הֵידָד, חַדְרִי הֶחָדָשׁ, הַצּוֹפֶה פְּנֵי יָם,
הַנִּשָּׂא בְּעֶשְׂרִים אַמָּה מֵעַל לַמִּדְרֶכֶת!
רוּחוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹת,
עִם לַיְלָה – חַג-נְגֹהוֹת,
בְּדִידוּת מְבֹרֶכֶת.
קִשְׁרוּ נָא עָלַי, אֵפוֹא, פְּגָעִים קְטַנִּים עִם גְּדוֹלִיםלְהַלְאוֹת הַיָּגֵעַ.
אֶת אָזְנִי מִכֶּם אֶאֱטֹם, אֶת עֵינִי אַעְלִים:
לִבִּי מְפֻיָּס לְמַפְרֵעַ.
תל-אביב, תרפ"ו