מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
זבארה, י"א. (אין תאריך). [האריה והשועל]. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-01-16. http://bybe.benyehuda.org/read/8687
MLA:
זבארה, יוסף אבן. "[האריה והשועל]". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-01-16. <http://bybe.benyehuda.org/read/8687>
ASA:
זבארה, יוסף אבן. אין תאריך. "[האריה והשועל]". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-01-16. (http://bybe.benyehuda.org/read/8687)

[האריה והשועל]

מאת: יוסף אבן זבארה

נחלת הכלל [?]

מצב זכויות יוצרים:

שפת מקור: עברית

סוגה:


[האריה והשועל] / יוסף אבן זבארה

הָאַרְיֵה הָיָה אוֹהֵב אֶת הַשּׁוּעָל בְּכָל לְבָבוֹ / וּמַרְחִיב לוֹ וּמְקָרְבוֹ, / וְלֹא הָיָה הַשּׁוּעָל בּוֹטֵחַ בּוֹ וַיִּתְנַכֵּל אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ, / כִּי הָיְתָה עַל פָּנָיו יִרְאָתוֹ. / וַיְהִי יוֹם אֶחָד בָּא הַשּׁוּעָל אֶל בֵּית הָאַרְיֵה, וְהוּא כּוֹאֵב וְצוֹוֵחַ. וַיֹּאמֶר לוֹ הָאַרְיֵה “מַה לְּךָ, יְדִיד נַפְשִׁי?” / וַיֹּאמֶר לוֹ הַשּׁוּעָל “כְּאֵב גָּדוֹל אֲחָזַנִי בְרֹאשִׁי”. / וַיֹּאמֶר הָאַרְיֵה לַשּׁוּעָל “וּמַה לַּעֲשׂוֹת לְךָ לְהָסִיר אֶת הַכְּאֵב?” אָמַר הַשּׁוּעָל “שָׁמַעְתִּי כִּי הָרוֹפְאִים מֵאֶרֶץ הָעֲרָב צִוּוּ עַל בַּעַל כְּאֵב הָרֹאשׁ לֶאֱסֹר יָדָיו וְרַגְלָיו וְיֵרָפֵא מִכְּאֵבוֹ”. וַיֹּאמֶר הָאַרְיֵה “אֲנִי אֶאֱסָרְךָ כִדְבָרֶיךָ / אוּלַי יָסוּר הַכְּאֵב בֶּאֱסָרֶיך ָ”. / וַיִּקַּח הָאַרְיֵה חֶבֶל חָדָשׁ וַיֶּאֱסֹר יָדָיו וְרַגְלָיו / וַיֹּאמֶר הַשּׁוּעָל, כִּי סָר הַכְּאֵב מֵעָלָיו / וַיַּתִּירֵהוּ וְלֹא שָׁב הַכְּאֵב אֵלָיו.


וַיְהִי לְיָמִים אֲחָדִים וַיִּמְצָא אֶת הָאַרְיֵה כְאֵב גָּדוֹל בְּרֹאשׁוֹ כִּי כֵן מִנְהָגוֹ וְדָתוֹ. וַיֵּלֵךְ אֶל הַשּׁוּעָל וַיֹּאמֶר לוֹ “אָחִי הַשּׁוּעָל, אֲחָזַנִי כְאֵב גָּדוֹל בְּרֹאשִׁי, / עַד לָמוּת אֶשְׁאַל נַפְשִׁי. / אֱסֹר מַהֵר יָדַי וְרַגְלַי בַּחֲבָלֶיךָ, / אוּלַי יָסוּר הַכְּאֵב מֵעָלַי כַּאֲשֶׁר סָר מֵעָלֶיךָ”. / וַיִּקַּח הַשּׁוּעָל יְתָרִים לַחִים וַיֶּאֱסֹר אוֹתוֹ הֵיטֵב, וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ וַיַּעַזְבֵהוּ / וַיָּבֵא אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וַיַּך ְ בָּהֶם עַל רֹאשׁוֹ וַיַּהַרְגֵהוּ.


יוסף אבן זבארה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

בית הספר הראשון בירושלים

מאת יוסף יואל ריבלין (מאמרים ומסות)

(לתולדות יסוּד ביה“ס לֶמֶל בשנת תרט”ו)

לא. ארנון, מנהל ביה"ס לֶמֶל

א.

דורשי רשומות ימצאו ענין רב בהתפתחות החנוך בארץ-ישראל במאת השנים האחרונות לא פחות מאשר בהתפתחות הישוב העירוני והחקלאי. די להשקיף על הזרמים, אשר שטפו ועברו את “הרוח” רק בירושלים בלבד במשך התקופה הזאת, ותמונה בהירה תתגולל לפנינו: בתי-חנוך מונטיפיורי, בתי-חנוך רוטשילד, “בית מחסה לילדים לזכר למל”, תלמודי-התורה והתפצלותם, דורש-ציו מיסודו של בלומנטהאל, כי“ח הצרפתית, עזרה הגרמנית, אגודת-אחים האנגלית, ולאחרונה אגודת-ישראל. –כל אחד מאלה יכול לשמש ענין שלם בפני עצמו. וגם האנשים המסמלים אותם הזרמים טפוסיים הם למדי. אסתפק בשמות אחדים מבעלי-השיטה, שהצטיינו ביותר, שיסדו מוסדות-חנוך או שעמדו בראשם: הרב אליעזר דן, הגאון ר’ משה כהניו הרב דחסלאוויץ, הר’ זלמן חיים רבלין, ד”ר הרצברג, הר’ יצחק פראג, נסים בכר, אלברט ענתבי ואפרים כהן. אפילו את המלמדים הראשונים אי אפשר לפטר בלא-כלום. לדוגמא: ר’ יעקב ספיר, “אבן ספיר”, היה אחד משני המלמדים הראשונים בתלמוד-תורה שבחורבת ר’ יהודה החסיד, ואחריו היה בנו ר’ בנימין זאב, אביו של אליהו ספיר. בקצור, במקצוע זה, שהרבה חומר צבור בו למעונין, כמעט שלא נגע בו ידים. אפילו עבודתו של אביר אבות “הרוח” בארץ-ישראל, עבודתו של ר’ יחיאל מיכל פינס בחנוך, וביחוד שטתו, לא נערכה עד היום כנכון-ערכֶּה.

כאן חפץ אני לנסות ולתת רשימה בדבר ראשיתו של מוסד אחד, שהיה ברבות-הימים לאבן פנה בבנין החנוך בירושלים – הוא מוסד החנוך, שיסד הרופא לודוויג אוגוסט פראנקל מוינה ושהיה ידוע בזמנו בשם “בית מחסה לילדים לזכר שמעון מאצילי משפחת למל”, ושאח“כ נקרא בשם ”בית-ספר למל“ והיה למוצא ליסוּד רשת בתי-ספר של חברת העזרה בארץ-ישראל בימי הנהלתו של אפרים כהן ושעל אָשיותיו נוסד בית-הספר העברי ושהשפיע גם על יסוד תלמוד-התורה ”עץ-חיים“ והרחבתו. החומר לרשימה זו ניתן במדה גדושה בספרו של המיסד ” Nach Jerusalem “, ”ירושלימה ", ספר מסע –ובהצטרף אל זה חומר ירושלמי תתקבל הערכה שלמה.[1].


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.