שירה)
  4. חֶרְמוֹנִים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

נגוּן חדש

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

נתקע בשופר, הזדעזע העם, וַיִשמע קול אדיר וחזק, קול המון: לשנה הבאה בירושלים!

“החברה הלבנה” כבר חטפה מן השולחן את השעוָה, אשר נטפה מן הנרות, אצל העמוד כבר עומד חזן-של-חול ומתפלל תפלת ערבית-של-חול בניגון-של-חול.

המתפללים כילו את תפילתם, תפילת-חול בחפזון. הטלית והקיט"ל הוסרו, כבר נועלים את המגפים – כולם אצים, כי לבנה יפה מחכה להם בחוץ …

ואין להם פנאי להתבונן אל איש צעיר לימים חיוור-פנים, הסובב בבית-המדרש אנה ואנה ומוליך אחריו ילד חסר-אונים ולבן-פנים ממנו …הוא סובב עוד הפעם, אך אין רואהו …האחד עסוק תחת הספסל, בבקשו את נעליו, השני החליף ערדלו בשל אחר, וזה מצא את מצנפתו נכתמה בחלב, וכולם רעבים, ולכולם מחכה הלבנה להתקדש.

– נשוב נא הביתה, אבא – מתחן הילד.

– עוד פעם אחת נסוב – עונה האב – עוד נעבור על פני הדוד …

ובין כך זע הגל – ה“קדיש” האחרון, ה“אמן” האחרון – והגל נשׂא אתו את הצעיר ואת בנו.

בחצר בית-הכנסת עמדו הגברים נוכח פני לבנה יפה ונהדרה, אך בצדי החוצות כבר נהרו הביתה שורות שורות של נשים, לבושות כלי לבן …בלכתן חושבות הן כמה נשים התעלפו ביום הקדוש הזה, יותר או מעט מדאשתקד …מבקרות הן או מהללות את החזן ואת משורריו; וגם איזה תחינות חדשות, שהובאו מליטא, נותנות להן ענין לענות בו …כל בית ובית מקבל לתוכו שתים ושלוש נשים, ושאר הכתמים הארוכים והלבנים מתנועעים הלאה והלאה ….

                            ______

בין המרקדים כנגד הלבנה בחצר בית-הכנסת הולך אנה ואנה הצעיר החיוור …קוראים אליו “שלום עליכם”, והוא עונה: “עליכם שלום” …אך קולו נמוך, ופניו הולכים וחשכים מרגע לרגע … המקדשים את הלבנה התפזרו ונמוגו כצללים.

– ואיש לא אסף אותנו הביתה – רועדות שׂפתיו – מה לעשׂות? גם זו לטובה! לא אפשוט יד לראשית השנה, תיכף במוצאי היום הקדוש …

הילד חושב כי אביו מתפלל, ואוחז בכנף בגדו, ומושכו לאט, בהתחננו:

– אבא, כלה תפילתך ונלך – וקולו רך מדמעות.

– שוטה, ילד שוטה, – עונה האב – למה אתה ממהר הביתה?

– רעב אני, רעב מאד.

והאב עונה בהלצה מַסתרת כאב:

– פשיטא, בוַדאי אתה רעב, מאי קא משמע לן? וכי יכולתי לחשוב, כי צמת מעת לעת ואתה שׂבע?

– אבא, הביתה! – מפציר בו הילד.

רגעים עמד האב נלחם בנפשו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.