קְרָב / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

רַק אַתְּ יוֹדַעַת עַל גְּבוּל הַסַּאַן

עוֹד בְּחִיוּךְ לִכְבּשׁ חֵילִי!

וּלְדָמַיִךְ שִׁיר כִּי יַעַן –

דְּעִי לָךְ, הוּא שֶׁלִּי, שֶׁלִּי!

וְעֵת יִגְבַּר קוֹלִי עַל דּוּמִיָּתֵךְ –

אוֹ יֶחֱזַק שִׁקְטֵךְ מֵחֲרוּזִי –

בַּחֲלִיפוֹת הַקְּרָב הַמִּשְׁתַּפֵּךְ,

סוֹד קִיּוּמֵנוּ – וְרָזֵי-עֻזִּי!

וַעֲיֵפֵי-עֶדְנָה, מְלֹהֲטֵי מִזִּיו

נִשְׁמָע גַּלֵּי הַדָּם הַנְּמוֹגִים,

אֲנִי דָּמֵךְ, וְאַתְּ דָּמִי…

וּבְיָדַיִךְ, חוֹנְנוּ בְּנִיב,

קוּרֵי הַחֲלוֹמוֹת הָעֲנֻגִּים –

וּלְיַלְדֵּךְ אוֹתִי אָז תְּדַמִּי..