מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[מה תעלה שמש ומה תופיע]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַה תַּעֲלֶה שֶׁמֶשׁ וּמַה תּוֹפִיעַ

תּוֹר בַּת אֲבִיחַיִל כְּבָר הִגִּיעַ

תַּחְפִּיר פְּנֵי שֶׁמֶשׁ בְּזֹהַר תָּאֳרָהּ

וּצְבָא זְבוּל מִמַּעֲשָיו תַּפְרִיעַ

לֹא בָּחֲרָה לִשְׁכֹּן רְקִיעֵי מַעֲלָה

וַתַּעֲשֶׂה מִן הַהֲדַס רָקִיעַ.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

על הסופרים שמתו בשלש השנים 1914-1917

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

(באספת “חובבי שפת עבר” באודיסה, ניסן תרע"ז)

מזלנו הרע גרם שאפילו להספיד את הנפטרים כהלכה לא היה בידינו. כשאנו חוזרים עכשיו לבית-המדרש שלנו אנו מוצאים כמה מקומות פנויים בכתל המזרח. הנה נפקד מקומו של פרץ, זה המורד הגדול בספרותנו, שמאס בדרכים הכבושות שהיו לפניו ובזמנו וסלל לו מסלות חדשות. ולא דרך אחת היתה לו, כי אם דרכים ושבילים עקלקלים היה מבקש כל ימיו. הוא היה יסוד האש בספרותנו. במרכבת-אש וסוסי-אש עבר בסופה וסערה דרך ספרותנו, וניצוצות הבריקו מאחריו. לא תמיד היו הניצוצות מחממים, אבל תמיד היו מדליקים אש בלב אחרים. וכך היה פרץ אחד ממחיי התרבות. הוא התחיל כמשכיל, כרציונליסטון, כבן תקופת ההשכלה, אבל לא עמד בדרך זו, אלא היה הולך ומגלה אופקים חדשים במקצועות שונים. ובכל מקצוע ומקצוע, ב“חסידות”, בספור העממי, בליריקה הפרוזאית והשירית, היה מחדש ולא נתן לאחרים לעמוד על מקומם.

והנה שלום-עליכם, סופר העם, שהמשיך את שורת הטפוסים הגלותיים של מנדלי מוכר-ספרים, לפי השנויים הרבים שחלו בהם במשך המן. שלום-עליכם נתן לנו את הטפוס הקבוצי של היהודי בתקופה של אחרי מנדלי. אתה מוצא אצלו גלריה שלמה של כל טפוסי היהודים בכפר ובכרך, ודרכו היתה המסלה הרחבה. הוא היה בעל “רחבות” מיוחדת. היהודי שלוֹ אינו יהודי בית-המדרש של מנדלי. רגלו האחת עומדת בבית-המדרש והשניה ברחוב. הוא מדבר כבר רוסית מגומגמת ונוסע בדרך לא בעגלתו של ר' מנדלי אלא בקרון מסלת-הברזל. היהודי של שלום-עליהם הוא היהודי הקבוצי בפקחותו וטפשותו המיוחדת לו. מתוך הז’רגון של שלום-עליכם, כמו מתוך לשונו של פרץ, עולה לנו רוח הלשון העברית, זהו הז’רגון של החדר, ז’רגון שנולד בין שני פסוקים עברים, בחינת “שנים מקרא ואחר תרגום”. בתרגומו הנפלא של ברקוביץ מצאו ספורי שלום-עליכם את תקונם ועליתם. והנה נתיתם גם מקום זה שבכתל המזרח של בית-המדרש שלנו, אותו המקום שממנו יצא צחוק לכל העולם העברי במשך שלשים השנים האחרונות, שנות עמל ויגון, ודוקא עכשיו כשיש מקום לצחוק עליז נאלם אותו צחוק לנצח – ועל זה דוה לבנו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.