מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[ומה מדור מסוגר מסביבו]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וּמֶה מָדוֹר מְסֻגָּר מִסְּבִיבוֹ

וּבוֹ הָמוֹן וְכָל אִישׁ נֶהֱנֶה בּוֹ

וְהוּא בִגְדוּד מְתֻלָּע גַּם מְאָדָּם

מְחֻבָּר מִמְּחִיצוֹת שֶׁבְּקִרְבּוֹ.

הרימון

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

הקווצה

מאת אהרן ליבושיצקי (פרוזה)

חלמתי, והנה אנכי בארץ איטליה הברוכה, בעיר ניאַפול הנהדרה, אשר עליה יאמר משל הקדמוני: “ראה את ניאפול – ומות!”. מעין אור שבעתים שפוך על כל היקום ועל כל החי למינהו ועל כל רמש למינהו; הכל מתנוצץ ומזהיר ומעַור את העינים. משברי הים הטירֶנטי והמון גליו מפַכים ורועשים מרחוק בקול מנגינה מושכת-לב ומפלת איזו תרדמת-אלהים…

ואני בתוך גן העיר…

העצים הרעננים מקשקשים בקול המולה מעדנת את שמע-האוזן וראית-העין. מטילים ומטילות רבים ממלאים את כל השדרות ומפטפטים בקול עלז וצהלה כללית.

היש איש אמלל בין המטילים המתענגים האלה? – שואל אני את עצמי בהתבונני אל הכאליידוסקופ החי – אם נמצא ביניהם רעב, חלכה, צמא, מר-נפש ואובד?

ואני מחליט ביני לבין עצמי: “לא! פה הכל שמחים, הכל מאֻשרים” –

וגם אני מאֻשר, מאֻשר מאד…

אמנם יש אשר על לבי עולים זכרונות-עצב על על אדות עניים אמללים ואובדים רעבים שפגשתי על כל מדרך כף רגל בעברי בארצות שונות, זכרונות הדמעות והאנחות והגניחות הקורעות לב שהאזנתי במקומות אחרים, – ואיזה עב קל ככף איש מכסה את שמי אשרי הטהורים; אולם בהתבונני אך רגעי-מספר אל כל הסובב אותי, בהקשיבי אל פטפוטי המטילים העליזים, אל משק הענפים הפורים והרעננים, אל זמרת הצפרים העפות מעץ אל עץ ומבד אל בד, – הולכים זכרונותי המעציבים ונמסים ונעלמים – ואינם…

פה, – חושב אני ברצון, – אי אפשר כי גם המחשבות תעבנה את האֹשר האנושי והכללי אף לרגעים אחדים; פה בכלל אין מחשבות, פה יש רק חיים, חיים חפשים, מלאים, רעננים ומשכרים…

פה הוא גן-העדן – – –

תמונה מרהבת עין זעזעה אותי. לפני עברה עלמה יחידית. את פניה לא יכלתי לראות, כי היו מכוסים בצעיף אבל לא היא משכה אליה כבחבלי-קסם את מבטי עיני, כי אם – קוֻצתה הצהבהבת, העבֻתה וההדורה, שהגיעה כמעט עד לארץ. כל קשוט לא פאר את הקוצה, לא פרח טבעי ולא מלאכותי, ובכל זאת כמו הכתה אותי בסנורים…

היא הוסיפה לטיל בשדרה, ואני – מבלי משים – הלכתי אחריה – – –

לאן אני הולך ולאן היא הולכת? לא חשבתי כלל: מטרתי היתה רק להתבונן אל קוצת שערותיה המכשפות… היא נטתה לשדרה אחרת – ואני יצאתי בעקבותיה, כאילו נכספתי להיות צלה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.