מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[עבד אשר יעיר לשחרך שחר וידרוש ממך חופש]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֶבֶד אֲשֶׁר יָעִיר לְשַׁחֶרְךָ שַׁחַר וַיִּדְרֹשׁ מִמְּךָ חֹפֶשׁ

הֵן יוֹם מְנוּחָה דָּל אֲמִתֶּךָ עַל בֶּן אֲמָתֶךָ וְיִנָּפֵשׁ

יוֹם לַעֲרֹךְ שִׁיר אִוְּתָה נַפְשׁוֹ לִשְׁמָךְ וְזִכְרָךְ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

נוֹשָׁנוֹת

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

אשתקד היה מעשה. באוסטריה נעשתה ספירה לעמיה. בין שלושים וארבע הרוּבריקות הייתה, כמובן, גם הרוּבריקה לשון-הדיבור. יהודי גליציה, המדברים רובם, ככל יהודי הגיטאות, יהודית-דייטש, נהגו מנהג בני-אדם ורשמו באותה רוּבריקה את שם השפה אשר בפיהם: יהודית המדוברת. מה היו יכולים, ובעיקר, מה היו צריכים לעושת אחרת? הבוז היה להם אילו היו עושים אחרת! אמנם, כוחות-החושך בדמות הרביים והמתבוללים ניצבו גם פה כצר, אבל ההמון היהודי בגליציה הראה אז, כי נר-האדם טרם יכבה בו לגמרי וכבוד-אנוש עודנו חי עמדו. אפילו ד“ר קלוזנר בעצמו, שיצא אז במאמרו “עוד טרגדיה אחת!” (“הצפירה”, גליון 36, תרע"א), הודה באגב אורחא, ש”עשו כהוגן“. אלא מאי? למה רגז מי שרגז? משום זה: מכיוָן שהרובריקה “לאומיוּת” חסרה בגליונות-הספירה, הרי יוצא ש”על ידי רשימת המלה היהודית נעשו הלאומיות הישראלית והז’ארגון האשכנזי שמות נרדפים". אמנם, “אחרת לא יכלו לעשות, אבל מה היו צריכים להרגיש?” (שם).

לדעת בעל-המאמר ההוא היו יהודי אוסטריה צריכים להרגיש בשעת מעשה הגבורה והאמת שלהם… כאב; שהרי בזה שהיו גיבורים ורשמו את האמת על אודות שפתם, הביאו הפסד לרעיון הלאומיות הישראלית, החושב ליהודי גם את “היהודי האיטלקי, שאינו יודע ז’ארגון”…

ביחוד שפך ד"ר ק. את כל חמתו על הוועד המרכזי הציוני שבגליציה, שהכריז על הז’ארגון כעל שפה לאומית. הוא מצא בכל זה איזו “טרגיקה” מיוחדת. “כמה טרגיקה! – קרא – מפלגה גדולה מהרסת בידים מה שרצתה לבנות ובונה מה שבאה להרוס”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.