מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[חמה בעד רקיע צמה אור לחייך גלי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חַמָּה בְּעַד רְקִיעַ צַמָּה אוֹר לֶחֱיֵךְ גְּלִי

כִּי בַחֲזוֹת הֲדָרֵךְ תִּפְדִּי עֶבֶד אֲסִיר חֳלִי

אִם הַזְּמָן לְמָנְעֵךְ חָשַׁב וַיִּצְפְּנֵךְ כְּמָן

הֵא לָךְ בְּתוֹךְ לְבָבִי מוֹשָׁב אֵיתָן וְנֶאֱמָן

עֵת אֶלְכְּדֵךְ בְּחַבְלֵי מַחְשָׁב מַה יַּעֲשֶׂה זְמָן

אִם אֶשְׁכְּחָה דְמוּתֵךְ חַמָּה אֶשְׁכַּח מְחוֹלְלִי

אַתְּ אַחֲלַי וְאַתְּ מַחְמַדִּי מַה לַּזְּמָן וְלִי

מַה תִּגְעֲרִי בְּלֵבָב נַעֲנֶה הוּא לָךְ לְמַחֲנֶה

אֵיךְ אֶחְשְׁבֵךְ כְּמַלְאָךְ חֹנֶה וַתִּבְעֲרִי סְנֶה

אִם תַּחְפְּצִי בְמוֹתִי הִנֵּה קִרְאִי וְאֶעֱנֶה

כִּי אֵין בְּפִי פְּדִיתִיךְ מִרְמָּה הַקְשִׁי וְשַׁאֲלִי

יָמַי מְעַט וְלָךְ כָּל חֶלְדִּי לוּ הֶאֱרַכְתְּ לִי

אֵיךְ אֶדְאֲגָה וְאוֹר פָּנַיִךְ שִׁמְשִׁי וְסַהֲרִי

כִּמְעַט וִאֵרְדְּ בֵּין שִׁנַּיִךְ הַצּוּף וְהַצֳרִי

לוּלֵי הֱיוֹת כְּלִי עֵינַיִךְ הָאַף וְהֶחֳרִי

עַל מָה אֱהִי בְחִשְׁקֵךְ עַלְמָה נִרְצָח בְּאֵין כְּלִי

הֵן לֶחֱיֵךְ אֲשֶׁר שָׁם נִרְדִּי יַחְפֹּץ לְגָאֳלִי

חשֶׁךְ וְאוֹר בְּיָפְיֵךְ עֹרַב יַהְגֶּה וְיֶעֱרַב

כִּי אֵל בְּיוֹם בְּרָאָךְ קֵרַב מִזְרָח לְמַעֲרָב

וַיְשַׁו סְבִיב הֲדָרֵךְ עַקְרָב ישֵׁב בְּמַאֲרָב

אִם תִּלְבְּשִׁי כְּנָשִׁים רִקְמָה אוֹ אִם תְּנַצְּלִי

דַּיֵּךְ בְּתָאֳרֵךְ כִּי תַעְדִּי יֹפִי מְקוֹם חֲלִי

בָּךְ כָּל יְפִי וְעוֹד מַה יִּתְרוֹן בִּרְבִיד וְסַהֲרֹן

אֵיךְ יִמְנְעוּ לְחַבֵּק גָּרוֹן וּנְשֹׁק לְצַוְּרֹן

אָז שׁוֹרְרָה הֲדַסַּת שָׁרוֹן וַתַּעֲנֶה בְּרֹן.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

הצידה

מאת אורי ניסן גנסין (פרוזה)

I

בפעם הראשונה בא נחום חזר לאותו הבית היפה, אשר בקצה הרחוב השוקטה, לרגלי סיבה אחת טפילה, שלפרקים היא עולה על לבו והוא חוזר ושוכחה מיד. לתמהונו, פגש אז שם את שכנתו השמנה, העלמה חנה הֵילֵיר, המשחקת תמיד בקול רם ולמקוטעים, שלא כדרך הטבע, ושם בא עמה גם בדברים בפעם הראשונה. אז דווקא לא שהה שם הרבה, כי היה לבו הפעם אל חלומותיו, והוא מיהר הביתה וכנפי אדרתו פזורות ולבו קודח והוא מחכה ליום מחר ואל העבודה הקבועה ואל החיים המלאים עניין, המתחילים לו בעיר הקטנה החדשה, אשר בחר לו לשבתו אחרי צאתו את וילנה. אולם למחרת דווקא היה יום עופרת עגום קצת ושמשות החלונות היו מזיעות והכתלים היו קודרים והתקרה נמוכה, והוא ישב עת רבה אל השולחן ולֶחיוֹ על כפוֹ ושפתיו בין שיניו, ופתאום ניעור וימצא לו תואנה, ויקח לו את שכנתו, ויחדיו הלכו לאותו הבית היפה אשר בקצה הרחוב השוקטה. בפעם הזאת מצא שם פנים חדשות לו לגמרי. בריחוק מקום קצת מהשולחן העגול ישב לו צעיר אחד עלֵז ישיבה שחֶציה תוּרכִּית ושתי ידיו היו מחליקות את ברכו הפשוטה באוויר והוא בעצמו מתנדנד פנים ואחור ומתלוצץ בהנאה והכול מצחקים לעומתו. אמנם שהה שם חגזר הפעם יותר; אבל מדי צאתו אל האולם היתה צהלת הצחוק שבחדר השני מפליאה אותו קצת, והיה מביט אל החלונות האפורים ונכנס ויושב שנית עם המסובים. לימים סר שמה שלישית בעטיוֹ של אותו צעיר גופא. הלה בא אליו בבוקר אחד ושהה אצלו קצת ופיטפט והתרועע לו והזמינוֹ ללכת אתו אל רוֹזה. באותה שעה היה חגזר יודע כבר, כי שׂיח לו ושׂיג עם בנו היחיד של אחד מגבירי העיר הקטנה. והוא לבש את אדרתו, וזכר את פני רוֹזה היפים ואת גיחוכם החיוור והזך לנוֹגה הערפל של המנורה הפורשת צל, וחשב עוד הפעם בלבו, כי יודע הוא כבר ברור למדי, שכל האנשים הללו גם יחד זרים לו לגמרי. אחר הדברים האלה סר שמה עוד פעמים אחדות וראה את אִידָה, הגימנאזיסטה החיוורה, המכינה תמיד את שיעוּריה בהתמדה, ואת מאניה, אחותה הבכירה ממנה, האֶקסטֶרנה המלאה אשר היתה באה ויוצאה לרגעים ומחפשת דבר-מה אגב איזוֹ נהיּמת-זימרה מקוטעה, ואת רוֹזה לא מצא שם, או שהיה מוצא אותה יפה ומשׂחקת בחדווה מלבּבת להלצותיו של אותו הצעיר העלֵז.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.