מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[חן מצאה בת יצאה לקראתך]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חֵן מָצְאָה בַּת יָצְאָה לִקְרָאתְךָ

לֹא נִכְלְאָה כִּי נִפְלְאָה אַהְבָתְךָ

יָצְאָה לְאֵם דֶּרֶךְ בְּשֵׁם אֵל גֹּאֲלָהּ

מִתְרַפְּקָה מִתְדַּפְּקָה עַל בֹּעֲלָהּ

מִתְאַמְּרָה מִתְפָּאֲרָה עַל גֹּעֲלָהּ

הִתְנַשְׂאָה כִּי נָשְׂאָה עֶבְרָתְךָ

לֹא זָנְתָה לֹא שָכְחָה חֶבְרָתְךָ

וַתַּעֲמֹד רָחוֹק מְאֹד לִמְנוּחֲךָ

מִתְאוֹנֲנָה מִתְרוֹנֲנָה בִּשְׁבָחֲךָ

עַד תַּעֲלֶה פָּרִים עֲלֵי מִזְבַּחֲךָ

לֹא נוֹאֲשָׁה כִּי נָטְשָׁה נַחְלָתְךָ

לֹא קָרְאָה לֹא יָרְאָה זוּלָתְךָ

דָּרְשָׁה רְאוֹת יִפְעַת נְאוֹת נַחְלַת צְבִי

מִפִּי כְפִיר מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וּמְעוֹן צְבִי

הִתְנַהֲלָה כִּי תַעֲלָהּ לִרְאוֹת צְבִי

אִם כָּלְתָה עוֹד כָּלְתָה אֶל בֵּיתְךָ

אִם נִדְחֲפָה עוֹד נִכְסְפָה לִרְאוֹתְךָ.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

שרטוטים לשוניים

מאת ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

קודש וחול הם סימניה המיוחדים של הספרות העברית מיום היוֹתה עד היום הזה.

המושג קודש תופס בה מקום חשוב: כתבי-קודש, לשון-הקודש, גוי קדוש, ארץ הקדושה וכדומה. החיים מקודשים גם במותר, ומוסיפים מן הקודש אל החול. הספרים שאין להם קדושה מיוחדה נקראים בשם: ספרים חיצוניים, או: ספרי-חול. בלשון ההמון נקראים הם: ספרים טְרֵפים-ופְסולים.

הקודש והחול מתנגשים ולפעמים גם מתגוששים בספרותנו. בגבולותיה ותחומיה הם יונקים זה מזה וגם בולעים זה את זה.

הקוֹדש והחול בספרותנו, כשהם נפגשים בגבול צר וחד כחודו של מחט, אז או שהם מגבירים זה את זה, או שהם מחלישים זה את זה. ויש גם שהם מִשְׁתַּנים מזה לזה: הקודש נעשה חול והחול נעשה קודש, ולפעמים גם קודש-קדשים. דוגמה מוֹפתית: שיר השירים. הספרות הקַבָּלִית והחסידית עשירה היא בדוגמאות כאלה.

המעבר מן הקודש אל החול ולהפך יש לו, בספרותנו, מדרגות שונות מלמעלה למטה, ומלמטה למעלה, בחינת סולם מוּצב ארצָה וראשו מגיע השמַימָה.

                                   ***

הספרות העברית באלפי שנות קיומה מתנועעת ומתלבטת בין שני הצירים האלה: בין קודש וחול. פּעם היא נמשכת ונעתקת לציר אחד, ופעם – לציר-שכנגד. בין שני הצירים האלה יש להכיר בספרותנו, בכל תקופותיה ושכבותיה, שני זרמים: הכלָליוּת (האוניברסאליות) והלאומיות.

בכל ספרותנו, מהעתיקה עד היותר חדשה, אתה מוצא שני יסודות עיקריים: הלכה ואגדה. חייב אדם מישראל לעשות או להתנהג כך וכך! אָסור לאדם מישראל לעשות או להתנהג כזה וכזה. אלה הם דברים קבועים במסמרות. יִקוֹב הדין את ההר. אין ויתור אף כּמְלוֹא נימָה. עשֵׂה! או: לא תעשֶׂה!

יש אגדות דמיוניות, ספוֹגִיות, ציורים רוחניים בלבושים לשוניים, חלָקים ומְהוּדָקים: בת-קול יוצאת מהר חורֵב ומנַהמת כיוֹנה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.