מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[נשמת ידידים יקרים יבואון ייחדון יושב ערץ]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

נִשְׁמַת יְדִידִים יְקָרִים יְבֹאוּן יְיַחֲדוּן ישֵׁב עָרֶץ

תְּיַחֶדְךָ יוֹם יְיַחֲלוּ יְדִידִים יִנּוֹן יְלִיד פָּרֶץ

יִשְׂמְחוּ הַשּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ

נִשְׁמַת הָעָם הַדֹּרֵש הֲלִיכוֹת הָאֵל הַמְאַסֵּף אֲסֵפָה

תְּהוֹדְךָ הַלֹּבֵש הָדָר הַשּׂם הֲמוֹן הֶגְיוֹנֵנוּ תְּרוּפָה

הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת אֲדֹנָי צְרוּפָה

נִשְׁמַת וְלָדִים וְתִיקִים וָעֲדוּ וַיִּתְעַתְּדוּ וַיְבַקְשׁוּ גֹאֲלָם

תְּוַעֶדְךָ וָתִיק וְאֹמֵר וְגֹמֵר וּבִדְבָרוֹ וּמַאֲמָרוֹ הַכֹּל נִשְׁלָם

וַיֵּשֵׁב אֲדֹנָי מֶלֶךְ לְעוֹלָם

נִשְׁמַת דָּחוּי דֹּרֵש דַּעַת דָּת בּוֹרְאוֹ

תְּדַגֶּלְךָ דָּגוּל דֹּלֶה דֹק דֶּרֶךְ דִּגְלֵי צְבָאוֹ

דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ

נִשְׁמַת הֲלוּמִים הֹגִים הוֹד אֲדֹנֵיהֶם

תְּהַדֶּרְךָ הַבּוֹרֵא הַמֵּבִין הָגוּת הַלְּבָבוֹת הָעֹמַד בְּסוֹדֵיהֶם

הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

ממחוז הילדות בעיר העתיקה

מאת יוסף יואל ריבלין (זכרונות ויומנים)

[א]

הפלא ופלא: ממש כמו לפני שבעים שנה אני מפליג בדרכי משער יפו מן החומה ולפנים, על פני מגדל דוד וה“קישלה” – הקסרקטין התורכי אז – על פני כל הבניינים והרחובות מימין בואכה לרובע הארמני, עובר לגבול ציון ומכאן לבתי-מחסה, השכונה היהודית היחידה שכבר הקים היישוב הישן – אנשי כולל הו“ד (הולנד ודייטשלאנד) – בתוך חומות העיר, בשנת תר”ך, בדרומו של הר ציון. וכך היא דרכי כלפני שבעים שנה: שמאלה, משער יפו דרך הבּאטראק, ישר על פני המדרגות המובילות לימין לרחובות שונים ומשמאל לתוך ה“בּאטראק הרחב”, הבּאזאר, שוק הטבחים ושוק הבשמים, ופונה ימינה לפני הכניסה ל“חנויות האפלות”, אל רחוב היהודים, מרכז החיים היהודיים במשך מאה שנה בלי הפסק, חוץ מתקופות שונות מאז יסד בו הרמב“ן, לפני שבע מאות שנה, את בית-הכנסת שלו. הרחוב הזה נשאר בבניינו כפי שעזבנוהו בשנת תש”ח. החזיקו בחצרותיו ערבים, אחרי שהחריבו את בית-הכנסת המפואר שבחורבת רבי יהודה החסיד, וכן את בית-הכנסת השני במעלה “תפארת-ישראל”, מול “בית-כנסת הקראים” העתיק שבמיידאן, וכן חלק מחצר בית-הכנסת רבי יוחנן בן-זכאי, הראשון לבתי-כנסת לספרדים, בקצה המיידאן.

טעם רע חשתי כשמצאתי על כמה מחצרות היהודים שתפסון ערבים כתובות: “אללה” למעלה לימין, ו“מחמד” לשמאל, ולמטה מכן כתובת שאינה אלא פסוק מהקראן פרשה ג', בית עמרם, פסוק 3 וזה לשונו: “ואלהים יצווה את בני-האדם לעלות לחג בבית, כל אשר יוכל להגיע אליו”, ולמטה מזה שם האיש אשר תפס את הבית. שימוש סארקאסטי הוא; חילול שם “אללה”, שם “מחמד”, ה“כעבה”, מקדש האיסלם במכה, הנקרא “הבית” בקראן, וחילול ה“חג”, העליה לרגל לכעבה. חשתי בעלבונו של הספר המופלא הקראן, שעסקתי עשרות שנים בתרגומו לעברית. איך שיהיה, הביקור הפעם, אחרי יותר מתשע-עשרה שנה, בעיר העתיקה העלה בלבי הרבה זכרונות מלפנים, מלפני שבעים, ששים, וחמשים שנה.

[ב]

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.