מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[חושו בני שכל אלי שולחן]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חוּשׁוּ בְּנֵי שֵׂכֶל אֱלֵי שׁוּלְחָן

עָרַך לְנֶגְדֵּיכֶם נְדִיב עָמִּים

אָכֵן אֲנִי תוֹכוֹ כְּמִרְכֶּבֶת

ישְׁבָה מְלֵאָה צוּף וּמַטְעַמִּים.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

ירושלם החדשה

מאת אליעזר בן יהודה (זכרונות ויומנים)

כעלות איש יהודי, הבא מרחוק, ירושלימה וקָרב אל ההר אשר עליו תעמוד העיר הזאת, וראה הבית הראשון העומד מימינו – בית יפה וחֹתם העֹשר עליו – ושאל את העגלון:

למי הבית הזה?

וענהו העגלון ואמר לו: לאיש יהודי אחד.

ועלתה העגלה עוד מעט, וראה האורח כשלשים בית בנוים יחד, כלם בתי אבן, תחתיים ושניים, ושאל האורח שנית:

והבתים האלה למי הם?

וענהו העגלון כדבר הראשון ואמר לו:

גם אלה בתי יהודים ובית יעקב שמם, אשר בנתה חברת יהודים בשנים האלה.

ועברה העגלה עוד, וראה האורח עוד ועוד בתים, בתים גדולים ויפים וגנים סביב להם ובהם בתים רבים בנוים יחד, ושאל על כלם את העגלון, ושמע ממנו תשובה אחת לאמר:

בתי יהודים הם.

ואמר האורח בנפשו: הזאת היא ירושלם החרבה, שאמרו לה כלילת חרבן, והנה בתים יפים לנגד עיני וגני חמד – וכל אלה ליהודים. אין זאת כי אן החלה העיר הזאת להתנער מערמת אשפה והיהודים הם בוניה.

ואמנם כן הדבר.

העיר ירושלם החלה להסיר מעליה מעט מעט את צעיף אלמנותה; כי ראתה כי החלו בניה לשוב אליה מעט מעט ולבנות הריסותיה – ותשמח האם הרחמניה הזאת, ותמח מעט דמעותיה מעל פניה, אף כי עוד לבה נשבר בקרבה, והנה היא מראה לבניה הבאים אליה מרחוק פנים צוהלים מעט, בראשית בֹאם, לחזק את לבבם ולאמר להם כי יש תקוה.

ואת פני ירושלים הצוהלים האלה יראה האורח בירושלם החדשה אשר בנו היהודים מחוץ לחומת העיר הישנה בשלשים השנה האחרונות. כי לפני שלשים שנה לא היה כל בנין מחוץ לחומת העיר “כי לא היה איש בוטח בחייו” (קרלוס פון ראומר בספרו על ארץ ישראל), ועל כן לא העיז איש לצאת לבדו משער העיר וחוצה, ויהי מראה המקום לפני ירושלם שמם ומעציב לב כל הקרוב אליה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.