מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עצמת הזמרה

מאת: פרידריך שילר , תרגום: מאיר הלוי לטריס (מגרמנית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: גרמנית

1 מִנִּקְרוֹת צוּרִים נָהָר פְּלָגָיו יִסְעָרוּ

כָּרַעַם בַּגַּלְגַּל יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ

יְפוֹצֵץ הָרִים רִגְבֵיהֶם יִתְפָּרָדוּ

אֵלֵי חֹסֶן יְשָׁרֵשׁ אֶרֶץ יוּרָדוּ –

הַמְּהַלֵּךְ כִּי יִקְשַׁב הֶמְיַת שְׁאוֹנֵהוּ

מִתְעַנֵּג בִּרְעָדָה יַעֲמוֹד עַל עָמְדֵהוּ

מַיִם מִצּוּר שׁוֹטְפִים אָזְנָיו יִשְׁמָעוּ

אָכֵן תּוֹצְאוֹת שִׁטְפָם לֹא לוֹ נוֹדָעוּ;

כָּכָה גַּלֵּי זִמְרָה כָּכָה יִזְרָמוּ

מִמּוֹצָאֵי סִתְרָה מֶנּוּ נֶעֱלָמוּ.

אַיֵּה לֵב אֶבֶן בַּל יוּצַק כַּמָּיִם

מֵעֹז נֹעַם זִמְרַת אֲהוּב שָׁמָיִם?

אִם בְּתַעֲצוּמוֹת אֵל נַפְשׁוֹ תִּתְחַבֵּרָה

מִי זֶה יַעֲמוֹד מוּל רֶגֶשׁ עוֹרֵרָה?

כְּמַטֵּה אֱלֹהִים חֻקֵּי תֵבֵל הִפְרִיעַ

כֵּן בְּרָב כֹּחוֹ מוֹרָשֵׁי לֵבָב יַכְרִיעַ

לְתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ בְּחֶפְצוֹ יוֹרִידֵמוֹ

וּלְגָבְהֵי שְׁחָקִים בְּאַוָּתוֹ יַגְבִּיהֵמוֹ

עַל מַשְׂכִּיּוֹת לֵב כֹּל יָשִׂים מִשְׁטָרוֹ

גַּם עוֹזְרֵי רַהַב שַׁחוּ עֵת בֹּא דְבָרוֹ.

עֵת בֵּין מִשְׁפְּטֵי שַׁדַּי תֵּבֵל יַרְגִּיעוּ

שׁוֹד פִּתְאוֹם בָּאָדָם מִשּׁחָקִים יַשּׁיאוּ

מִבַּלְהוֹת פְּעָמֵיהוּ בְּזַעַם יִצְעָדוּ

יִסּוֹג אֱנוֹשׁ אָחוֹר עֲצָמָיו יֶחֱרָדוּ

יָדָיו תִּרְפֶּינָה בַּל יַעֲשׂוּ תוּשִׁיָּה

כִּי תִגְרַת צָרָתָה תַּכֵּהוּ שְׁאִיָּה

אָפֵס כָּל-מִסְעָד כָּל-עֶצֶב יִכָּפֵל

יִכָּנַע גֵּר-חֶלֶד רוּחוֹ יִשּׁפֵל –

אֵת אֵל מְחוֹלְלוֹ יַכִּיר יָדוֹ כִּי קָשָׁתָה

וּמַחֲסֶה כָּזָב יִכְלֶה אֱמֶת עֵת נִגְלָתָה;

כֵּן יִתְנַשּׂא הַגֶּבֶר לִמְרוֹם שָׁמַיִם

עֵת הַזִּמְרָה תָרִיעַ חֶמְדַּת הַחַיִּים;

מִמּוֹטוֹת הֶבֶל תַּחְתֵּיהֶן יָשֹׁחַ

בְּמוֹשַׁב אֱלֹהִים הֵן יִמְצָא מָנוֹחַ

בִּנְעִימוֹת אֵלִים חֲבָלָיו נָפָלוּ

חֶפְצֵי חֹמֶר בַּל בָּמוֹ יִתְבּוֹלָלוּ

כָּל-תְּשׁוּקָה כָּל-מִפְעָל שַׁלִּיטֵי חַיֵּיהוּ

כֻּלָּמוֹ יִדְּמוּ אֵין מִי יַפְרִיעֵהוּ

וְעֵת פָּנָיו רָעֲמוּ לָאָרֶץ קָדָרוּ

מִזֹּהַר הַזָּמִיר יָשׁוּבוּ יִנְהָרוּ.

וּכְבֵן שׁוֹבֵב אֶרֶץ מְכוּרָתוֹ זוֹנֵחַ

יְקָר הוֹרָתוֹ יְנַבֵּל טוּבָהּ שׁוֹכֵחַ

אַחֲרֵי כּוֹס חֲמַת עִתִּים שָׁתָה לָרְוָיָה

לְרַגְלֵי אֵם יְתֻכֶּה מוֹרַת רוּחָהּ הָיָה;

כֵּן נְעִים הַזָּמִיר שֵׁבֶט מִישׁוֹר הִנֵּהוּ

אֵת בֶּן-אָדָם אֶל נְוַת צִדְקוֹ יַנְחֵהוּ

עֵת בְרִשְׁתּוֹת גֵּאיוֹנִים רַגְלָיו נִלְכָּדוּ

וּפַעֲמֵי תֻמּוֹ בְּמַעֲלָלָם מָעָדוּ

אֶל שַׁלְוַת הַשְׁקֵט תּוֹבִילֵהוּ הָרְנָנָה

מֵרִגְשׁוֹת מַדּוּחִים בָּם רוּחוֹ קֻנָּנָה.


  1. )Nach Schiller's: “Macht des Gesanges”  ↩

פרידריך שילר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של פרידריך שילר (מחבר)
רקע
פרידריך שילר

יצירותיו הנקראות ביותר של פרידריך שילר

לכל יצירות פרידריך שילר בסוגה שירה

לכל יצירות פרידריך שילר

עוד מיצירותיו של מאיר הלוי לטריס (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

שיחות ספרותיות

מאת אהרן דוד מרקסון (מאמרים ומסות)

לוח אחיעזר, קובץ שני 1

הלוח פותח בשיר הגדול “שירי נא, שירי, בת הלס…” מאת ישראל אפרת. בחלק הראשון “שקיעת האלים” משתקע המשורר בעולמם המיוחד של היונים אוהבי החיים בכל תקפם ומילואם. אחר כך הוא הולך ומספּר לנו איך באה הנצרות והחשיכה את מאור החיים ונטלה מהם את הודם, את זיום ואת הדרם. יפה הוא השיר הזה בתבניתו וגזרתו, וגם הרעיון הכללי שבו הנהו רעיון פילוסופי-פּיוטי יפה, ובכל זאת איננו משביע רצון ואיננו ממלא את הנפש. לא בשביל שהרעיון הכללי שבשיר הנהו כבר רעיון ישן נושן, וכבר נכתבה ספרות שלמה בענין זה. באמת אינני מן המקפּידים המחמירים על חדושו של הרעיון. ביאַליק אומר באחד משיריו “לא זכיתי באור מן הפקר, אַף לא בא לי בירושה מאָבי, כי מסלעי נקרתיו וחצבתיו מלבבי. ניצוץ אחד בצור לבי מסתתר, ניצוץ קטן – אך כולו שלי הוא. לא שאַלתיו מאיש, לא גנבתיו – כי ממני ובי הוא”. אשריהו וטוב לו למשורר אם יש לאל ידו להביע דברים כאלה, ומעטים הם המשוררים היכולים לחזור על דבריו. אולם אין רע אם המשורר זוכה באיזה אור מן ההפקר ואם הוא שואל את ניצוצו מאחרים, ובלבד שהאור הזה ירד בתחלה אל לב המשורר ויתחבר עמו חבור אמתי ויתדבק בו דבקות עצומה עד כי יהיו לאחד, ושם יסונן ויצורף ויזוקק שבעתים בנפשו של המשורר על ידי פּרוצס כזה שעדיין לא עמדנו על טיבו ולא גלינו את סודו, כמו שלא גלינו עוד את סוד הפּחמים העוברים איזה פּרוצס במעבה האדמה עד כי הנם נהפכים לאבנים יקרות. ואחר כך יצא לנו דבר חדש ומקורי אשר לו יקרא שירה אמתית ואשר בקראנו אותו נשכח כי רעיון זה לא בלב המשורר נולד. מקוריות זו אין אני מוצא בחלק הראשון של השיר. הפילוסופיה ההיסטורית מרובה בו על השירה, ובקראי בו אינני מרגיש הרבה את רגשות המשורר שנחצבו ממקור לבו, כי-אם נזכר אָנכי בהרבה ספרים ומאמרים שקראתי בענין זה.


  1. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.