מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[מה לאחותי כי חשבה]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

"מַה לַּאְחוֹתִי כִּי חָשְׁבָה

יָמִים עַל מָצוֹר נִצְּבָה?

יוֹנָה, מַה לָךְ תִּתְנוֹדֲדִי,

כְּצִפּוֹר עַל גָּג תִּתְבּוֹדֲדִי,

לֵאמֹר: מָתַי בָּא מוֹעֲדִי?

בִּטְחִי לָךְ מֵאֲשֶׁר תִּפְחֲדִי –

הֵן תּוֹחַלְתֵּךְ לֹא נִכְזְבָה,

הוֹחִילִי הִנֵּה קָרְבָה!"

"הַיּוֹם כַּמֶּה אוֹחִיל צֳרִי

לָחְלִי, חֻלֵּיתִי מֵחֳרִי

אַפָּךְ, וַיֶחְשַׁךְ תָּאֳרִי

אָכֹל מִמַּעְלָלֵי פְּרִי,

וּבְתַנּוּר לוֹהְטִים אֶשְׁכְּבָה

מִיּוֹם שִׂמְחָתִי עָרְבָה!

וַיֹּאמרוּ אוֹיְבַי: נוֹאֲשָׁה

זֹאת מִישׁוּעָה, כִּי בוֹשֲׁשָׁה.

חֵי גּוֹאְלָהּ – אֵיךְ לֹא חֻפְּשָׁה,

לָנוּ לִצְמִיתוּת נֻטְּשָׁה?

אָכֵן לַשֶׁקֶר כָּתְבָה

חָזוֹן, וּנְבוּאָה נִכְתְבָה!"

"דַּי לָךְ, רַעְיָתִי, הִנְנִי

מַשִׁיב כָּבוֹד אֶל מַחֲנִי,

אַכְרִית זָר מִנַּחְלַת בְּנִי,

וּשְׁמִי אוֹדִיעַ, כִּי אֲנִי

לִגְאֹל נַחְלָתִי אֶקְרְבָה,

לִרְפֹּא לִמְשׁוּבָה שׁוֹבֲבָה.

הוֹמֶה לִבִּי עֵת אֶזְכְּרָה

אַהְבָה מִקֶדֶם נוֹצְרָה,

לָשׁוֹן לֹא תוּכַל סַפְּרָהּ,

כִּיקֹד גֶּחָלִים בּוֹעֲרָה,

רוּחַ קִנְאָה בִּי נָשְׁבָה,

עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה!"

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

יומן ירושלים

מאת חיים ארלוזורוב (זכרונות ויומנים)

נובמבר 1931

יום א', 1 בנובמבר 1931

נסעתי עם בן-צבי, שרתוק וגורדון לישיבת ועדי גושי-העמק בעפולה. מטרת הישיבה – לארגן ארגון חדש את המרכז ולהבטיח את התקציב הפעוט הדרוש לפעולתו. מפתיע הדבר לראות אנשים כצבי יהודה, כאטקין 1, כצבי וולף ואחרים, שזה עשרים שנה ויותר כמעט לא נזדמן להם לבוא במגע עם החוץ, ולהיוכח בחושם הבריא ובגישתם החיובית, ברדתם לעמקו של המצב במינהל הבריטי וביחסים עם השכנים הערביים. הלואי ויגלו רבים מן העתונאים הארצישראליים והציוניים ומחברי הועד הפועל הציוני אותה מידה של תבונה מדינית אמיתית. אולם הללו אנשי עבודה הם, וגם לא קל לממן את הפעולות הללו. אף על פי כן הצלחנו להרכיב את המרכז ולמצוא דרך להשגת האמצעים הכספיים.

היתה לי שיחה פרטית עם ידידי הותיק ש. דיין מנהלל. יודע אני מה רבה התענינותו בעבר-הירדן, וסיפרתי לו קצת על התפתחות-הענינים האחרונה שם. הוא סיפר לי, כי אנשי נהלל מתכוונים לקרוא לפגיש השל אנשים שונים בעמק. מטרת הפגישה כפולה: ראשית – לברר כמה ואיזה מישובי העמק, שעדיין לא קיבלו את כל תקציבם, יהיו נכונים אף על פי כן לוותר על היתרה מהגעת להם לשם ביסוסם; שנית – לגלות דרכים ואמצעים לצמצום הוצאות ההתישבות עד למינימום נמוך בהרבה מן המקובל עד עתה בהתישבות העמק. דבר זה, מאמינים הם, יושג על ידי נקיטת השיטה הערבית של בנין בתים מלבני טיט. רוח העמק חיה וקיימת!

משבאנו הביתה, היתה השעה אחרי שמונה בערב, הלכתי מיד לישיבת ההנהלה בבית סנטור, שנמשכה עד חצות. הישיבות נעשות קשות יותר ויותר. שאלות רבות מדי נשארות בלא פתרון, ואיננו מגיעים כלל לסידורם של ענינים דחופים.

יום ב', 2 בנובמבר 1931

יום הצהרת בלפור. בחיי הישוב אין סימן כלשהו ליום הגדול הזה, חוץ ממאמרים בעתונות, שאף הם קולם כבוש. גם הערבים אינם מתלבטים הפעם. בישיבת הועד הפועל שלהם התגבר הרוב של מוסא כזים פחה, יעקוב פרג' 2ומוגנם 3על ג’מאל חוסייני ועוני עבדול-האדי, כך שהשנה אין אפילו שביתה.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.