מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּיוֹם סְתָו

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּיוֹם סְתָו בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה נוּגָה מְצָאתִיהָ,

וּלְבוּשַׁת אַלְמְנוּת אֵלַי בַּמַּרְאָה הִתְוַדָּעָה,

וּבְחֶמְלָה רַבָּה שָׂמָה בִּי עֵינֶיהָ, וּבְדוּמִיָּה

עַל-רֹאשִׁי יָדָהּ הַמִּתְרַפְּקָה חֶרֶשׁ הִזְדַּעְזָעָה –

“יְתוֹמִי” – לָחֲשָׁה לִּי – "יְתוֹמִי! נִשְׁכָּח בַּעֲלָטָה,

כְּצֶמַח רַךְ בַּקֹּר, בִּדְמִי יְגוֹנְךָ תִּתְיַגֵּעַ;

אַךְ דַּע-לְךָ, כִּי דִּמְעָה כְלוּאָה תִּיקַד עַד-שְׁאוֹל מָטָּה,

וּבְכִי מִתְאַפֵּק עַד-שָׁמַיִם עוֹלֶה וּבֹקֵעַ.

כִּסְתָו מְעֻנָּן בְּלִי נְגֹהוֹת, דְּלוּחִים וַעֲכוּרִים,

בְּלִי-צְחוֹק, בְּלִי-גִיל, יְמֵי יַלְדוּתְךָ הַשֹּׁמֵמִים תָּמּוּ;

וּכְחֹרֶף מַשְׁכִּים אֶל-אֶשְׁנַבְּךָ נִשְׁקְפוּ הַנְּעוּרִים,

וּפְנֵיהֶם הַנִּזְעָמִים מִן-הָרְחוֹב לְךָ רָעָמוּ.

וּכְיוֹם-חֹל אֶחָד אָרֹךְ חַיֵּי תָפֵל לְךָ נִבָּאוּ,

וַחֲלוֹם רַע אֶחָד אָרַג הָעַכָּבִישׁ בִּלְבָבֶךָ;

דֵּרָאוֹן, דַּלּוּת, רֶפֶשׁ עוֹלָם, צָרוֹת לֹא-נִשְׁמָעוּ,

וַיֶּחֱזוּ לְךָ מַחֲשַׁכֵּי עוֹלָם תְּלוּאִים עַל-שָׁמֶיךָ –

מָה רַחֵם אֲרַחֶמְךָ, יֶלֶד אֻמְלָל!" – וּבִדְמָמָה

שְׁנֵי רְסִיסֵי דִמְעָה רֹתְחִים קֹדְחֵי-אֵשׁ עַל-פִּי נָפָלוּ.

לֹא בָכְתָה, לֹא הֵרִימָה קוֹל – כְּרָחֵל נֶאֱלָמָה

נִצָּבָה, כְּמוֹ עָלַי הֲמוֹן רַחֲמֶיהָ הִתְגַּלְגָּלוּ.

וּמַבָּט קֹדֵר, כֻּלּוֹ אוֹמֵר אַלְמֹן, מְרִירוּת, שְׁכֹל,

וְחַסְדֵי אֵם חֹמֶלֶת שָׁלְחָה, וּבִלְבָבִי נָגַע –

וּלְעוֹלְמֵי-עַד לֹא-אֶשְׁכַּח אֶת-מַבָּטָהּ, וּבַכֹּל

פָּנֶיהָ הָעֲצוּבִים אֶרְאֶה, לֹא יַרְפּוּנִי רָגַע.

בַּעֲרֹב הַיּוֹם – בְּעַד הַחוֹר

אֶל-מַרְתֵּף אֲפֵלָתִי –

עִם-קַו הָאוֹר הָאַחֲרוֹן תֵּט,

תִּתְגַּנֵּב אֶל-פִּנָּתִי.

בַּיַּרְכָתַיִם תֵּשֶׁב אָט,

בִּדְמָמָה תֵּאָנֵחַ

וּלְנֶגְדִּי חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ תֵּבְךְּ,

כָּל-קְרָבַי תְּרַתֵּחַ.

וּבְלֵיל יָרֵחַ, עֵת עַל-שְׁחוֹר

קַרְקָעִי אוֹר זָרוּעַ –

אָז בָּאָה הִיא כַּחֲלוֹם, כַּצֵּל,

וּלְנֶגְדִּי אַט תָּנוּעַ.

וְעַל-פְּנֵי מַסֶּכֶת חֲלֹמוֹת לֵיל

נֹדֶדֶת וְעֹבָרֶת;

וּבְלֵב רָע אִיקַץ אֶל יוֹם רָע

וּבְהָגוּת נֶעְכָּרֶת.

וְכָל-הַמַּדְוֶה, כָּל-הַכְּאֵב,

הַצְּרוּרִים בְּנִשְׁמָתִי,

יָקִיצוּ עִמִּי, וּמִלֵּב

יִשְׁתַּפְּכוּ בְדִמְעָתִי.


תר"ס.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

על אחד העם V

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)


V

(בכ"ח בטבת תר"ץ)

לא להשתטחות על הקברים ולא לפולחן מתים מכוון יום האזכרה הזה. נפשו של אחד העם היתה ודאי סולדת מקביעת פולחן של יום מות. אין לך דבר שהיה שנוא על א“ה כדרישה אל המתים. אין זה גם מדרכי היהדות לעשות נפשות לצדיקים, ואין זה ממנהגה של היהדות הטהורה אפילו להציג מצבות למתים. הציבו ציונים לקברים, כדי שיתרחקו מן הקברים וכדי שידעו הכהנים המצווים על הטהרה, כי מקום קבר הוא המקום ולא יגשו אליו. היהדות לא הכירה בקדושת המתים, שהיתה, כנראה, מקובלת גם אצל העברים הקדמונים, ואת המנהג לא לנגוע במת, הסבירה היהדות לא בקדושתו של המת, כי אם בטומאתו. היהדות, בקבלה או בשמרה מנהגים קדמונים, הכניסה בהם תמיד תוכן חדש. ואין לך דבר שהיה מתנגד כה לרוחו של א”ה מקביעת יום זכרון למותו ואפילו בצורתו החסידית. היה מנהג בישראל ללמוד תורה לזכרון המת ולתיקון נשמתו. היו לומדים פרקי משניות, או היו מחלקים את הש“ס בין מכבדי זכר המנוח והיו עושים סיום בסוף השנה. אין ספק, שהיה בזה משום כיבוד זכר המתים, אולם יותר מזה היה כאן משום תיקון החיים ע”י הדבקות בלימוד התורה.

מעשיו ודבריו הטובים של האדם הם הם זכרונו. ואם נשוב לא"ה ולירושתו ונבדוק על-פי דבריו את ערכו האמתי ואת דמותו העצמית, כדי לדעת את מקומו בהתפתחות המחשבה הלאומית, נמצא שערכו היה יוצא מן הכלל ולא לחנם הורם לאישיות מרכזית ולמורה לדורו – היחידי, הראוי לשם מורה מראשית התעוררות רעיון הגאולה והתחיה.

מדוע זכה א“ה לשם זה? משום שבעמדו על סף תקופה חדשה בתולדות ישראל, תקופת מהפכה, כמשמעה ולא כמדרשה. היה הוא היחידי שעשה את חשבון עולמו של עם ישראל. הוא ערך את המאזן ופתח בספר החשבון שלנו חשבון חדש הפוך מזה שקדם לו במשך אלפי שנות נדודינו. יחידי סגולה כאלה הם מעטים בדברי ימינו. הם האנשים הבאים מפקידה לפקידה ומחשבים את חשבונה של האומה, בודקים את האינונטר, רושמים את הנכסים, לדעת מה קיים, מה נתקלקל ומה נפסל בתור כלים וצנורות לחיים ולשמירת הקיום, מסכמים את חשבון ההוצאה וההכנסה, הריוח וההפסד וקובעים את ה”תקציב" למחזור חדש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.