מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תעודות הבאנק

מאת: בנימין זאב הרצל , תרגום: מיכל ברקוביץ (מגרמנית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: גרמנית

אוצר התישבות היהודים בלונדון, שיסודו היה המפעל המעשי הראשון של הציונות המדינית, גרם כבר לפני הוסדו לשפיכת דיו הרבה. שגגות מכל המינים נוצרו בדרך מלאכותי, אם לא היו זה כבר מעליהן. המתנגדים עמלו בכל מרצם החם להאפיל על הענין הכי פשוט הזה ולהשׁחית תארו. אולם לא היה הדבר שוה בעמלו, להתוכח עם כל העושים זאת מרׂע-לב או מאולת. עתה הגיעה העת להגיד דברים אחדים על מהותו ותעודותיו של הבאנק, שתכניתו ותקנותיו נשלחות מלונדון.

אוצר התישבות היהודים ישמש, כפי ששמו הברור והפשוט מעיד עליו, להתישבות היהודים. וחפץ הוא לעשות זאת במובנו הטהור של רעיוננו הציוני. אין בזה שום כוָנה להתשיבות של צדקה, כי אם להתישבות מסודרה על יסוד החקלאות והתעשיה על הבסיס המשפטי הידוע.

דרוש היה לחכות זמן מה, עד שיכלו להתחיל ביסודו של הבאנק הקולוניאלי היהודי. אחד התנאים היותר חשובים היתה הארת דעת-הקהל על תכליותיה ומטרותיה של הציונות. הקונגרסים שלנו, דברינו הנכוחים והברורים, שנתפרסמו בדפוס, הועילו הרבה לזה. אפשר להגיד היום בבטחה, כי כבשה לה הציונות בחוגים המדיניים החשובים את ההכרה, כי היא תנועה, שפעולתה המועילה לא תצטמצם על היהודים בלבד. אלא מעשיר את התרבות הכללית. גם דבר זה אינו מוטל עוד היום בספק, שאין שום יחס וקשר בין הציונות ובין תנועות המהפכה. היא לא נוסדה על רעיון של הריסה, כי אם על רעיון של בנין.

דבר זה נאמר ונשנה זה פעמים הרבה. אולי יש מי שסובר, כי נשנה כבר הרבה יותר צדי. אבל זה דרכן של תכניות חדשות, שאם באנו להכריז עליהן, אין אנו מספיקים. צריכות הן להרשם היטב בזכרון. אמנם לא יתכן גם כן, שתסתפק התנועה בדברים בעלמא. הציונים אינם בעלי שיחות ודקלמציות נאות. אינם חפצים להשתכר בדברים, אלא להתרומם בעבודה פכחית וסבלנית. הציונות שואפת לעזרת-עבודה במדה רחבה, לעזרה עצמית לשם עבודה.

ואחרי שבררנו את התכלית הזו בראיות ברורות גם – כאשר נקוה – מוכיחות על ידי הפשטות שבבאורינו, הננו נגשים לכונן את המוסד הכספי, שעל ידו תצאנה לפעולה כל אותן התכניות הנודעות כבר בכל העולם.

מה יעשה אוצר התישבות היהודים? יעסוק בפרגמטיה. הוא ישא ויתן באמונה בכל עסקי הבאנקּים, וביתר שאת באותם העסקים, אשר ישמשו לתכלית ההתישבות. כשנערכה לפי שעה החתימה הקודמת, כדי להכיר על ידה את דעת-הקהל ביחס אל יסוד הבאנק, נראתה העובדה המפתיעה והמשמחת, כי תכף נעשה הבאנק חביב על הכל רק בשמו בלבד. חברי הועד להנהלת הבאנק נוכחו על פי הידיעות, שהגיעו אליהם מכל פנות העולם במשך הירחים האחרונים, כי אפשר שיהיה למוסד הזה במהירות בלתי רגילה חוג של עסקים רחב מאׂד. בקרב העם המפוזר, שרבים מבניו הם בּעלי-מסחר הבינו תכף את ההצעה ליסד מוסד כזה והתענינו בה. הבאנק הזה יכול לקוות כבר עתה לבעלי-עסק מקַנַדה עד ארגנטינה, ממצרים עד טרנסואַל, ובאין כל ספק בכל העולם.

אולם בזה, שיעסוק אוצר התישבות היהודים בעסקי הבאנקים הרגילים, לא נגמרה בשום אׂפן תעודתו. הוא יהיה המתַּוֵּך ברכישת האדמה להתישבות, ואחרי כן ימציא את הכסף הדרוש לה. לקבוע כבר עתה את כל פרטי העבודה הזאת, יהיה ללא-צרך, ואפילו ללא-חכמה. אולם כשתהיינה בידי מנהלי הבאנק כל הזכיות הדרושות, אז יעשו את הצעדים הראשונים, וייסדו את החברה לרכישת קרקעות. הוצאת המניות של החברה לרכישת קרקעות, על-פי הדוגמא של Chartered Company תהיה אפוא העסק היותר גדול, שיעסוק בו אוצר התישבות היהודים.

אלה הן, בקוים כוללים, תעודות הבאנק, עד כמה שאפשר כבר עתה לסקור עליהן. נראה הדבר, כי זה הוא ענין שהוא כלו מעשי, היכול לצאת לפעולה ומתאים עם השכל. בתור מוסד עומד רק על יסודות מסחריים, אם גם מורשים נאמנים יפקחו על הנהגתו הישרה, זקוק הבאנק לעסקי-ממונות. ראשית, העסק הרגיל אצל הבאנקים בכל סעיפיו המודרניים השונים המסתעפים ממנו. שנית, סרסרות עסקיה של אותה הממלכה, אשר מידה יש לרכוש את הזכיות להתישבות. שלישית, יסוד החברה הגדולה לרכישת קרקעות, המיועדה להוציא לפעולה את התכנית הציונית.

בנימין זאב הרצל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של בנימין זאב הרצל (מחבר)
רקע
בנימין זאב הרצל

יצירותיו הנקראות ביותר של בנימין זאב הרצל

  1. מדינת היהודים (מאמרים ומסות)
  2. המנורה (מאמרים ומסות)
  3. "היהדות הלאומית" של ד"ר גידמאן (מאמרים ומסות)
  4. דעותיו של מר קלוד מונטיפיורי (מאמרים ומסות)

לכל יצירות בנימין זאב הרצל בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות בנימין זאב הרצל

עוד מיצירותיו של מיכל ברקוביץ (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

שיר אהבה

מאת ריינר מריה רילקה / משה אָטֵר (אטינגר) (שירה)

אֵיךְ אֶת נַפְשִׁי אַחֲזִיק, לְמַעַן הִיא

בְּנַפְשֵׁךְ לֹא תְּהֵא נוֹגַעַת? וְאֵיךְ אוֹתָהּ

אֶל הַדְּבָרִים מִחוּצָה לָךְ אָרִימָה?

הוֹ, לוּא אוּכַל וְאוֹתָהּ תּוּמָם אַחְבִּיא,

בֵּין נִשְׁכָּחוֹת בַּחֲשֵׁכָה אָשִׂימָה,

בְּאֵי פִנָּה נִדַּחַת וּשְׁקֵטָה,

אֵין הֵד בָּהּ נְבָכַיִךְ כִּי יָהִימוּ.

אַךְ כֹּל אֲשֶׁר נוֹגֵעַ בִּי אוֹ בָךְ

יַחְדָּו אוֹתָנוּ, כְּקֶשֶׁת זוֹ, יִקַּח,

שֶׁצְּלִיל אֶחָד מִשְּׁתֵּי נִימִים תִּמְשֹׁךְ.

מַהוּ הַכְּלִי בוֹ אָנוּ מֵיתָרִים?

מִי הַנּוֹגֵן לוֹ אָנוּ מְסוּרִים?

הוֹ, שִׁיר עָנֹג.

קפרי, מרס 1907

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.