מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אל שמחת גילי שוכן הדביר]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֵל שִׂמְחַת גִּילִי שֹׁכֵן הַדְּבִיר

אִם אֵין אַתְּ מִי לִי קָצִין וּגְבִיר

יִזְכֹּר אֵל עֶלְיוֹן הַיּוֹם כִּי בְרִית

בֵּינוֹ וּבֵין צִיּוֹן כִּי בָאַחֲרִית

יָחִישׁ לָהּ פִּדְיוֹן אִישׁ נַחַל כְּרִית

וִיגָרֶשׁ שַׁמָּה אֹכֵל הַחֲזִיר

וּנְבָרֵךְ שָׁמָּה בָּרוּךְ מַחֲזִיר

הָשֵׁב רַעְיָתְךָ לִמְחוֹז מַחֲנָהּ

חֹן עַל גּוֹלָתְךָ כִּי עֵת חֶנְנָהּ

כַּלֵּה בַחֲמָתְךָ אָמָה עִם בְּנָהּ

צַוֵּה אֵלֶיהָ בֶּהָלוֹת וְעִיר

וּשְׁבֹר עֻלֶּיהָ מִמִּדְבָּר וְעִיר

וֶאֱדוֹם אַל תִּנְשֶה כִּי עֹל סֻבֳּלוֹ

מַה מַּר מַה קָּשֶׁה מָן הוּא גֹאֲלוֹ

צוּרִי אַל תֶּחֱשֶׁה עַל יוֹם הֵיכְלוֹ

וּזְכֹר יוֹם הֶגְלָה אַנְשֵׁי שֵׁם וְקִיר

וּבְבֵיתִי כִלָּה עַד מַשְׁתִּין בְּקִיר

דֹּרְשִׁי מִכֶּלֶא אַל תִּתֵּן דֳּמִי

עַד אַפְלִיא פֶלֶא וּלְמַעַן שְׁמִי

עַם אֲדֹנָי אֵלֶּה אֶקְרָאָךְ וּמִי

יַמְרֶה אֶת פִּי יוֹם אֶשְׁאַג כַּכְּפִיר

יוֹם יֹאמְרוּ אָיוֹם מוֹעֵד הֶעֱבִיר

הַיּוֹם אַל תֶחְדַּל כִּי אֵל עִמְּךָ

לַעֲמֹד עַל מִגְדָּל בֵּינוֹת עַמְּךָ

וּפְתַח יִתְגַּדַּל אֶשְׁמַע מִמְּךָ

אִם קוֹמָה תַשְׁפִּיל בִּשְׁבָחוֹת וְשִׁיר

עֶלְיוֹן לְךָ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

בין הפטיש לסדן

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (זכרונות ויומנים)

(כבי נודד)


א

אם ייסר ה' את בן-אדם ויראהו את עצבון בדידות החיים, אז ירחיקהו נדוֹד מעיר מולדתו, מערש נעוריו. – אִמרו ארץ אבות, אִמרו גָלוּת; המקום אשר בו יעזוב הנער רחם אמו ויפקח את עיניו להביט על סביביו, נושא הוא בחיקו וברחשי לבו, כאשר ישא את זכרון אביו ואמו, כל הימים. יבואו על האדם כל גלגולי החיים וּתלאותיהם, ילמד לדעת את החזיונות הקשים בעולם ובחיים, אויר מולדת יושב בסתרי הנשמה, כאור הליל בחידוּש הלבנה או כטוהר הבתוּלה, אשר לא ידעהּ איש. ומי שאצלו אין הדבר כך, יעזוב את הוד רגשי נוער אלה, ישכחם ויסירם מלבו, נפשו בת-בליעל היא, או אין אלהים כל מזימותיו. – –

שלוש ערים יכולות להיחַשב כעיר מולדתי. בראשונה יצאתי לאויר העולם, לשניה לקחוני הורי לשבת בהיותי בן-שלוש; ובבואנו להשתקע בעיר השלישית, הרי אני בן-חמש, וכבר אני יודע לסַפּר לחברי, בעת שישבנו על ערימות חול ובנינו לנו מערות וגשרים, כי אני עולה מדי ערב בערב השמימה ואראה ואדבר את שלמה המלך…

את אברהם אבינו ואת שאה ידעתי פנים אל פנים, כאשר ידעתי את שכני אבי. בעת התיצבה מרים על היאוֹר, לדעת מה יעָשה למשה, נדמה לי כי אנכי עומד על יד ימינה, והיא מַחלקת ראשי ושואלת אותי לשם אבי. ואת יהושע בן נון עברתי את הירדן וַאשא גם אני אבן קטנה בידי אחורי המחנה. התוֹלדה הכתובה בספרים היתה חיה לנגד עיני, כחלקי העיר שבה נגור. – ובבוא אלינו איש ספרדי מארץ רחוקה ומצנפת אדומה על ראשו ומדבּר בלשון-הקודש, נדמה לי כאילו מתהלך אנכי בחוצות ירושלים ומתקוטט עם ערבי. אל תראוּני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש. רחל מבכה על בניה. אֵלוני מַמלא. המקראות המקוטעים לא משו מחזון עיני. ובתת לי האָמה חתיכת לחם משוּח בחמאה, אמרתי לה: בּתיה, אני הולך אל ארץ מדין לדבּר את הקֵיני.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.