מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב.

לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם,

כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד

אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב!

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם

צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.

הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם

וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

עוד מעט אצטגנינות

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

(לשנת תרנ"ט)


לא נביא הייתי לעמי, לבשר ישועות ונחמות, ולא חוזה להגיד את אשר יקרה באחרית הימים, כי אם אצטגנין פשוט. זה שנים מספר עמדתי על המצפה לספור את הכוכבים הנראים לפרקים על אופק היהדות, להתבונן בם אם יש בהם ממש אם אין, אם כוכבי-שבת הם או כוכבי-לכת או אולי רק כוכבי-דשביט, המפילים אימה ופחד על ההמון הפשוט, ובאמת לא ירעו ולא ישחיתו ולא יפעלו מאומה לטוב ולרע… העמקתי חקר לדייק את “ספירותיהם” וסדר מהלכם, אם לא יתרוצצו הלילה המאורות הגדולים והקטנים ההם, בהפגשם יחד על “רוחב אחד”, ויגרמו “חורבן” ח"ו בעולמו של ישראל… בקיצור: כתבתי “לוח” לעמנו.

כמו שתראו, עבודה פשוטה ומעט גסה, אין בה מרוממות הנביאים וממעלות החוזים, אשר ידברו גבוהה-גבוהה על הארז אשר בלבנון ועל האזוב אשר בקיר, על קרני ראמים ועל ביצי כנים – והעם יקשיב בלב חרד בהשמע לו הקול ממרומים… אין בה גם מתפארת המליצה וממיטב השיר… רק דברים כהויתם, דברים של חול, כמו שכותבים בלוח.

ומה לעשות? אי אפשר לעולם בלא נביא ובלא אצטגנין. אשרי למי שהוא נביא, כי דבריו יעשו תמיד רושם. ואנכי – בגורלי נפל להיות רק אצטגנין, והשתדלתי גם באומנתי זאת להביא תועלת לעמי, ותהי זאת נחמתי.

פתאום נפסקה אצטגנינותי.

כי החל הספק להתנגב ללבי אם בכלל נחוץ לנו “לוח מיוחד” ומה יסכון לנו הלוח העברי?

כי אוי לנו אם נאמר, ואוי לנו אם לא נאמר, וישראל שבחוץ-לארץ עובדי עבודה-זרה בטהרה הם, כי ב“לוח העמים” ישפיקו, והוא ילוה אותם “מן הבטן ועד הקבר”. איוואַן עומד הבמה ו“תוקע בשופר” ועם ישראל שומע לקולו. על פיו יצאו ועל פיו יבואו, על פיו יחנו ועל פיו יסעו, על פיו יעבדו וינוחו ועל פיו יחוגו וישבתו.

והלוח שלנו למה הוא בא?

אם לא בשביל מעט האצטגנינות וחזון-הרוחות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.