מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מר שני השתקן

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[מר נשי השתקן] / רחל


מַר נָשִׁי הַשַּׁתְקָן – שְׁתִיקָה סְיָג לְחָכְמָה –

וּשְׁכֶנְתּוֹ הַצְּנוּמָה,

לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם, וִיהִי מָה! לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם

אַף לֹא יוֹם!


לֹא יוּכַל מַר נָשִׁי, לֹא יוּכַל שְׂאֵת שִׁפְעַת דִּבּוּרָהּ –

“זֶה נוֹרָא!”

לֹא תִּמְחַל הַשְּׁכֵנָה שְׁתִיקָתוֹ לַשַּׁתְקָן הַגָּדוֹל,

עַד עוֹלָם לֹא תִּמְחֹל!


"הֵן אֵינִי חַקְלַאי, הוּא אוֹמֵר, וְאֵינִי גַּם פַּיְטָן,

רַחְמָנָא לִצְלַן…"

"מָה אֲנִי, הִיא תָּשִׁיב, מַה כּוֹחִי כִּי אַטִּיף

לְרֹאשׁ הַסְּנִיף…"


וְלֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם, וִיהִי מָה! לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם

אַף לֹא יוֹם!

מַר נָשִׁי הַשַּׁתְקָן – שְׁתִיקָה סְיָג לְחָכְמָה –

וּשְׁכֶנְתּוֹ הַצְּנוּמָה.

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

הוא אמר לה

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

המחיר קודש לטובת ההגנה

העצמית הישראלית ברוסיה.


הוא אמר לה:

– אמי! אל תניאיני מדרכי, אשר אני הולך עליה. אל תעצרי בי; אל תרבי מעצורים על כל המעצורים והחוחים הקשים הסובבים אותי והמעכבים אותי עד בלי די. אל תשפכי דמעות לעיני על דם לבי הקרוש. אל-נא תעמדי על הסף, אל נא תשׂוֹכּי בידך על המוצא, אל-נא תסגרי הדלת מלפני. כי אין עצה ואין תחבולה: אני צריך ללכת.

אני צריך ללכת. לא מצוָה אני מקיים בזה; לא חובה אני עושה: אין חובות עלי ואיני משועבד לשום דבר. איני יכול לבלי ללכת. חיי אינם חיים, אם לא אלך. בינתי תסתתר, אם לא אלך. בינתי מסתתרת גם בהגיגי בלבד על אפשרות אי-ההליכה. בינתי מסתתרת לזכר המלות: אילו, אלמלא, אפשר, יוכל היות – גרידא. בינתי מסתתרת לשמע הדבר, כי ישׁ לא מהַלכים.

אל תבכי. אם יש אשם בדבר, הנה גם לך חלק בו.

הרואה אַת? בת אדוני הבית. היא לא תספר לבניה שום דבר. ואַת סיפרת. הרבה סיפרת לי. זוכרת אַת את “שבט-יהודה” בעברי-טייטש שהיה בביתנו? ו“גירוש שפּאניה ופורטיגאל” עם “עמק-הבכא”? ו“חורבן-בית-המקדש” ו“אמר ר' יוחנן” בשבתות-“חזון” – זוכרת אַת?

וגזרות ת“ח ושׁנות-חמלניצקי, והקוֹזַקין – הלא בעיר אוקריינית ילדתּיני, אמי, בעיר אוקריינית. שם – החוֹחוֹלים, ה”זַפּוֹרוֹז’יה", “הסֶטשׁ”. חורבות מזַפֶּה מאתנו דרך חצי יום. שלו ושקט הלילה באוקריינה. ובת אדוני הבית באה בעדי קוֹרַלים ולבושׁה “בְּזרוקַבקה”. גם קראה את “טאראס בּולבּה” והתענגה על הגבורות ועל התעלולים ביענקיל, אף צחקה למראה הסנדלים והפוזמקאות שהיו למעלה והראש למטה בנהר. הציור בהיר – מה נחמד הציור! והיא לא תספר כלום לפאשקה אשר תלד. לא תמצא לנכון לספר לו “שצ’וֹ בילוֹ”.

ואולם אַת, אמי, אַת אינך יודעת את גוֹגוֹל הגדול. אַת, אמי, הנך יהודית של תחינות ואַת סיפרת לי. מ“שבט-יהודה” סיפרת לי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.