מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תעודות הבאנק

מאת: בנימין זאב הרצל , תרגום: מיכל ברקוביץ (מגרמנית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: גרמנית

אוצר התישבות היהודים בלונדון, שיסודו היה המפעל המעשי הראשון של הציונות המדינית, גרם כבר לפני הוסדו לשפיכת דיו הרבה. שגגות מכל המינים נוצרו בדרך מלאכותי, אם לא היו זה כבר מעליהן. המתנגדים עמלו בכל מרצם החם להאפיל על הענין הכי פשוט הזה ולהשׁחית תארו. אולם לא היה הדבר שוה בעמלו, להתוכח עם כל העושים זאת מרׂע-לב או מאולת. עתה הגיעה העת להגיד דברים אחדים על מהותו ותעודותיו של הבאנק, שתכניתו ותקנותיו נשלחות מלונדון.

אוצר התישבות היהודים ישמש, כפי ששמו הברור והפשוט מעיד עליו, להתישבות היהודים. וחפץ הוא לעשות זאת במובנו הטהור של רעיוננו הציוני. אין בזה שום כוָנה להתשיבות של צדקה, כי אם להתישבות מסודרה על יסוד החקלאות והתעשיה על הבסיס המשפטי הידוע.

דרוש היה לחכות זמן מה, עד שיכלו להתחיל ביסודו של הבאנק הקולוניאלי היהודי. אחד התנאים היותר חשובים היתה הארת דעת-הקהל על תכליותיה ומטרותיה של הציונות. הקונגרסים שלנו, דברינו הנכוחים והברורים, שנתפרסמו בדפוס, הועילו הרבה לזה. אפשר להגיד היום בבטחה, כי כבשה לה הציונות בחוגים המדיניים החשובים את ההכרה, כי היא תנועה, שפעולתה המועילה לא תצטמצם על היהודים בלבד. אלא מעשיר את התרבות הכללית. גם דבר זה אינו מוטל עוד היום בספק, שאין שום יחס וקשר בין הציונות ובין תנועות המהפכה. היא לא נוסדה על רעיון של הריסה, כי אם על רעיון של בנין.

דבר זה נאמר ונשנה זה פעמים הרבה. אולי יש מי שסובר, כי נשנה כבר הרבה יותר צדי. אבל זה דרכן של תכניות חדשות, שאם באנו להכריז עליהן, אין אנו מספיקים. צריכות הן להרשם היטב בזכרון. אמנם לא יתכן גם כן, שתסתפק התנועה בדברים בעלמא. הציונים אינם בעלי שיחות ודקלמציות נאות. אינם חפצים להשתכר בדברים, אלא להתרומם בעבודה פכחית וסבלנית. הציונות שואפת לעזרת-עבודה במדה רחבה, לעזרה עצמית לשם עבודה.

ואחרי שבררנו את התכלית הזו בראיות ברורות גם – כאשר נקוה – מוכיחות על ידי הפשטות שבבאורינו, הננו נגשים לכונן את המוסד הכספי, שעל ידו תצאנה לפעולה כל אותן התכניות הנודעות כבר בכל העולם.

מה יעשה אוצר התישבות היהודים? יעסוק בפרגמטיה. הוא ישא ויתן באמונה בכל עסקי הבאנקּים, וביתר שאת באותם העסקים, אשר ישמשו לתכלית ההתישבות. כשנערכה לפי שעה החתימה הקודמת, כדי להכיר על ידה את דעת-הקהל ביחס אל יסוד הבאנק, נראתה העובדה המפתיעה והמשמחת, כי תכף נעשה הבאנק חביב על הכל רק בשמו בלבד. חברי הועד להנהלת הבאנק נוכחו על פי הידיעות, שהגיעו אליהם מכל פנות העולם במשך הירחים האחרונים, כי אפשר שיהיה למוסד הזה במהירות בלתי רגילה חוג של עסקים רחב מאׂד. בקרב העם המפוזר, שרבים מבניו הם בּעלי-מסחר הבינו תכף את ההצעה ליסד מוסד כזה והתענינו בה. הבאנק הזה יכול לקוות כבר עתה לבעלי-עסק מקַנַדה עד ארגנטינה, ממצרים עד טרנסואַל, ובאין כל ספק בכל העולם.

אולם בזה, שיעסוק אוצר התישבות היהודים בעסקי הבאנקים הרגילים, לא נגמרה בשום אׂפן תעודתו. הוא יהיה המתַּוֵּך ברכישת האדמה להתישבות, ואחרי כן ימציא את הכסף הדרוש לה. לקבוע כבר עתה את כל פרטי העבודה הזאת, יהיה ללא-צרך, ואפילו ללא-חכמה. אולם כשתהיינה בידי מנהלי הבאנק כל הזכיות הדרושות, אז יעשו את הצעדים הראשונים, וייסדו את החברה לרכישת קרקעות. הוצאת המניות של החברה לרכישת קרקעות, על-פי הדוגמא של Chartered Company תהיה אפוא העסק היותר גדול, שיעסוק בו אוצר התישבות היהודים.

אלה הן, בקוים כוללים, תעודות הבאנק, עד כמה שאפשר כבר עתה לסקור עליהן. נראה הדבר, כי זה הוא ענין שהוא כלו מעשי, היכול לצאת לפעולה ומתאים עם השכל. בתור מוסד עומד רק על יסודות מסחריים, אם גם מורשים נאמנים יפקחו על הנהגתו הישרה, זקוק הבאנק לעסקי-ממונות. ראשית, העסק הרגיל אצל הבאנקים בכל סעיפיו המודרניים השונים המסתעפים ממנו. שנית, סרסרות עסקיה של אותה הממלכה, אשר מידה יש לרכוש את הזכיות להתישבות. שלישית, יסוד החברה הגדולה לרכישת קרקעות, המיועדה להוציא לפעולה את התכנית הציונית.

בנימין זאב הרצל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של בנימין זאב הרצל (מחבר)
רקע
בנימין זאב הרצל

יצירותיו הנקראות ביותר של בנימין זאב הרצל

  1. מדינת היהודים (מאמרים ומסות)
  2. תולדות הרצל (זכרונות ויומנים)
  3. המנורה (מאמרים ומסות)
  4. דעותיו של מר קלוד מונטיפיורי (מאמרים ומסות)

לכל יצירות בנימין זאב הרצל בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות בנימין זאב הרצל

עוד מיצירותיו של מיכל ברקוביץ (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

בתי-הספר העבריים והממשלה

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

על-ידי ההנהלה הציוֹנית והועד הלאוּמי נבחרה ועדה משוּתפת מיוּחדת לעניני החינוּך (הלא היא הועדה המכוּנה בּשם “ועדת העשׂרים”), אשר עליה ליַשב את כּל סדרי החינוּך העברי בּארץ. אחת העבוֹדוֹת החשוּבוֹת של הועדה יהיה בּלי-ספק המשך המלחמה אשר "קוּפּה של היסטוֹריה " תלוּיה לה מאחוֹרי גבּה – הנפתוּלים עם הממשלה הארצישׂראלית על השתתפוּת בּמידה מרוּבּה יוֹתר בּתקציב החינוּך העברי. עתה השתתפוּתה היא מצערה עד כּדי גיחוּך ממש. ממאה אלף לירה בּערך של התקציב החינוּכי של הממשלה מקבּלים היהוּדים שלוֹשת אלפים וּמשהוּ – זהוּ כּזית לעוּמת התקציב החינוּכי שלנוּ המגיע לסך 150 אלף לשנה.

עד כּמה יש בּענין זה לא רק מן הפּרינציפּ והיוֹשר המוּפשט אלא דוקא מן ההכרח הממשי למעשׂה, נראה בּעליל בּהעלוֹתנוּ על הדעת כּי רק חמישים אחוּז מילדי ישׂראל בּארץ-ישׂראל מקבּלים עכשיו את חינוּכם. והמחצית השניה – אחוּז גבוֹה מאד! – אוֹ הוֹלכים בּטל ללא תוֹרה וּללא חינוּך, מתגוֹללים בּחוּצוֹת ללא פּיקוּח, אוֹ קוֹנים להם תוֹרה בּבתי-ספר העוֹמדים אם כּה ואם כּה מעֵבר לתחוּם החינוּך הלאוּמי העברי, לפעמים גם מצינוֹרוֹת של אוֹיבים בּגלוּי. זאת אוֹמרת, שמחצית יחדי ישׂראל נקרעים בּצוּרה זוֹ אוֹ אחרת מעל עם ישׂראל. מספּר שנים תעבוֹרנה והילדים יהיוּ לנערים ואז, אוֹ יעמדוּ כּנכרים לכל המתהווה בּארצנוּ אוֹ כּאוֹיבים לוֹ – מכּל מקוֹם ליוֹרשי הדוֹר שבּא לכאן לא יהיוּ, אלא אוּלי שוּב רק על-ידי פּרוֹצס של שבירת הגוּף והנפש, כּאשר בּאוּ המתבּוֹללים שלנוּ אל המפעל הארצישׂראלי. על-כּל-פּנים: מה שנדרש לנוּ לשם המשך המפעל – דוֹר בּריא ושלם, דוֹר היוֹדע את המוּטל עליו, דוֹר מאמין בּיעוּדיו, דוֹר כּזה לא יצא מחמישים אחוּז של ילדי ישׂראל אלה. ואם לא ארץ-ישׂראל תתן – מי יתן?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.