מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[כי לאדוני המלוכה ומושל בגויים]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כִּי לַאדֹנָי הַמְּלוּכָה וּמשֵׁל בַּגּוֹיִם

אַמִּיץ פֹּדֶה וְגוֹאֵל

לִפְדוֹת עַמְּךָ הוֹפַע וְהוֹאֵל

אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם

נִסְתָּר בְּשַׁפְרִיר גָּבְהֵנוּ

הָאֵר כְּמֵאָז נֶגְהֵנוּ

הוֹשִׁיעֵנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ

וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם

יְשׁוּעוֹת תַּצְמִיחַ לְחוֹכֵיהֶם

וְהַרְאֵה פְדוּתָם לְעֵינֵיהֶם

אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם

לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים

יַכְרִית אוֹיֵב הֲמָמָנוּ

וִיכַלֶּה שׂנֵא הֲדִמָּנוּ

הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ

אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם

הֲזָנַחְתָּ קְהִלּוֹת לְחוּצוֹת

אֲשֶׁר שַׂמְתָּ נְפוֹצוֹת

לְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת

וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם

וְהִנָּשֵׂא כִּי כֹל תּוּכָל

וְעַד מָתַי נִשְׁכָּל

תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל

תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם

דְּחוּיִם בְּאַרְצוֹת שֹׁבֵיהֶם

קַבֵּץ מְהֵרָה וְאֹיְבֵיהֶם

שִׁיתָה אֲדֹנָי מוֹ רָה לָהֶם

יֵדְעוּ גּוֹיִם

הוֹפִיעַ לְהַרְאוֹת פְּלָאוֹת

וְגַלֵּה כְּמֵאָז נוֹרָאוֹת

הָרִימָה פְּעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת

לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַגּוֹיִם

עָבַר הַזְּמָן וַיֵּלֶךְ

גֹּאֵל אַל יְאַחֵר לִפְדּוֹת עַם דַּל וָחֵלֶךְ

עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ

לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם

זְכֹר חַסְדְּךָ וֶאֱמוּנָתֶךָ

וְעוֹרֲרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ

הוֹדִיעַ אֲדֹנָי יְשׁוּעָתֶךָ

לְעֵינֵי הַגּוֹיִם.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

שערוריית הכותל המערבי

מאת איתמר בן-אב"י (מאמרים ומסות)

I: מכת-הלחי הצוללת

לרגלי האיסור שאסרה “המג’ליסאדארה” על היהודים להעמיד ספסלים בחצר כתל המערבי ולרגלי השמועות שעברו כי איסור זה הוא רק התחלה למעשים אחרים נגד זכויותינו על יד הכתל העתיק, רצינו שגליון זה יהיה גליון של מחאה ושיהא מוקדש כולו לעלבון הלאומי אשר נעלבנו בו. (“האור”, שנה ל' גל' נ"ב) 1.

השמעתם את הצלצול הרועש?

השמעתם היטב?

מכת-לחי צוללת קבלנו מיד הערבים, וירושלם היהודית עוד עומדת! בשרידה האחרון של גאות עברנו שמו אנשים את ידם, והעם היהודי אינו זז, אינו נרתע!

חמשים אלף יהודים אנחנו בציון ומאת אלף בארץ כלה. עם קטן, עם שיכול להיות דבר-מה, עם שעברו אתו ושהגולה על גבו. בראשינו המפולפלים, בנטיתנו לעבודה, בשארית התקוה תוך נפשנו החולה יכולים היינו להתעלות ולהתכבד על כל הסביבה. אבל את סגולתנו המקוללת, אשר הורישתנו הגולה המרה, הבאנו אתנו לכאן והרינו מה שהננו היום – עדר אולי, לא עם בודי.

והאדון ענתבי יושב לו במשרדו ואין הוא נע; ודוד ילין עוסק בעיריה ואין הוא מתפטר; והחכם-באשי שותה את נרגילו ואין הוא צועק; והעשיר ולירו מגלגל את מחרוזתו ואין הוא מקריב כל הונו; וכל היהודים העותומנים נושאים ונותנים ומתחבאים הם אל הכלים – והארץ על מקומה עומדת.

מה אומרים אתם לעשות, איפוא, להגנתכם? איזו הדרך בה ילכו המדברים בשמכם, המשתררים עליכם, הנהנים מפרוטותיכם?

אכן, כשם שעמדנו מנגד בקבלנו על פנינו את הסטירה המפורסמה שבחצר-הרוסים בירושלם; כשם שלא נמצא גם אז בקרבנו איש אחד אפילו לתבוע את עלבוננו הקשה מידי אותם החצופים, אשר הכונו על לא חמס בכפינו–כן גם הפעם, במעשה הכתל המערבי, עומדים אנו עמוד ושותקים אנו כצללים.

כשכפול הכאב כל-כך הפעם הזאת, כשנוגע הוא שבעתים בנימי נפשנו הדעוכה פנימה–נמנעים אנחנו מתשובה. הן לא מכת-לחי נכרית, רוסית היא היא שהרגשנוה במלוא פנינו, בלתי-אם מכת לחי-שכנתית–של ידידים מאתמול שלשם, של אנשים אשר אתם אנחנו חיים באחוה ובשלום מזה מאות בשנים לפחות – מכת-לחי ערבית – או אם את האמת כולה תרצו לדעת לאמתה – מכת-לחי תורקית, עותומנית.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.