מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[מכל בני חלוף מתי מוות מי זה אמר ותהי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִכָּל בְּנֵי חֲלוֹף מְתֵי מָוֶת מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי

אַךְ אֵל תִּקַּן וּמִי יְעַוֵּת כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי

מִכָל בְּנֵי עָפָר וָאֵפֶר מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי

אַךְ אֵל יָעַץ וּמִי יָפֵר כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי

מִכָּל בְּנֵי בָתֵּי חֹמֶר מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי

אַךְ אֵל אֹמֵר וְהוּא גֹמֵר כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי

מִכָּל מְיַחֲלֵי יוֹם חֲלִיפָה מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי

אַךְ אֵל אִמְרָתוֹ צְרוּפָה כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי

מִכָּל יְצוּרֵי תַחְתִיּוֹת מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי

אַךְ אֵל מַגִּיד אֹתִיּוֹת כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי

מִכָּל אֲשֶׁר הָיוּ כְרוּחַ מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי

אַך אֵל שַׁלִּיט בָּרוּחַ כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי.

ליוצר

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

הקדמה לשירי ביאליק

מאת זאב ז'בוטינסקי / משה אָטֵר (אטינגר) (מאמרים ומסות)

(1911)

[קובץ שירי ביאליק ברוסית, בתרגומו של ז’בוטינסקי, יצא לאור בשנת 1911 ובראשו ההקדמה הבאה, שנועדה לקוראים הרוסיים וכן ליהודים שלא הכירו את ביאליק במקור.]

חייו האישיים של חיים נחמן ביאליק יוכלו בעצמם לשמש יריעה לפואֶמה גדולה. לא מפני שהיו מאורעות חייו כה מופלאים, כי אם, להפך, מפני שהיו כה רגילים, כה אפיניים בשביל אותה סביבה. כל חייו של הגטו בתקופת התפוררוּתו יוכלו להשתקף בפואֶמה זאת. אבל, אפשר לראות בתור פואֶמה כזאת גם את כלל יצירותיו של ביאליק עצמו. אז ניטיב להבין את טעמן ואת קשרן הפנימי. אז יובן לנו כי ביאליק – משורר לאומי הוא לפי תפישתה המלאה והעליונה של מלה זו, משורר לאומי גם בשעה שהוא שר על השמש ועל אהבה. באשר הוא כתב רק את מה שחיה. וחייו היו בכל כלליהם ופרטיהם בבוּאה וחזרה של ההוויה הכללית ברחוב היהודים ברבע האחרון של המאה הי"ט ובראשיתה של המאה הכ'.

ביאליק עצמו ספר לנו את הביוגרפיה הספרותית שלו בשירו “ואם ישאל המלאך”… לשאלת המלאך השומר על סף הנעלם, מגיד לו המשורר את קורות נשמתו. השיר תורגם בקובץ זה, אך נזכיר פה את תכנו בקצרה. אי-שם בקצה העולם, בעיירה נדחת, שחק ברחוב ילד רך יחיד וחולם –“ואני הוא הילד, מלאכי”. פעם אחת נמשכו עיני הילד אל עב קטנה, לבנה בשמים – ונפשו יצאה אליה ופרחה. בשמים קבלה את נפשו קרן שמש וזמן רב נשאה אותה בעולם. פעם פגעה הקרן באֵגל-דמע שהזהיר על לחיו של ילד ונפש המשורר צנחה מעל גבי קרן-הזהב ונמסה בדמעה. אחר נשרה הדמעה על דף גמרא קדושה בספרו הישן של סב זקן ושם פרפרה נשמת המשורר ונאבקה בין אותיות מתות וטיפות חלב ושעוה. – ותחנק? – שואל המלאך. – לא, מלאכי, ותשורר! כי באותיות המתות הֵקֵרוּ שירי חיים. ונשמת המשורר שרה על כל אשר ידעה: על עב קטנה ובהירה, על קרן השמש, על פנינת הדמע ועל ספר הגמרא הישנה, אשר בגויליה טורי כתב מרובע קדוש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.