מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יונה נשאתה על כנפי נשרים]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יוֹנָה נְשָׂאתָהּ / עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים

וְקִנֲנָה בְּחֵיקְךָ / תּוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרִים

לָמָּה נְטַשְׁתָּהּ / נוֹדֲדָה בַיְעָרִים

וּמִכֹּל עֲבָרִים / פּוֹרְשֵׂי מַכְמוֹרִים?

יְסִיתוּהָ זָרִים / בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים ­–

וְהִיא בְּמִסְתָּרִים / תִּבְכֶּה לְבַעַל נְעוּרִים.

וּבֶן‑דִּישָׁן וְדִשׁוֹן / יַחֲלִיק לָהּ לָשׁוֹן –

וְתִשָּׂא אִישׁוֹן / לְאִישָׁהּ הָרִאשׁוֹן.

לָמָּה תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל?

וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאֹל?

הֲלָנֶצַח תַּמָּה / תְּהִי גְלוּיַת צַמָּה,

בִּזָּה וְשַׁמָּה / לְמִזֶּה וְשַׁמָּה?

וּבֶן‑הָאָמָה / הֶעֱטַנִי אֵימָה,

כִּי ביַד רָמָה / קֶשֶׁת רָמָה.

וְאָהֳלִי – בָּמָה / לְאָהֳלִיבָמָה,

וְאָהֳלִיבָה מַה / תְּיַחֵל עוֹד וְכַמָּה –

וְאֵין מוֹפֵת וְאֵין אוֹת / וְאֵין חָזוֹן וּמַרְאוֹת?

וְאִם אֶשְׁאַל לִרְאוֹת, / מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת,

יַעֲנוּ נְבוּאוֹת: / הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל!

וּבָנוֹת עֲדִינוֹת / הָגְלוּ מִמְּדִינוֹת,

מִמִּטּוֹת רַעֲנַנּוֹת / וּמְנוּחוֹת שַאֲנַנּוֹת,

וְנִפְזְרוּ בֵּינוֹת / עַם לֹא בִינוֹת

בְּלַעֲגֵי שָׂפָה / וּבִלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת –

אַךְ שָׁמְרוּ אֱמוּנוֹת / בָּם הָיוּ אֱמוּנוֹת,

וְלֶאֱלִילֵי תְמוּנוֹת / מֵאֲנוּ לֵעָנוֹת,

וְלָמָּה בַמֶּרְחַק / עָמַד דָּר שַׁחַק?

וְרוֹדִי דָחַק, / וְדוֹדִי רָחַק

וּלְקֵץ יָמִים / נִשְאַל נִשְׁאֹל.

דֶּגֶל אַחֲוָה / מֵעָלַי הוּסַר,

וְרֶגֶל גַּאֲוָה / עָלַי, עֹל וּמוֹסָר,

וַאֲנִי מְיֻסָּר / בְּאַכְזְרִיּוּת מוּסָר,

גּוֹלֶה וְנֶאֱסָר / וְזָעַף וָסָר,

בְּאֵין מִנְזָר וְטִפְסָר / וְאֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר.

וְצַר אֵלַי סָר / וְצוּר מִנִּי סָר

וְהֶחֱרִיב בְּקִצְפּוֹ / מְקוֹם מִדְרַךְ כַּפּוֹ

וְהִצִּית בְּזַעְפּוֹ / מְזוּזָתוֹ וְסִפּוֹ,

וְאֵשׂ קָדְחָה בְאַפּוֹ / וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל.

הַלְעוֹלָמִים / יִזְנַח אֲדֹנָי

וְהַאֵין קֵצֶה / למוֹעֲדֵי חֶזְיוֹנִי?

קוּמָה, אֲדֹנָי, / וְיָפוּצוּ שׂוֹטְנָי,

וְשׁוּב אֶל מְעוֹנֵי / אֶל הֵיכָל לִפְנָי,

וְגַלֶּה לְעֵינֵי / כְּבוֹדךָ כִּמִסִּינָי

וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנַי / גְּמוּל עַל יְגוֹנַי

וּבְטַל יֶשַׁע רֵד / עַל יָרֵא וְחָרֵד,

וּמִכִּסְאוֹ הוֹרֵד / בֶּן­‑הָאָָמָה מוֹרֵד,

מְהֵרָה, פֶּן אֵרֵד / בְּיָגוֹן אֶל שְׁאוֹל!

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

סיני

מאת דוד פרישמן (פרוזה)

שני רועים: תחפנס ומשה.

ואת שניהם ידעו כל איש וכל אשה מיושבי הכפרים אשר במחוזות ארץ גושן: את תחפנס גבה-הקומה ואמיץ-הידים, אשר קולו גס ודבריו עזים תמיד, ואת משה ארך-התלתלים ולבן-הפנים, אשר כולו ענוג ואשר עיניו עיני חולם. גם שניהם היו מילדי העברים אשר התערבבו במצריים; ואולם בימים ההם עוד טרם יהיו הגבולים המסוימים אשר בין שבט לשבט. זה פעמיים היה משה במוף ופעם אחת גם בנוא-אמון, בהתאסף החרטומים יחדיו, והוא עלה על הבמה וישא משא וידבר רמות ויהי לפלא; ותחפנס גם הוא היה למופת בגבורת ידיו ובכוחו הגדול, כי לעת חג עלות היאור היה זה שלוש פעמים בצוֹעַן בין המתגוששים ויהי הוא המנצח.

ושני הרועים התרועעו איש אל אחיו תמיד ויהיו נוגים את צאנם יחדיו עד המדבר אל בין ההרים, ויהיו באים עד הסיני ואל החורב וגם עד הר המור. ואת המסעות האלה אהבו גם שניהם; האחד–לבעבור ישאף את רוח ההרים המחזק את עורקיו ואת גידי בשרו, והשני–לבעבור יוכל לחלום את חלומותיו תמיד בשבתו בדד תחת עין התכלת אשר לכיפת השמים.

ויהי היום והם רועים יחדיו במדבר.

“שמע נא,” קרא תחפנס פתאום בגשתו. “עתה עלינו לקום ולבקש את העז האובדת עד כי נמצא אותה. קום ועזרת לי.”

“את העז?” שאל משה ויתעורר מחלומותיו. “אי זה עז אשר תאמר?”

“העז השחורה אשר לרעמסס האופה. העז הזאת אבדה ומאז הבוקר איננה. ואני הנה פשטתי עם כלבי בכל הבקעה עד לנוכח הסיני, ואולם יראתי כי החטאתי את הדרך הנכונה. ועתה הנה עוד מעט ובא הערב והזאבים יתנפלו על העז. ולכן עלינו למהר ולבקשה במורדות ההר.”

ומשה קם בעצלתיים וילך אחרי רעהו לאיטו. את העדרים נטשו על-יד הנערים והכלבים, והם לקחו עמם את את כלב-הצאן הגדול ויעלו ההרה.

המה ביקשו כשעה אחת ולא מצאו, ותחפנס אמר: ניפרדה נא איש מעל רעהו: אנוכי אעלה מזה ומעלה ואתה סוב ופנה לך על סבכי המור אשר עם הסנה, וגם את הכלב תיקח עמך, כי לי אין חפץ בו.

ומשה צעד צעדים אחדים אל עבר פני הסנה, ואחרי-כן ישב תחתיו. הכלב חיכה לו רעדים אחדים ויסוב פעם בכה ופעה בכה ויריח בלי מעצור וישב מרגע לרגע אל אדונו בקוצר רוח, לראות אם איננו הולך עוד. ואולם בראותו אותו יושב בלי נוע, אז דילג בפעם אחת וישמיע קול נביחה גדולה ובקפיצות גדולות מיהר ההרה, למען השיג את תחפנס.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.