מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מר שני השתקן

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[מר נשי השתקן] / רחל


מַר נָשִׁי הַשַּׁתְקָן – שְׁתִיקָה סְיָג לְחָכְמָה –

וּשְׁכֶנְתּוֹ הַצְּנוּמָה,

לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם, וִיהִי מָה! לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם

אַף לֹא יוֹם!


לֹא יוּכַל מַר נָשִׁי, לֹא יוּכַל שְׂאֵת שִׁפְעַת דִּבּוּרָהּ –

“זֶה נוֹרָא!”

לֹא תִּמְחַל הַשְּׁכֵנָה שְׁתִיקָתוֹ לַשַּׁתְקָן הַגָּדוֹל,

עַד עוֹלָם לֹא תִּמְחֹל!


"הֵן אֵינִי חַקְלַאי, הוּא אוֹמֵר, וְאֵינִי גַּם פַּיְטָן,

רַחְמָנָא לִצְלַן…"

"מָה אֲנִי, הִיא תָּשִׁיב, מַה כּוֹחִי כִּי אַטִּיף

לְרֹאשׁ הַסְּנִיף…"


וְלֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם, וִיהִי מָה! לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם

אַף לֹא יוֹם!

מַר נָשִׁי הַשַּׁתְקָן – שְׁתִיקָה סְיָג לְחָכְמָה –

וּשְׁכֶנְתּוֹ הַצְּנוּמָה.

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

המטורף-בדעת (קטעים מספר חייו)

מאת אהרן ליבושיצקי (פרוזה)

הנה זה שנים אחדות, כמדומה לו, עברו כבר בימי חייו מיום-הזכרון ההוא, שבו החלו הבריות להתלַחש, כי הוא יצא מדעתו. בראשונה, כמובן, התלחשו, אבל אחרי כן החליטו החלטה גמורה, כי מטורף הנהו, ולכל אחד מיושבי עיר מגוריו, כנער כזקן, היתה הצדקה לקרא אחריו מלא: “הנה המטרף-בדעת!” –

איך נהיה הדבר הזה, איננו יודע גם הוא בבירור. אך אם אנשי-דעת מחליטים כאיש אחד כי כן הוא, הצדק בודאי אתם. לזאת הן דעת הקהל היא – “קול ההמון כקול שדי”!

אמנם! דעת הקהל היא מין חיה ענקית משונה, שכל הרוחות והסערות שבעולם לא תזיזנה אותה ממקומה; לה כח אבנים. וכמדומה לו, כי קול ההמון חזק ונורא גם מקול שדי; ובכל פעם ששני הקולות האלה מתנגשים – ינצח הראשון את השני. כן! הוא מאמין באמונה שלמה וברצון מחלט לקול ההמון, כי משגע הנהו. ישנם אמנם רגעים בימי חייו, אשר הוא מתחיל לפקפק מעט באמתות ההחלטה הזאת; ויש אשר יצרו יסיתנו להלָּחם אתה בכל שארית כחו, לרוץ בכל הארץ הגדולה והרחבה ולקרוא בקול גדול, עד אשר ירעשו הסלעים ולבות האבנים של האנשים, כי עוד לא נטרפה דעתו, וכל מה שהוא עושה, מדבר והוגה הוא בדעה צלולה ובישוב-הדעת. ואז הוא מתאוה מאד לעשות מכל האבנים שבעולם אבן כבירה אחת ולרוצץ בה את ראש החיה ההמונית הזאת. אך יודע הוא היטב מראש, כי לא תהי תפארתו על הדרך הזה ולא יעצר כח להאָבק עם “דעת הקהל”.

ובכן, מסכים גם הוא כי משגע הנהו. זאת אומרת: לו היתה דעה עמוקה והוא רק יצא ממנה. כן! אבל פליאה דעת ממנו: מדוע עומד המטרף בדעת במדרגה יותר שפלה מחסר הדעת? הוא, אם יצא מדעתו, הנהו לשחוק ומהתלות, למשל ושנינה בפי כל, כאלו עשה רעה לאיש בזה שנטרפה דעתו; והאיש, שלא היה לו אף קורטוב של דעת מעודו, הסכל והטפש היותר גדול, אם אך תמים-דעים הוא עם דעת הקהל, אם רק לא ישנה את מנהגי החיה ההמונית, – הלז אהוב וחביב ולפעמים גם מכובד! – זאת ועוד אחרת: למה יגרע המטרף בדעת מהאיש שבדעתו הוא מביא רעה רבה לעולם, ומלבד שלא יועיל הואמזיק על כל מדרך כף רגלו בדעתו?

אבל בודאי הלכה כרבים…

ובכן משגע הנהו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.