מְלִיצָתִי בְּדַאְגָתִי הֲדוּפָה

וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי דְחוּפָה,

וְאִם אֶרְאֶה שְׂחוֹק – יִבְכֶּה לְבָבִי

לְחַיָּתִי שְׁהִיא מִנִּי קְטוּפָה.

"יְדִידִי, הַלְּבֶן עֶשֶׂר וְשִׁשָּׁה

סְפֹד וּבְכוֹת עֲלֵי יוֹם הָאֲסִיפָה –

אֲשֶׁר הָיָה לְהִמָּשֵׁךְ בְּיַלְדוּת

בְּלֶחִי כַּחֲבַצֶּלֶת שְׁזוּפָה?"

שְׁפָטַנִי לְבָבִי מִנְּעוּרַי

וְעַל כֵּן הָיְתָה נַפְשִׁי כְפוּפָה,

וְשָׂם הַבִּין וְהַמּוּסָר מְנָתוֹ

וְנַפְשִׁי הַחֲרוּצָה שָׂם קְצוּפָה.

"וּמַה בֶּצַע בְּהִתְקַצֵּף? אֲבָל דֹּם

וְקַוֵּה, כִּי לְכָל מַכָּה תְּרוּפָה!

וּמַה יּוֹעִיל בְּכוֹת עַל הַמְּצוֹקִים

וּמָה יּוֹעִיל לְדִמְעָה הָעֲרוּפָה?"

וּמָה אוֹחִיל וְעַד כַּמָּה אֲיַחֵל –

וְהַיּוֹם עוֹד וְלֹא מָלְאָה תְקוּפָה?

וְטֶרֶם בּוֹא צְרִי גִלְעָד – וְיָמוּת

אֱנוֹשׁ נִכְאָב אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ נְגוּפָה.

(1038–1037)