מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אל יעלוז בנפלי צרי וגועלי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אַל יַעֲלֹז בְּנִפְלִי צָרִי וְגֹעֲלִי

אֵלִי צוּרִי וְגֹאֲלִי

יָשָׁר וְנֶאֱמָן לִבִּי

אִם יֶאֱרַךְ זְמַן עָצְבִּי

רָטֹב וְנַעֲמָן אִבִּי

אִם זַעְמוֹ בְשֶׁלִּי אֶנְעַם בְּכַלְכְּלִי

מַחְלִי יִלְחַם בְּכָל כְּלִי

הִנֵּה בְּמַעֲשַׂי עֵדַי

צָרַי וְנוֹגְשֵׂי יָדַי

גֹּזְלַי וְחוֹמְסַי דּוֹדַי

נוֹקָש אֲנִי בְּחַבְלִי נִלְכָּד בְּמַעֲלִי

נַחְלִי יִיבַש בְּגַחֲלִי

וָאֶהֱיֶה לְמַס עֹבֵד

נִרְדֶּה בְּמַעֲמָס כָּבֵד

מַר אֶצְעֲקָה חֲמַס עָבֶד

אַחַר הֱיוֹת בְּמָשְׁלִי כָּל זָר מְהַלֲלִי

הָהּ לִי עַבְדִּי מְקַלֲלִי

דֹּמּוּ מְיַחֲלֵי הָדָר

הַבֹּטְחִים עֲלֵי נֶאְדָּר

סוּרוּ מְאַהֲלֵי קֵדר

בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וּרְאוּ בְנַחֲלִי

דִּגְלִי סָבִיב לְאָהֳלִי

הִתְעַתְּדוּ לְיוֹם גִּילָי

אַנְחִילְכֶם מְקוֹם שׁוּלָי

כִּסְאִי וּבֵית הֲדוֹם רַגְלַי

אֶרְצֶה וְיֶעֱרַב לִי שָׁרִי וְחֹלֲלִי

בִּכְלִי תֻפִּי וְצִלְצְלִי.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

סופר שלא במקומו

מאת בר טוביה (מאמרים ומסות)

(דברים אחדים על בן-עמי ועבודתו הספרותית)

סופר שלא במקומו הוא הסופר היהודי בן-עמי בספרות הרוסית. מוזר הוא הרושם שעושה קוזאק מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין; אבל מוזר ממנו הרושם שעושה בן-עמי היהודי שביהודים כשהוא מספר לנו רוסית על מאורעות-חייהם של אותם היהודים, שלא שינו מעולם לא את בגדיהם ולא את לשונם. דוחק גדול דוחקים היהודים הללו את עצמם, וצער גדול הם מצטערים, בשעה שהדיבור היהודי מתגלגל ויוצא מפיהם בלשון נכריה. דומה, שפניהם מתעוותין ומתפתלין וכל עצמותיהם מבקשות רחמים: תיקון תנו לנו! לשוננו החזירו לנו!

אמת, קשה היה לה לכנסת ישראל שברוסיה, וכמה הרפתקאות משונות עברו עליה – מן ההריגות והטביחות של הקוזאקים בימי חמילניצקי וגונטא, מן השמד השחור של תקופת ניקולאי הראשון, ועד השמד האדום של תקופת-המהפיכה – קודם שהביאה לעולם כמה וכמה מיני-זרויות, שאיש לא פילל אליהן, ובכלל זה – את הזרות הכפולה והמכופלת: את בן-עמי, המספר רוסית בחייהם של יהודי דור-העבר.

הרוסים נטבלו באש ובמים, ובאש ובמים, בדם ובמוח, טבלו את היהודים לשם ייחוד עמהם. שורה ארוכה של מומרים באונס הולכת בראש – הפנים כבושות בקרקע, והלבבות מפרכסים מאימת יום-הדין. אחריה נמשך אדם רב מן המומרים-להכעיס והמומרים-לתיאבון – אשר התאווה הזרה בעיניהם ואות החוצפה הגסה על מצחם. אז באו שנות-השבעים, וקדושים וקדושות התחילו יוצאים מכלל ישראל ועולים לגרדום – לא על קדושת האומה ואלוהי האומה, אלא על גאולת ההמון הרוסי וחירותו. צעירים וצעירות ברחו בהמון מן החדרים ומן הגימנסיות, מבתי-מדרשות ומאוניברסיטאות, ממעונות-דלים וממשכנות-מבטחים – כולם פניהם מועדות לפדות את העם הרוסי מסבל-ירושתו…

קשה היה לישראל השמד האדום של תקופת-המהפיכה יותר מן השמד השחור של אמצע המאה הי"ט, לפי שהאחרון לא נגזר אלא על הזכרים, והראשון ביקש לעקור את הכול, את הבן עם הבת, את הנשים על האנשים. ולא זו בלבד, אלא אף זו: השמד השחור היה בעיני ישראל גזירה הבאה מן החוץ – נגד הגזירה מתקוממים, נלחמים בה בגלוי ובסתר; אבל השמד האדום חוקה טבעית היה לישראל, חוקת-ההתפתחות הפנימית – את החוקה מקבלים ביראת-עבדים, בהכנעת-נתינים, ולפעמים קרובות – גם באהבת-כלבים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.