מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּיוֹם סְתָו

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּיוֹם סְתָו בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה נוּגָה מְצָאתִיהָ,

וּלְבוּשַׁת אַלְמְנוּת אֵלַי בַּמַּרְאָה הִתְוַדָּעָה,

וּבְחֶמְלָה רַבָּה שָׂמָה בִּי עֵינֶיהָ, וּבְדוּמִיָּה

עַל-רֹאשִׁי יָדָהּ הַמִּתְרַפְּקָה חֶרֶשׁ הִזְדַּעְזָעָה –

“יְתוֹמִי” – לָחֲשָׁה לִּי – "יְתוֹמִי! נִשְׁכָּח בַּעֲלָטָה,

כְּצֶמַח רַךְ בַּקֹּר, בִּדְמִי יְגוֹנְךָ תִּתְיַגֵּעַ;

אַךְ דַּע-לְךָ, כִּי דִּמְעָה כְלוּאָה תִּיקַד עַד-שְׁאוֹל מָטָּה,

וּבְכִי מִתְאַפֵּק עַד-שָׁמַיִם עוֹלֶה וּבֹקֵעַ.

כִּסְתָו מְעֻנָּן בְּלִי נְגֹהוֹת, דְּלוּחִים וַעֲכוּרִים,

בְּלִי-צְחוֹק, בְּלִי-גִיל, יְמֵי יַלְדוּתְךָ הַשֹּׁמֵמִים תָּמּוּ;

וּכְחֹרֶף מַשְׁכִּים אֶל-אֶשְׁנַבְּךָ נִשְׁקְפוּ הַנְּעוּרִים,

וּפְנֵיהֶם הַנִּזְעָמִים מִן-הָרְחוֹב לְךָ רָעָמוּ.

וּכְיוֹם-חֹל אֶחָד אָרֹךְ חַיֵּי תָפֵל לְךָ נִבָּאוּ,

וַחֲלוֹם רַע אֶחָד אָרַג הָעַכָּבִישׁ בִּלְבָבֶךָ;

דֵּרָאוֹן, דַּלּוּת, רֶפֶשׁ עוֹלָם, צָרוֹת לֹא-נִשְׁמָעוּ,

וַיֶּחֱזוּ לְךָ מַחֲשַׁכֵּי עוֹלָם תְּלוּאִים עַל-שָׁמֶיךָ –

מָה רַחֵם אֲרַחֶמְךָ, יֶלֶד אֻמְלָל!" – וּבִדְמָמָה

שְׁנֵי רְסִיסֵי דִמְעָה רֹתְחִים קֹדְחֵי-אֵשׁ עַל-פִּי נָפָלוּ.

לֹא בָכְתָה, לֹא הֵרִימָה קוֹל – כְּרָחֵל נֶאֱלָמָה

נִצָּבָה, כְּמוֹ עָלַי הֲמוֹן רַחֲמֶיהָ הִתְגַּלְגָּלוּ.

וּמַבָּט קֹדֵר, כֻּלּוֹ אוֹמֵר אַלְמֹן, מְרִירוּת, שְׁכֹל,

וְחַסְדֵי אֵם חֹמֶלֶת שָׁלְחָה, וּבִלְבָבִי נָגַע –

וּלְעוֹלְמֵי-עַד לֹא-אֶשְׁכַּח אֶת-מַבָּטָהּ, וּבַכֹּל

פָּנֶיהָ הָעֲצוּבִים אֶרְאֶה, לֹא יַרְפּוּנִי רָגַע.

בַּעֲרֹב הַיּוֹם – בְּעַד הַחוֹר

אֶל-מַרְתֵּף אֲפֵלָתִי –

עִם-קַו הָאוֹר הָאַחֲרוֹן תֵּט,

תִּתְגַּנֵּב אֶל-פִּנָּתִי.

בַּיַּרְכָתַיִם תֵּשֶׁב אָט,

בִּדְמָמָה תֵּאָנֵחַ

וּלְנֶגְדִּי חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ תֵּבְךְּ,

כָּל-קְרָבַי תְּרַתֵּחַ.

וּבְלֵיל יָרֵחַ, עֵת עַל-שְׁחוֹר

קַרְקָעִי אוֹר זָרוּעַ –

אָז בָּאָה הִיא כַּחֲלוֹם, כַּצֵּל,

וּלְנֶגְדִּי אַט תָּנוּעַ.

וְעַל-פְּנֵי מַסֶּכֶת חֲלֹמוֹת לֵיל

נֹדֶדֶת וְעֹבָרֶת;

וּבְלֵב רָע אִיקַץ אֶל יוֹם רָע

וּבְהָגוּת נֶעְכָּרֶת.

וְכָל-הַמַּדְוֶה, כָּל-הַכְּאֵב,

הַצְּרוּרִים בְּנִשְׁמָתִי,

יָקִיצוּ עִמִּי, וּמִלֵּב

יִשְׁתַּפְּכוּ בְדִמְעָתִי.


תר"ס.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

גָּלְיָת

מאת דוד פרישמן (פרוזה)

מה דמות תערכו לו, לגלית זה? הלא אין זאת כי ככה תחשבו אותו בלבבכם: איש אשר נורא מראהו, איש מדה מבני-הענק, אשר גבהו שש אמות וזרת ואשר כובע נחשת על ראשו ושריון-קשקשים הוא לבוש, ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו וחֵץ חניתו כמנור אורגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל – וגומר וגומר.

ודוד? מה דמות תערכו לו? הלא: נער קטן הוא, קטן ואדמוני עם יפה-מראה וגומר – האין זה?

ואולם לא כן, אחי, הפעם הזאת שגיתם עד מאד! גלית זה, אשר אמרתי, איננו איש-מדות ואיננו ענק, ונהפוך הוא, כי נער קטן הוא, נער עיף ויגע וכושל, אשר קומתו קצרה עד מאד ומדתו גם היא קטנה, עד שכמעט יסיתני לבי בשפק אם יקחו אותו לעבוד בעבודת-הצבא בבוא עתו, כי יחסר המדה, והוא נער נוצרי מבני דלת עם-הארץ אשר ברחוב היהודים, ושמו הנכון קוּלוּמוֹן טשוּפַּני; ולעֻמתו הנער דוד נער גבור ומשכיל בכל מעשיו, מהיר ברגליו ומהיר באצבעותיו, ובכל אשר הוא עושה הוא מצליח – –

והנער הראשון ההוא למה נקרא שמו גלית? על שם סופו, אחי, על שם סופו נקרא בשם הזה! והסוף הזה נורא מאד, והסוף הזה היה לפוקה ולמכשול ולמחִתּה לכל בית ישראל אשר ברחוב היהודים.

והמעשה הזה אמנם מעשה הוא, אשר בנוהג שבעולם הוא מביא לידי שחוק – נער עברי התגבר על נער נוצרי וינצח אותו – מעשה של מה-בכך; בכל-זה אחריתו היתה תוגה, תוגה גדולה ושבר-לב ודאבון-נפש.

והאיש אשר סִפּר באזני את כל הדברים האלה, עוד אני זוכר אותו ואת תמונתו מכף רגלו ועד קדקדו – ותמונתו זאת נצבת לפני בכל עת אשר יעלה זֵכר הדברים על לבי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.