מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָיְתָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת, שְׁנַת רָזוֹן,

לֹא מִחְיָה וְלֹא מָזוֹן.

כָּל בַּעֲלֵי כַּרְבֹּלֶת,

אֶפְרוֹחַ, תַּרְנְגֹל וְתַרְנְגֹלֶת,

לֹא מָצְאוּ מַכֹּלֶת,

אֵין גַּרְעִין וְאֵין שִׁבֹּלֶת.

עָמַד תַּרְנְגֹל רַבִּי גְרוֹנָם וַיִּקְרָא:

– "הֵאָסְפוּ אֵלַי כָּל בַּעֲלֵי מִקְרָא,

תַּרְנְגֹלוֹת וְתַרְנְגֹלִים,

כָּל הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים!

הֵן כָּבֵד הָרָעָב עָלֵינוּ,

וְלָמָּה נֵשֵׁב עַד מוּתֵנוּ,

אֲנַחְנוּ וְכָל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ.

לָכֵן שִׁמְעוּ כָּל יוֹצְאֵי בֵּיצָה,

הִנֵּה נָא מָצָאתִי עֵצָה:

נָקוּמָה כֻּלָּנוּ וְנֵצְאָה,

נֵלְכָה יַחַד אֶל הַכְּפָר,

נִפְשֹׁט בַּשָׂדֶה וּבַכָּר,

אוּלַי נִמְצָא מְעַט בָּר,

וְנֹאכַל וְנָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ,

אֲנַחְנוּ וְכָל טַפֵּנוּ.

הֲלֹא יְדַעְתֶּם דְּבַר הָעָם וּמְשָׁלוֹ:

מְשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ – מְשַׁנֶּה מַזָּלוֹ.

וְעַתָּה הַגִּידוּ לִי וְאֵדְעָה,

בִּפְנֵי עַם וְעֵדָה

הֲטוֹבָה עֲצָתִי, אִם דָּבָר רֵיק הוּא,

– קוּקוּרֵיקוּ, קוּקוּרֵיקוּ!"

וַתִּיטַב בְּעֵינָם עֲצַת אֲדוֹנָם

וַיִּמְחֲאוּ כָּנָף: "יְחִי רַבִּי גְרוֹנָם,

אֵין כָּמוֹהוּ גֶבֶר,

חָכָם לִמְצוֹא שֶׁבֶר!

וַתָּקָם כָּל מִשְׁפַּחַת הַנַּקְרָנִים,

אֵם עַל בָּנִים,

קְטַנִּים וּגְדוֹלִים,

בְּרִיאִים וְחוֹלִים,

גַּם אַחַת

פִּסַּחַת,

דַּלָּה וְרָפָה,

וּמִשְׁעַנְתָּהּ תַּחַת כְּנָפָהּ,

צוֹלַעַת אַחֲרֵיהֶם עַל יָרֵךְ.

וַיִּסְּעוּ כֻּלָּם וַיֵּלְכוּ בַּדָּרֶךְ.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשְּׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם,

וְהִנֵּה שְׂדֵה שְׂעוֹרִים לִפְנֵיהֶם,

וְהַשָּׂדֶה מָלֵא בְּרָכָה,

דֵּי בָּר לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה,

וַיִּקְרְאוּ: “הֶאָח, הֶאָח, הָיְתָה הָרְוָחָה!”

וְהַיָּמִים יְמֵי קָצִיר וָלֶקֶט,

וַיַּחֲנוּ בַּשָּׂדֶה מוּל הַגֹּרֶן מִנֶּגֶד,

וַיֹּאכְלוּ לַחְמָם בְּשֶׁקֶט.

כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים,

מְלַקְּטִים בַּבָּר, מְטַיְּלִים וּמְהַגִּים

עַל גַּרְגְּרִים, עַל חַרְצַנִּים וְזַגִּים,

אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים,

מְטִילִים בֵּיצִים וּמְגַדְּלִים אֶפְרוֹחִים.

מִקֵּץ חָדְשַיִם לְצֵאתָם

נִכְסְפוּ הַתַּרְנְגֹלִים לְבֵיתָם.

וַיֶּאֱסֹף הַתַּרְנְגֹל אֶת הָעֵדָה

וַיֹּאמַר: "מַהֲרוּ עֲשׂוּ לָכֵם צֵידָה.

אֶפְרוֹחַ, תַּרְנְגֹל וְתַרְנְגֹלֶת

יִשָּׂא בְּפִיו שִׁבֹּלֶת,

קָנֶה אֶחָד לַגֻּלְגֹּלֶת,

וְלֹא נָשׁוּב הַבַּיְתָה רֵיקָם –

קוּקוּרֵיקָם, קוּקוּרֵיקָם!"

שָׁמְעוּ הַתַּרְנְגֹלִים שָׂשׂוּ,

אָצוּ, רָצוּ, טָסוּ,

וְכַאֲשֶׁר צֻוּוּ כֵּן עָשׂוּ:

אֶל הַגֹּרֶן יָרָדוּ,

וַיִּצְטַיָּדוּ,

וַיֵּצְאוּ כֻּלָּם לַמַּסָּע

וּבְפִיהֶם הַמַּשָּׂא,

שִׁבֳּלֵי שְׂעוֹרִים מְלֵאוֹת וְעָבוֹת,

גְּדוֹלוֹת וּשְׂעִירוֹת כִּזְנָבוֹת,

גַּרְגְּרִים לַשִּׁבֹּלֶת שְּׁתֵי מֵאוֹת,

וּשְׂעָרוֹת – זָקָן וּפֵאוֹת.

רַק הָאַחַת,

הִיא הַפִּסַּחַת,

מֵאֵין יְכֹלֶת

לָשֵׂאת שִׁבֹּלֶת,

רֵיקָם בָּאָה

וְרֵיקָם יָצָאָה,

וַתֵּלֵךְ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה לְבַדָּהּ,

צוֹלַעַת עַל מִשְׁעַנְתָּהּ וּמְדַדָּה.

הֵם בַּדֶּרֶךְ וּבֶן-שׁוּעָל נַעַר

הֵצִיץ מִמַּאֲרָבוֹ בַּיַּעַר,

וַיַּרְא מַחֲנֵה בְּנֵי כָּנָף

עוֹבֵר בֶּהָמוֹן לְפָנָיו,

וַיִּלְטשׁ שֵׁן וַיְנוֹפֵף זָנָב

וַיֹּאמַר: "הֶאָח, טֶרֶף, רַב טֶרֶף,

סְעֻדִַּת יוֹם וּסְעֻדַּת עֶרֶב!

אֶל הַמַּחֲנֶה אֶתְגַּנֵּב מֵאֲחוֹרָיו,

וַאֲשֶׁר יִפֹּל בְּכַפִּי יְזֻנַּב – וְטֹרָף."

הַמַּחֲנֶה אַךְ עָבָר,

וְהַשַּׁעֲלוּל יָצָא לְנַסּוֹת דָּבָר,

וַיִּגַּשׁ אֶל הַפִּסַּחַת

וַיֹּאמֶר בַּעֲנָוָה וְּבַנַחַת,

וְקוֹלוֹ מָתוֹק כַּיַּיִן:

"שָׁלוֹם לָךְ, חֶמְדַּת-עָיִן,

לְמִי כָּל הַמַּחֲנֶה וּמֵאָיִן?"

וְהַתַּרְנְגֹלֶת הַפִּסַּחַת

גַּם הִיא חֲכָמָה וּפִקַּחַת,

וַתַּעַן: "מִן הַמִּלְחָמָה הוּא שָׁב,

וְעִם שׁוּעָלִים עָשָׂה קְרָב

וְגַם נָפַל מֵהֶם רָב".

– "וּמָה הַדָּבָר אֲשֶׁר בְּפִיהֶם?

(יִמַּח שְׁמָם וְשִֵׁם אֲבִיהֶם!)"

– "שְׁלַל אוֹיְבִים הוּא, זַנְבוֹת הַשּוּעָלִים

אֲשֶׁר זִנַּבְנוּ מִן הַחֲלָלִים,

לִהְיוֹת לָנוּ לְמַזְכֶּרֶת,

לְשֵׁם עוֹלָם וּלְתִפְאֶרֶת,

עַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת,

עַל הַיְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת,

וְעַל הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים

בְּמִלְחֶמֶת הַשּׁוּעָלִים וְהַתַּרְנְגֹלִים".

אָז נָסוֹג הַשּׁוּעָל מְעָט,

וַיִּשְׁאַל אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת בַּלָּאט:

“וְאַיֵּה שְׁלָלֵךְ אַתְּ?”

– "זְנָבְךָ, שׁוּעָלִי,

נָפַל בְּגוֹרָלִי,

הוּא יִהְיֶה שְׁלָלִי,

לָכֵן עַתָּה יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ,

הִנְנִי, הִנְנִי עָלֶיךָ!"

הַשּׁוּעָל שָׁמַע וְחָרָד,

וַיָּנָס אֶל אֶרֶץ אֲרָרָט.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

העלמה וצלמה

מאת יהודה ליב גורדון (שירה)

(אסף ל"ז נ')

עַלְמָה כַּכֻּשִׁית מִשְׁחַת מַרְאֶהָ

נִשְּׂאָה אֶת נַפְשָׁהּ כִּי יָפָה הִנֶּהָ,

כִּי אֵין כָּמוֹהָ בָּאָרֶץ לָיֹפִי;

וּבְכָל הַגִּלְיוֹנִים שֶׁרָאוּ עֵינֶיהָ

חָרָה אַפָּהּ וַתִּתֵּן דֹּפִי,

וַתֹּאמֶר כִּי כֻלָּמוֹ

יַעֲשׂוּ בִּרְמִיָּה פָּעֳלָמוֹ,

וְּלַדֲאבוֹן נַפְשָׁהּ וּלְמֹרַת רוּחַ

עַל כָּל אֲשֶׁר רַגְלֶיהָ דָּרָכוּ

שָׁם גִּלְיוֹן גָּלוּי בַּסֵּפֶר פָּתוּחַ

יַרְאֶה לָהּ פָּנֶיהָ מִשְּׁחוֹר חָשָׁכוּ.

בִּמְעוֹן בֵּיתָהּ כִּי תָנוּחַ

קִירֹתָיו גִּלְיוֹנִים יִמְלָאוּ,

וּפַּעַם בַּחוּץ כִּי תֵצֵא לָשׂוּחַ

גַּם שָׁם אֶל עֵינֶיהָ יֵרָאוּ.

אֶל אַחַת הַחֲנֻיּוֹת כִּי תָסוּר פַּעַם

לִקְנוֹת קִשּׁוּרִים וּבָתֵּי-הַנֶּפֶשׁ

גַּם שָׁם לֹא תֻחַן, לֹא תֵדַע חֹפֶשׁ,

גַּם שָׁם מַרְאָה מוֹרְאָה – הוֹי מַרְאֵה זַעַם

בִּצְדִיָּה תַּכְעִיסֶנָּה בַּעֲבוּר הַרְעִימָהּ.

גַּם כִּי תַעֲזֹב בֵּיתָהּ מִיָּמִים יָמִימָה

לָבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ לִמְצֹא בֵּית חָבֶר,

אָז מַרְאֹת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאֹת שָׁמָּה

תּוֹרֶינָה תָּמִיד כִּבְאֶצְבַּע נַעְלָמָה

אֶת חֶסְרוֹן יָפְיָהּ כָּל מוּם בָּהּ וָשָׁבֶר.

וַתִּבְחַל נַפְשָׁהּ בִּתְשֻׁאוֹת הַקָּרֶת!

כִּי מַה-יַּמְרִיצָהּ תַּעֲנוּג וָזֹהַר

אִם חֶבְלָהּ נִמְרָץ, אִם רוּחָה נֶעְכֶּרֶת!

וַתֵּרֶא לָה מִשְׁכָּן בָּדָד כַּסֹּהַר

תּוֹךְ פַּרְדֵּס נֶחְמָד בֵּין עֲצֵי תִפְאָרֶת

בִּמְקוֹם אֵין אָדָם וּדְמָמָה שׂרָרֶת.

אַךְ הָהּ! גַּם שָׁמָּה לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ!

כִּי אוּבַל מַיִם כִּבְדֹלַח לָטֹהַר

עַל עַפְרֹת זָהָב בֵּין פִּרְחֵי נִיחֹחַ

בִּרְאִי מוּצָק יִזַּל, יִתְנַהֵל שֶׁפִי,

וּכְגִלְיוֹן גָּלוּי גַּלָּיו יִתְגַּלְגָּלוּ,

בָּם רָאֲתָה הָאֻמְלָלָה כִּי תַחַת יֹפִי

רַק נִקְפָּה, רַק קָרְחָה בִּלְחָיֶיהָ עָלוּ;

שָׁוְא גַּם מִשָּׁמָּה לִבְרוֹחַ אָמָרָה –

בִּרְתֻקוֹת קֶסֶם תַּחְתֶּיהָ אֻסָּרָה,

כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן סָגַר הַגָּן עָלֶיהָ

וּמִבְחַר עֲמָקָיו לֹא נָטְשׁוּ רַגְלֶיהָ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.