מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הפשט הזמן בגדי חרדות]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֲפָשַׁט הַזְּמָן בִּגְדֵי חֲרָדוֹת

וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת

וְלָבְשָׁה הָאֲדָמָה שֵׁשׁ וְרִקְמָה

וְעָשְׂתָה מִשְׁבְּצוֹת זָהָב רְפִידוֹת

וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר תַּשְׁבֵּץ כְּאִלּוּ

נְאוֹת גֹּשֶׁן בְּחֹשֶׁן הֵם אֲפוּדוֹת

וּמַרְבַדֵּי נְאוֹת מִדְבָּר חֲטוּבוֹת

וְרַעַמְסֵס וּפִתֹם פָּז רְבוּדוֹת

וְשִׁדָּה עַל שְׂפַת הַיְּאֹר וְשִׁדּוֹת

צְבָאוֹת הֵם, אֲבָל שֶׁהֵם כְּבֵדוֹת

יְדֵיהֶם כָּבְדוּ מִן הַצְּמִידִים

וְצָרוּ צַעֲדֵיהֵם בַּצְעָדוֹת

וְלֵב יִפְתֶּה וְיִשְׁכַּח אֶת זְקוּנָיו

וְיִזְכּוֹר עוֹד יְלָדִים אוֹ יְלָדוֹת

בְּגַן עֵדֶן בְּמִצְרַיִם בְּפִישׁוֹן

בְּגַנּוֹת עַל שְׂפַת נָהָר וְשָׂדוֹת

וְהַקָּמוֹת יְרַקְרַקּוֹת אֲדֻמּוֹת

וְלְרִקְמוֹת מְלֻבָּשׁוֹת בְּגָדוֹת

וְרוּחַ יָם תְּנִיפֵמוֹ וְנִרְאוּ

כְּמוֹ מִשְׁתַּחֲווֹת אֶל אֵל וּמוֹדוֹת

כְּהִשְׁתַחֲוֹת אֲחִי מוּסָר לְיַד שָׂר

אֲשֶׁר כָּל דַּבְּרוֹת פִּיהוּ נְגִידוֹת

לְרַב נָתָן אֲשֶׁר נָתַן נְאוֹתָן

כְּגַן בִּיתָן וּבֵית חָתָן נְקוּדוֹת

נְזִיר אֶחָיו אֲשֶׁר שִׂיחָיו שְׁלָחָיו

כְּלַפִּידוֹת וְשַׁלְהֶבֶת פְּלָדוֹת

וְצִיר נֶאְמָן לְשֹׁלְחָיו כִּי יְחַוֶּה

צְפוּן לִבָּם כְּיוֹדֵעַ עֲתִידוֹת

וְחָכָם לֹא עֲמָמוּהוּ סְתוּמוֹת

לְכֹל יָבֹא לְנַסּוֹתוֹ בְחִידוֹת

וְלוּ הַדּוֹר כְּדַי יִהְיֶה לְנָבִיא

אֲזַי נִבָּא וְנִקְרָא אִישׁ חֲמֻדוֹת

אֲבַקֵּשׁ לַעֲבוֹר נַהְרֵי שְׁבָחָיו

וְאֶמְצָא מַעְבְּרוֹת הַנִּיב לְכוּדוֹת

וְאָבֹא יַרְכְּתֵי מִקְרָא וּמִדְרָשׁ

וְאֶמְצָאֵם מְחֻפָּשׂוֹת שְׁדוּדוֹת

וְאֶרְדֹּף אַחֲרֵי דָּבָר מְחֻדָּשׁ

כרדף אַחֲרֵי שיות אֹבְדוֹת

שְׁבָא מֵרַעֲיוֹנָיו נָפְלָה בָּם

וְלֹא הִשְׁאִיר לְבִלְעָדָיו שְׂרִידוֹת

עֲלֵי רֹאשׁוֹ עֲדֵי נֵזֶר נְעֻרוֹת

וּבִלְשׁוֹנוֹ חֲלִי חֻקִּים וְעֵדוֹת

אֱרֵה לָךְ מִפְּרִי פִיהוּ תְּעוּדוֹת

וְקַח לָךְ מִפְּרִי יָדָיו סְעוּדוֹת

כְּלִיל רֹאשִׁי אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ בְנַפְשִׁי

מְחֻבֶּרֶת, וְגַפֵּיהֶן פְּרוּדוֹת

תְּבֹרַכְנָה ספינות עָבְרוּ בִי

וְכַנְפֵיהֶן כְּכַנְפֵי הַחֲסִידוֹת

אֲשֶׁר לִנְאוֹת הֲדָרוֹ קֵרְבוּנִי

וְלִרְאוֹת מִשְׁכְּנוֹתָיו מַה יְדִידוֹת

וְאָשׁוּט אַחֲרֵי אַרְצוֹת אֲבוֹתַי

עֲדֵי יִהְיוּ בְּכַף רַגְלַי מְדוּדוֹת

גְּבִירִי הֶעֱטַרְתַּנִי בְּעַטְרוֹת

נְזָרֶיךָ אֲשֶׁר הֵם לְךָ יְסוֹדוֹת

עֲטָרוֹת הֵם לְזוּלָתְךָ טְפֵלוֹת

וּמוּסָפוֹת, וְהֵם עִמָּךְ תְּמִידוֹת

קְחָה שִׁירוֹת קְחָה זִמְרַת זְמִירוֹת

אֲשֶׁר מִמַּעֲלָלֶיךָ לְמֵדוֹת

עֲנָדוּךָ עֲנַק הַשִּׁיר וְלֹא כֵן

אֲבָל הֵם בַּעֲנַק שִׁמְךָ עֲנוּדוֹת

וְאִם אֶמְעַל בְּשִׁיר קָדְשֵׁי יְיָ

אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ תְּהִלּוֹתַי פְּקוּדוֹת

וְהִקְדַּשְׁתִּים וְהִבְדַּלְתִּים וְשַׂמְתִּים

מְקֹרָאוֹת לְאֵל יָחִיד יְחִידוֹת

וְהִתַּרְתִּים לְעֵת כָּזֹאת לְבָנָיו

וְלִמּוּדָיו, לְתִשְׁבָּחוֹת וְתוֹדוֹת

וְהוּא רַחוּם וְלוֹ נָאֶה לְכַפֵּר

וְאוֹדֶה לּוֹ וְלוֹ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

אללה כרים

מאת לוי אריה אריאלי (מחזות)

דראמה בשלוש מערכות

הנפשות:

שמריהו פוגל – צעיר כבן 22 שנה, שומר אחד מן הפרדסים, לבוש חלוקה שחורה של פועל רוסי; רגליו נעולות מגפיים גבוהים; חגור איזור-עור רחב, שכדורים תחובים בו; על ראשו נתונה באי-סדר גראציוזי מגבעת שחורה ורכה, ששוליה תלויים ויורדים למטה. הילוכו ותנועותיו מעידים על כוח ורשלנות גם יחד. כשאינו שיכור הוא מדבר בקרירות וברצינות נפלאה גם את הדברים המעוררים צחוק.

קלמן וַיינשֶנקר – פועל זקן כבן 56 שנה. זקנו עגול ושב, וניכרים בו סימני–צוהב. על מצחת הכובע הישן שלו כתם גדול. מתחת למעילו הקצר נראה מקטורן מצבע טַבַּק, שמכסה גם את צווארו. תנועותיו מעידות על טוב-מזג ומתינות.

נוח יונטר – צעיר כבן 24 שנה. מכין את עצמו לכניסה אל הסימינאריון-למורים. לבוש תמיד שִכמה ארוכה, שניטשטש צבעה מיוֹשן. עניבותיה הגדולות יורדות לרגעים מעל הכפתורים, ואז נראים מתחתיה מעיל קצר ובלה ומכנסיים שחורים וחדשים, ששוליהם מתחת מופשלים תמיד, כעין שמירה מן הרפש. על ראשו נתון כובע אמוץ ממין “טרופיקל הלמט”, שאף הוא ישן. זקנו האיספאניולי הוא מצבע בלתי ברור, ולא נסתפר מזמן. ביישני ובלתי-מהיר; בשעת שתיקה הוא נושך את קצה-שפמו ומקמט את מצחו; מדבר קצת בחרומף, אבל לא מתוך התפנקות והתגנדרות, אלא מתוך מין חולשה.

שמשון ברונסקול – סופר מתחיל כבן 25 שנה. כל תלבושתו עושה רושם של גיהוץ קרתני. תסרוקת-בלוריתו מתנשאת בקצת יוהרה מעל למצחו. מן הכיס העליון של מקטורנו עוברת דרך עניבת הכפתור שרשרת השעון של זהב אמריקני עד הכיס השני שלעומתו; אל דש מעילו מחובר “מגן-דוד” קטן עם סרט לבן-כחול; לראשו חבוש כובע ברוד וישן ממין “ז’וקי”. פעם בפעם הוא מסיר את ה“פנסנה” מעל חוטמו ומעלהו בשעה שהוא מכווץ את גבותיו, ואז הוא אומר כולו התעלות על בן-שיחתו. כשלבו טוב עליו וכשדעתו פנויה הוא מנענע לעיתים בכוונה את ראשו כדי שתיפולנה קווצות אחדות משערותיו בלי סדר על מצחו, ובמצב כזה הוא מתאמץ להשאירן זמן-מה. בטוח בתנועותיו וצוחק הרבה ובקול רם על בדיחות עצמו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.