מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּנֵּכָר

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(לְחַג הַסֻּכּוֹת)


אוֹר סַהַר זוֹלֵף בְּעַד הַסְּכָךְ

וּדְמִי עֲלָטָה מְלֹא הַסֻּכָּה.

בַּעֲרִיסַת כֶּסֶף עַל מַצָּע רָךְ

הָאֶתְרוֹג יָשֵׁן שְׁנַת עוֹלָל מְתוּקָה.


וּכְשׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ, חֲבוּר הֲדָס

עִם עַרְבֵי נַחַל, הַלּוּלָב נִשְׁעָן

בַּקִּיר יָגֵעַ – וּסְבִיבוֹ הָס!

וּפִתְאֹם צָנַח גַּם הוּא וַיִּישָׁן.


וִישֵׁנִים שְׁנֵיהֶם, וּלְבָבָם עֵר

כָּל אֶחָד חוֹלֵם חֲלוֹם מִמְּקוֹמוֹ.

הָהּ, מִי יוֹדֵעַ אֶת הַנֵּר,

וּמִי זֶה יַגִּיד אֶת סוֹד חֲלוֹמוֹ?


הַחוֹלְמִים הֵמָּה עַל גַּנֵּי הוֹד,

עַל שְׁמֵי מוֹלֶדֶת נְצוּרֵי לִבָּם?

אִם עָיְפָה נַפְשָׁם לְנוֹד וּנְדוֹד,

זוּ הִכְהוּ עֵינָם, הוֹבִישׁוּ אִבָּם?


אוֹ חֲלוֹם יְחִתֵּם כִּי אָפֵס חָג,

כִּי רַק לְמִצְעָר מַזָּלָם זִוְּגָם:

הַקֶּשֶׁר הֻתַּר וְרֵיחָם פָּג,

מַרְאֵיהֶם נָמַר וְהוֹדָם נִפְגָּם.


אֵין מַגֵּיד פֵּשֶׁר… בְּעַד הַסְּכָךְ

יִתְגַּנֵּב דּוּמָם אוֹר חִוָּר עֻלָּף,

וּבְקֻפְסַת כֶּסֶף עַל מַצָּע רָךְ

הָאֶתְרוֹג יָשֵׁן וּבְצִדּוֹ לוּלָב.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

ואויבינו פלילים

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

פעם בפעם נחוץ לעלעל בעתונות הפוֹלנית, למען דעת… למען דעת מה ולמה יאמרו הגויים; ונפקא מינא לדינא, כי – כמה שכתוב בראש – ואויבינו פלילים…

ובשוּפטנא לא עסקינן. לפי ה“רולאַ” אין לנו תקנה אלא קבורה או טבילה, לפי ה“ניווא פּוֹלסקאַ” גם מים רבים לא ישטפונו. אנחנו אל ההרים נשׂא עינינו, ואל הנסים והמשׂואות של האמת, היושר והיופי שבראש ההרים והגבעות נתבונן… הלא לאורם הלכנו ימים וחלמנו כי חוֹם לנו ואור לנו.

והנה על-פי הפּוסקים של כוח דהתירא – היהודי בעצמו מותר הוא לבוא בקהל… כלומר: אינו אסור לא באכילה ולא בהנאה…

אמנם בתנאי קודם למעשׂה: אם יתבולל ויתעכל ולא ישמיע קול “כזמיר חי בקיבה זרה”, מוטב; ואם לאו, עוד ידנו חזקה! ומה שלא יעשה השׂכל והאגרוף יעשה הזמן: בעל האחוזה הגדולה יתרגל לאט לאט לחסכון ולא יעשׂה מעותיו הפקר ב“מונטֶע-קאַרלוֹ”; בעל האחוזה הבינונית יעבוד את שׂדהו על צד היותר טוב, בנוסח אירופא, האֵכּר ישתחרר מן הרבֵית על-ידי אשראי קטן…פליטיהשׂדות והגנים “משלנו” שנעשו כבו ויהיו לעירונים, ילמדו את המסחר ויצליחו במשׂא ומתן; והעירונים משלנו יתעשרו והחזיקו בעצמם, בלי עזרת בעלי החוטם, בכל מוסדות הצדקה, הטיול והשעשועים – ואז העסק יהי נעשׂה בפני עצמו, היהודים ילכו תמס בעצמם ידוֹדוּן לכל ארבע כנפות הארץ… והשאלה כליל תחלוף… אבל היהדות והאומה הישׂראלית טרפות הן בכל הזמנים! עם בתוך עם, עם זר בתוך מדינה של אנשים משלנו, את החמס הזה אין אנו יכולים לעכּל…

ושאלת הלאום העברי – הלאום, המקווה לקום לתחיה וגם להסתדר, בקול או בחשאי – השאלה הזאת בוערת ומזיקה גם לכמה וכמה עינים… מאירות באור הגנוז לעתיד לבוא, ליום טוב, שכולו טוב לחלשים ולנדכאים ולכל הנרמסים ברגל…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.