מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[רביעית מ"ם]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

רְבִיעִית מֵ"ם

בְּרֹאשׁ הַשֵּׁם

וּמֵ"ם כָּפוּל

בְּאַחְרִיתוֹ

וְחֶשְׁבּוֹן מֵ"ם

וּמַחְצִית מֵ"ם

וְשִׁשָּׁה יִפְתְּרוּ-

אֹתוֹ.

יוסף

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

בשפל

מאת יצחק ליבוש פרץ (מחזות)

הנפשות:

מירל אלמנת שוחט, עניה מטופלת, כבת מ'.

לאה (כבת כ"ה) ונחמה (כבת כ') אחיותיה. משרתות.

אברהמ’ל בנה הקטן של מירל; לומד תורה בחדר.

משה’ל הגלב וזרח הרצען. שני צעירים לימים.

גינת עיר קטנה; לפנות ערב של יום מעונן בראשית הסתיו, כשכלתה רגל מן השוק. למול הרואה: משעול הגינה לרוחב. באמצע – ספסל, לא הרחק ממנו לשׂמאל – פנס נפט דולק. לאורך הגינה משׂמאל – שורת בתים, עץ ואבן; כמה חלונות מוארים. הבית בראשית השורה מואר ביותר. לימין יוצא מראשית המשעול מעגל סביב הגן.

מחזה א

מירל (יושבת על הספסל. פונה כה וכה בקוצר רוח כמחכה).

אברהמ’ל (חצי שוכב, נשען בראשו על ברכי אמו; גונח ומשתעל קצת).

מירל: הוי, כפוי טובה, הדודות אוהבות אותך כל כך, ואתה – –

אברהמ’ל (באמתלא ): אבל קר לי, איני יכול להמתין עוד.

מירל: קר לך, יתומי שלי, הא לך את מטפחתי ( מסירה אותה מעל שכמה ).

אברהמ’ל: ואַת?

מירל: לי לא קר… הסכנתי, ברוך השם ( מעטפת אותו ). ועתה השקט…

אברהמ’ל (שב אחרי הפסקה קצרה לגניחותיו): אמי…

מירל: ומה אתה רוצה תכשיטי, למדן שלי?…

אברהמ’ל: רוצה אני אל אחיותי…

מירל: עוד מעט, יתומי שני… הדודות תבואנה, עלינו להוָעד ליום מחר… יודע אתה מה הוא יום מחר?

אברהמ’ל: יודע אני, היאָרציי“ט של אבא ז”ל.

מירל: כן, ושלשתנו נלך יחד להשתטח על הקבר… ולהתפלל…

אברהמ’ל (בתמיה ): גם הן – הדודות?

מירל: בוַדאי…

אברהמ’ל: אני אלך לבדי… אשכים ואלך…

מירל: יהי כן, אבל עכשיו הלא רעב אתה, מן הבוקר לא אכלת עוד… ואני אשה קשת רוח, לא השׂתכרתי היום אף פרוטה… וגם האחיות שם… רעבות, והדודות תבאנה ותביאינה דברים טובים לאכול…

אברהמ’ל: אני איני רעב.

מירל (בלי שׂים לב לדבריו ): והדודה נחמה ביקשה ממני להביאך מן החדר…

אברהמ’ל: בטוּל תורה לחינם…

מירל: אבל היא רוצה לראותך, לנשקך…

אברהמ’ל (קופץ ממקומו ): אבל איני רוצה!

מירל: שוטה שלי, לדודה מותר. וגם שמעה, שאתה משתעל קצת, והיא רוצה ללכת עמך אל הרופא…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.