מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מסדה

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מסדה


פואמה מאת יצחק למדן, הוצאת “הדים”, תל-אביב, תרפ"ז


נער עברי נמלט מרוסיה לעלות ארצה ישראל. הנהו בין שומרי חומותיו של המבצר האחרון. מתענה בענותן, מתיאש וכושל, מבקש שכחה בשכרות מחול על מרי ההתפכחות שאחריה, נאבק במראות-תמול מפתים, כורע, גובר ומעודד: “חזק, חזק ונתחזק!”

אלה הם חוטי המסכת. ידעה יד הפייטן לרקום עליה רקמת דמיון ואת תוגת-חיי-יחיד לרומם לידי סמל של גורל העם.

סמליות היא ביטויו הטבעי, האורגני של יצחק למדן, עד כי אינך משגיח בה כמעט. אולי גורמת לזה בהירותם של הסמלים הללו. לא פרשת-שבילים בלב יער, לא אורות לילה מתעים, אלא דרך המלך. נהרה. ועוד סגולה אחת: עבריותם. מרשרשים הם בקרקע התנ"ך ויונקים לשד קדומים ממקור לא אכזב זה, גושרים גשר נאמן ומקרבים רחוקים.

אופינית לה לפואֶמה גם צניעות הצער. זו הצניעות האפרתית, הכובשת את היצר: לזעור, לספוק כפים. כי הרי גם בלאו הכי נוקב הצער עד תהום.


תרפ"ז
רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

שלוש תקופות בבריסק

מאת אברהם לוינסון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

הידיעות הראשונות על היהוּדים בבריסק-דליטא מקורן במאה הי"ד, בראשית התנחלותם של היהוּדים על אדמת ליטא. מאז, במשך כל הדורות, נתייחד לעיר זו מעמד פוליטי וכלכלי חשוּב בכל שלוש תקוּפות קיוּמה של הקהילה, שנבדלו זו מזו גם בגלגוּלי שמות העיר.

תקוּפת “בריסק דליטא” תחילתה עם יסוּד הישוּב היהודי, שהיה קיים בזכוּת פריויליגיות של מלכים ורוזנים. בה שגשגוּ החיים היהוּדיים במסחר ובתרבוּת, מתוך חיכוּכים עם האצוּלה והכמורה, שגרמוּ לעלילות-דם ורדיפות. באותם הימים גדלה העיר ועמדה בראש קהילות ישראל בליטא. היא הוציאה מתוכה אנשי-שם, רבנים וגאונים. נבנוּ בה בתי-כנסת וישיבות, שנהרוּ אליהן תלמידים שוחרי-תורה מכל הארצות.

זהרה הפוליטי והכלכלי של בריסק היהוּדית גדל שבעתיים בתקוּפת “ועד ארבע הארצות”. בתקוּפה ההיא התגעשה סערת-דמים ונערכוּ פרעות ביהדוּת ליטא ואוּקראינה. בעשר שנות השואה הושמדה כמעט כל קהילת בריסק-דליטא, ורק מעטים נמלטוּ על נפשם לערי המערב. כעבור הזעם התאוששה בריסק-דליטא לאט-לאט מחורבנה, אך המשטמה העזה של העירוניים והשיסוי והעלילות של הכמוּרה הקתולית והפרבוסלבית גם יחד, אילצו שוּב את היהוּדים לבקש להם מחסה בפריויליגיות של מלכים, שהגֵנוּ עליהם כדי לשמור על מקור זה של מסים וארנוניות שבתחום שלטונם.

משבטלה האוטונומיה היהוּדית ירדה בריסק-דליטא ממעלתה, אך לא חדלה מהיות “עיר תהילה”, וככל שגברה מצוקתה הפוליטית והכלכלית כן התבצרה יותר בחומותיהם הרוּחניות, והעמידה דורות של רבנים וגאונים שהשפיעוּ על היהדוּת במדינה כוּלה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.