מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַבְּעֵרָה

מאת: פרידריך שילר , תרגום: יהודה ליב גורדון (מגרמנית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: גרמנית

Fragment aus dem Liede von der Glocke

רַבַּת תּוֹעֶלֶת

הִיא אֵשׁ אוֹכֶלֶת

כָּל עוֹד מֹשֶלֶת

בָּהּ יַד הָאָדָם,

כִּי כָל תּוּשִׁיָּה

יַעֲשׂוּ עַל פִּיהָ

הִיא הָעֲלִילִיָּה

אֶל כָּל מַעְבָּדָם;

אַךְ שֹׁד וָקָרֶץ

אֶל כָּל הָאָרֶץ

עֵת כִּי תִּתְפָּרֶץ

מִתַּחַת יָדָם

וּבַחֲמַת כָּעַשׂ

בִּשְׁאוֹן הַר גָּעַשׁ

דֶּרֶךְ לָהּ תָּעַשׂ

עֲקֻבָּה מִדָּם.

אוֹי עֵת בִּמְהֵרָה

תֵּצֵא הַבְּעֵרָה

תַּעֲלֶה אֵת נֵרָהּ

עַד לֶב-הַשָּׁמָיִם

וּבִמְרוּצָתָהּ

חִישׁ תָּשִׁית בָּתָה

כָּל אֲשֶׁר נֶעֱשָׂתָה

בְּזֵעַת אַפָּיִם;

כִּי הָאֵיתָנִים

לֹא יִשְּׂאוּ פָנִים

אֶל כָּל קִנְיָנִים

וִיגִיעַ כַּפָּיִם.

הִנֵּה כֵּן זָבִים

מֵעֲטִינֵי הֶעָבִים

מָטָר וּרְבִיבִים

לַצְמִיחַ הָאֲדָמָה,

וּמִשָּׁם בַּזָּעַם

יִנַּח גַּם הָרָעַם

וּתְנוּבַת כָּל נֹעַם

יַהֲפֹךְ לִשְׁמָמָה!

הַס, פַּעֲמֹנִים הָמוּ

וּלְבָבוֹת נִפְעָמוּ!

הַשְּׁחָקִים אָדָמוּ

לֹא מֵאוֹר הַחַמָּה,

וּכְמוֹ יוֹם בָּהִיר

הַלַּיְלָה יָאִיר,

וּבְחוּצוֹת הָעִיר

רַבָּה הַמְּהוּמָה:

לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת

בָּרְחֹבוֹת סוֹבֶבֶת

וּבְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת

תִּמְרוֹת עָשָׁן עָלוּ

וּכְכִבְשָׁן תַּרְתִּיחַ

בַּיִת וּצְרִיחַ

וּלְדֶשֶׁן וָפִיחַ

קִירֹתָם אֻכָּלוּ;

גַּגָּם יֵחָרֶה

יִמַּךְ הַמְּקָרֶה

וִיסֹדָם יֵעָרֶה

חַלּוֹנִים יִצְלָלוּ

אִמּוֹת כִּבְרָקִים

רָצוֹת בַּשְּׁוָקִים

וִילָדִים נֶאֱנָקִים

מִתַּחַת הַגַּלִּים;

זֶה יַצִּיל קִנְיָנָיו

זֶה יִשָּׂא אֶת בָּנָיו

זֶה יָשִׂים אֶת פָּנָיו

חַלּוֹת אֵל אֵלִים.

וַהֲמוֹן רַב יָדַיִם

לֹא בַעֲצַלְתַּיִם

תָּבֵאנָה חִישׁ מַיִם

תּוֹבַשְׁנָה הַנְּחָלִים,

וּבְמֵרוּץ פֶּלִאי

יָעוּף הַדֶּלִי,

אַחֲרָיו כָּל כֶּלִי

יוֹרְדִים גַּם עוֹלִים.

וּבְזִרְמַת שֶׁצֶף

זֹרַק וַיָּצֶף

יַם מַיִם וָקֶצֶף

כִּמְטַחֲוֵי הַקֶּשֶׁת.

פִּתְאֹם רוּחַ יָם

יִשָּׂא הָאֵשׁ בַּעְיָם

וּלְתוֹךְ הַגֹּרֶן שָׁם

הִיא הוֹלְכָה נִגֶּשֶׁת,

שָׁם גָּדִישׁ עִם קָמָה

תֹּאכַל בִּמְהוּמָה;

וּכְאִלוּ הָאֲדָמָה

מִמְּקוֹמָהּ נוֹתֶשֶׁת,

תִּנָּשֵׂא לִשְׁחָקִים

עֲצוּמָה כַּעֲנָקִים,

וּמוּלָהּ הַבְּרָקִים

יֵבֹשוּ בֹּשֶת.

אוֹ אָז כָּל הָאָדָם

יַשְׁפִּילוּ אֶת יָדָם

כִּי אֵין עוֹד בִּמְאֹדָם

הָסֵר יַד אֱלֹהִים;

יִרְאוּ בְּמַר נַפְשָׁם

אַדְמָתָם תֵּשָׁם,

כָּל הוֹנָם וּרְכוּשָׁם

תַּמִּים נִבְלָעִים. –

שָׁמִיר וָשַׁיִת

בַּכֶּרֶם וָזַיִת,

וּבְקִירוֹת הַבַּיִת

רְסִיסִים וּבְקִיעִים,

הַבָּתִּים נֶחְרָבִים,

וּמִבַּעַד הַנְּקָבִים

יַבִּיטוּ הָעָבִים

אֶל קִרְבָּם מִגְּבוֹהִים.

עוֹד אֶל קִבְרוֹת הוֹנוֹ

וּלְחָרְבוֹת מִשְׁכָּנוֹ

יִשְׁלַח הָאִישׁ עֵינוֹ

טֶרֶם יִשְׂבַּע רִישׁ,

אָז יִתְמוֹךְ פֶּלֶךְ

וּכְלֵי גוֹלָה וָהֵלֶךְ

יִלְבַּשׁ וַיֵּלֶךְ

אֶל אַדְמַת נוֹד חִישׁ,

וּבְמִסְכֵּנֻתוֹ

רַק זֹאת נֶחָמָתוֹ:

כִּי יִשָּׂא רֹאשׁ בְּנֵי בֵיתוֹ

וְלֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ.

פרידריך שילר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של פרידריך שילר (מחבר)
רקע
פרידריך שילר

יצירותיו הנקראות ביותר של פרידריך שילר

לכל יצירות פרידריך שילר בסוגה שירה

לכל יצירות פרידריך שילר

עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

ר' עקיבא אגר

מאת יוסף זליגר (עיון)

אחד הגאונים האחרונים, אשר משך את עיני כל ישראל עליו בבקיאותו וחריפותו, בצדקתו וחסידותו, היה רבי עקיבא אגר ז"ל בסוף המאה הששית לאלפנו. נעביר נא בזה בפני הקוראים את תכנית חייו בקצרה.

הוא נולד באיזנשטד, הגר (י“א מרחשון תקי”ב) לאביו ר' משה גינס, אשר היה שִלש לר' אברהם ברודא החריף הידוע בסוף המאה החמישית. אֵם ר' עקיבא היתה הצדקת גיטל בת ר' עקיבא אגר בפרסבורג. הגאון ר' עקיבא אגר נקרא איפא על שם בית אמו. הוא בעצמו חתם “עקיבא גינס” כל ימיו, רק בני דורו קראוהו אגר על שם אבי אמו, באשר אמרו בימי נעוריו, כי הוא דומה בכל, בחכמה וחסידות לאבי אמו והם לא ידעו מאז, כי עוד יגדל ממנו הרבה מאד.

לאמו היה אח בשם ר' זאב אגר תופש ישיבה בברסלה. באשר היו ר' גינס (אבי ר' עקיבא) ור' זאב שניהם חכמים מֻבהקים, באו תמיד בכתובים זה עם זה בעניני חריפות ופלפול. בהיות עקיבא כבן שתים עשרה בשנת תקכ"ד, כתב ר' זאב אגר מברסלה שאלה אל גיסו ר' משה גינס. גם הוא התקשה בשאלה. כאשר ראה זאת הקטן, התגנב בלט בצאת אביו מהחדר, ויקח את האגרת ויען עליה בחריפות נפלאה; כמובן לא אֵחר אביו לשלֹח מיד את התשובה אל גיסו לברסלה. המכתב עשה שם רֹשם אדיר בין כל הלמדנים שמספרם היה רב בימים ההם.

ר' זאב וחותנו ר' יוסף תאומים (אין להחליפו עם בעל פרי מגדים, אשר גם שמו היה כן) החלו להריץ מכתבים אל ר' משה גינס ויפצרו בו מאד לשלֹח את בנם לישיבה הברסלאית באמרם, כי שם במקום תורה יפַתח את כשרונותיו והיה לגאון ולמופת בישראל. רק בכאב עצור התרצו הורי עקיבא לשלֹח את בבת עינם מביתם. אבל יראו לחשכו, פן יגרמו בזה להמיט את דמותו הרוחנית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.