מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עצמת הזמרה

מאת: פרידריך שילר , תרגום: מאיר הלוי לטריס (מגרמנית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: גרמנית

1 מִנִּקְרוֹת צוּרִים נָהָר פְּלָגָיו יִסְעָרוּ

כָּרַעַם בַּגַּלְגַּל יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ

יְפוֹצֵץ הָרִים רִגְבֵיהֶם יִתְפָּרָדוּ

אֵלֵי חֹסֶן יְשָׁרֵשׁ אֶרֶץ יוּרָדוּ –

הַמְּהַלֵּךְ כִּי יִקְשַׁב הֶמְיַת שְׁאוֹנֵהוּ

מִתְעַנֵּג בִּרְעָדָה יַעֲמוֹד עַל עָמְדֵהוּ

מַיִם מִצּוּר שׁוֹטְפִים אָזְנָיו יִשְׁמָעוּ

אָכֵן תּוֹצְאוֹת שִׁטְפָם לֹא לוֹ נוֹדָעוּ;

כָּכָה גַּלֵּי זִמְרָה כָּכָה יִזְרָמוּ

מִמּוֹצָאֵי סִתְרָה מֶנּוּ נֶעֱלָמוּ.

אַיֵּה לֵב אֶבֶן בַּל יוּצַק כַּמָּיִם

מֵעֹז נֹעַם זִמְרַת אֲהוּב שָׁמָיִם?

אִם בְּתַעֲצוּמוֹת אֵל נַפְשׁוֹ תִּתְחַבֵּרָה

מִי זֶה יַעֲמוֹד מוּל רֶגֶשׁ עוֹרֵרָה?

כְּמַטֵּה אֱלֹהִים חֻקֵּי תֵבֵל הִפְרִיעַ

כֵּן בְּרָב כֹּחוֹ מוֹרָשֵׁי לֵבָב יַכְרִיעַ

לְתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ בְּחֶפְצוֹ יוֹרִידֵמוֹ

וּלְגָבְהֵי שְׁחָקִים בְּאַוָּתוֹ יַגְבִּיהֵמוֹ

עַל מַשְׂכִּיּוֹת לֵב כֹּל יָשִׂים מִשְׁטָרוֹ

גַּם עוֹזְרֵי רַהַב שַׁחוּ עֵת בֹּא דְבָרוֹ.

עֵת בֵּין מִשְׁפְּטֵי שַׁדַּי תֵּבֵל יַרְגִּיעוּ

שׁוֹד פִּתְאוֹם בָּאָדָם מִשּׁחָקִים יַשּׁיאוּ

מִבַּלְהוֹת פְּעָמֵיהוּ בְּזַעַם יִצְעָדוּ

יִסּוֹג אֱנוֹשׁ אָחוֹר עֲצָמָיו יֶחֱרָדוּ

יָדָיו תִּרְפֶּינָה בַּל יַעֲשׂוּ תוּשִׁיָּה

כִּי תִגְרַת צָרָתָה תַּכֵּהוּ שְׁאִיָּה

אָפֵס כָּל-מִסְעָד כָּל-עֶצֶב יִכָּפֵל

יִכָּנַע גֵּר-חֶלֶד רוּחוֹ יִשּׁפֵל –

אֵת אֵל מְחוֹלְלוֹ יַכִּיר יָדוֹ כִּי קָשָׁתָה

וּמַחֲסֶה כָּזָב יִכְלֶה אֱמֶת עֵת נִגְלָתָה;

כֵּן יִתְנַשּׂא הַגֶּבֶר לִמְרוֹם שָׁמַיִם

עֵת הַזִּמְרָה תָרִיעַ חֶמְדַּת הַחַיִּים;

מִמּוֹטוֹת הֶבֶל תַּחְתֵּיהֶן יָשֹׁחַ

בְּמוֹשַׁב אֱלֹהִים הֵן יִמְצָא מָנוֹחַ

בִּנְעִימוֹת אֵלִים חֲבָלָיו נָפָלוּ

חֶפְצֵי חֹמֶר בַּל בָּמוֹ יִתְבּוֹלָלוּ

כָּל-תְּשׁוּקָה כָּל-מִפְעָל שַׁלִּיטֵי חַיֵּיהוּ

כֻּלָּמוֹ יִדְּמוּ אֵין מִי יַפְרִיעֵהוּ

וְעֵת פָּנָיו רָעֲמוּ לָאָרֶץ קָדָרוּ

מִזֹּהַר הַזָּמִיר יָשׁוּבוּ יִנְהָרוּ.

וּכְבֵן שׁוֹבֵב אֶרֶץ מְכוּרָתוֹ זוֹנֵחַ

יְקָר הוֹרָתוֹ יְנַבֵּל טוּבָהּ שׁוֹכֵחַ

אַחֲרֵי כּוֹס חֲמַת עִתִּים שָׁתָה לָרְוָיָה

לְרַגְלֵי אֵם יְתֻכֶּה מוֹרַת רוּחָהּ הָיָה;

כֵּן נְעִים הַזָּמִיר שֵׁבֶט מִישׁוֹר הִנֵּהוּ

אֵת בֶּן-אָדָם אֶל נְוַת צִדְקוֹ יַנְחֵהוּ

עֵת בְרִשְׁתּוֹת גֵּאיוֹנִים רַגְלָיו נִלְכָּדוּ

וּפַעֲמֵי תֻמּוֹ בְּמַעֲלָלָם מָעָדוּ

אֶל שַׁלְוַת הַשְׁקֵט תּוֹבִילֵהוּ הָרְנָנָה

מֵרִגְשׁוֹת מַדּוּחִים בָּם רוּחוֹ קֻנָּנָה.


  1. )Nach Schiller's: “Macht des Gesanges”  ↩

פרידריך שילר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של פרידריך שילר (מחבר)
רקע
פרידריך שילר

יצירותיו הנקראות ביותר של פרידריך שילר

לכל יצירות פרידריך שילר בסוגה שירה

לכל יצירות פרידריך שילר

עוד מיצירותיו של מאיר הלוי לטריס (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

האבדות

מאת נחמה פוחצ'בסקי (פרוזה)

בעליתה הקטנה מול מצודת ציון כפופה דינה פינקלשטיין מן הבקר על עבודתה. היא מפהקת וגונחת מעיפות וכאב ראש, כשפניה הזעירים והחורים עם העינים השחורות והעמֻקות מביעים צער ורגז.

…לפוש!… אלו יכלתי רק שעה קלה לפוש, אפשר שהיה עובר כאב הראש, – מהרהרת דינה, – אבל תפירה זו מה תהא עליה?…הרי שתי השמלות עודן רחוקות מגמירה, – שתי שמלות של גברת קפדנית כברקוביץ, הכי מלתא זוטרתא היא?… ונמאסה עלי, כמה נמאסה תפירה ארורה זו שמקצרת את חיי!…

עצביה מתוחים, ראשה מתבקע מכאב והיא עוד יותר ממהרת בתפירתה, כאלו היא רוצה בזה להטריד את המון הזכרונות הקשים שתקף את מוחה העיף. ––

– – – כה פתאם אירע אז האסון… בדמות יתוש ארסי קפץ מלאך המות וסמן נקודה קטנה על הלחי… אוכל חיים נחמן, עובד ושר, לא חושד כלום ומלאך המות כבר לוטש עיניו, ובין לילה – ואדם גוסס!

הוי ליל קשה של התאבקות עם מר המות! – הנשמה פרפרה, התלבטה ומאנה להסתלק מגופו המוצק…נושם הוא בכבדות ומעל העינים הסגורות הורם קצת עפעף אחד שמתחתו נשקף מבט עמוס, – הוי, המבט הנורא שלא נשכח ממנה ימים רבים!

ואחר כך? – עוד תוקף אותך היאוש המר, הרצון לשלח יד בנפשך לא פסק ואף על פי כן כבר ברי לך שהחיים ינצחו, – כי הרי חמדה גנוזה שהשאיר חיים נחמן, דורשת את הויתך וכובשת אותך!…

עמרמ’קי היה אז בן שמנה חדשים, והרי בשלהי הקיץ כבר תשע שנים תמלאנה לו – תינוק מסכן! הכי באמת אינו חש מה שחסר לו? זוכרת היא שרק פעם אחת לפני איזה שנים שאל אותה:

– אמא, מדוע לכל הילדים ישנם אב ואם ולי רק אם, רק את? – ויתלה אז בה מבט מלא צער.

היא נטלה אותו על ידיה, בארה איך שיכלה וקנחה אחרי כן את דמעותיה בתוך שחור תלתליו לבל יראה אותן הפעוט.

––––––––

תינוק נחמד! – מוסיפה דינה להרהר בעמרמ’קי שלה, – פלא היאך שמתחיל קלסתר פניו להדמות לפני חיים נחמן! – ממש אותו המצח הגבוה, אותן העינים השחומות ואותן ה שערות המתלתלות; גם בקומה יהא כמוהו!

וכאן עולה משום מה בזכרונה של דינה פגישתה הראשונה עם חיים נחמן. – –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.