מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[ידעתני בטרם תצרני]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יְדַעְתַּנִי בְּטֶרֶם תִּצְּרֵנִי

וְכָל עוֹד רוּחֲךָ בִי תִּצְּרֵנִי

הֲיֶשׁ לִי מַעֲמָד אִם תֶּהְדְּפֵנִי

וְאִם לִי מַהֲלָךְ אִם תַּעְצְרֵנִי

וּמָה אֹמַר וּמַחְשָׁבִי בְיָדְךָ

וּמָה אוּכַל עֲשֹׂה עַד תַּעְזְרֵנִי

דְּרַשְׁתִּיךָ בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנִי

וְכַצִּנָּה רְצוֹנְךָ תַּעְטְרֵנִי

הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְּבִירְךָ

וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

עברית וז'רגון

מאת יהודה ליב בנימין בן ישראל קצנלסון (מאמרים ומסות)

(נאום נשא באספה הכללית של חברת "מפיצי השכלה בפטרבורג ביום שלשים לירח מאַרט שנת 1906).

בשתי האספות הכלליות האחרונות של חברת “מפיצי השכלה” נסבו פני הדברים כך, עד שלא מצא “ועד החברה” ידים להצטדק ולנקות את עצמו מכל האשמות שטפל עליו “ועד-הבקורת”. ובהשתמשי עתה בהרשות, שנתן לי ראש האספה לדבר, חושב אנכי לנגוע רק בשאלת הז’רגון לבד. שאלה זו היתה “המסמר” של שתי האספות האחרונות, והיא תהיה בלי ספק “מסמר” האספה גם היום.

למן האספה האחרונה כבר עברו שני ירחים תמימים, הנני מרשה על כן לעצמי לחדש בזכרון החברים הנכבדים פרטים אחדים מריב-הדברים שנפל בענין זה בין “ועד החברה” ובין ראש המדברים של “ועד הבקורת”. ראש המדברים ה' ק' מאשים את הועד, שהוא איננו מתייחס אל הז’רגון בהכבוד והחבה הראוים לו. ה' ק‘, בבקרו את פנקסי הועד, מצא סמן של בוז להז’רגון בעובדה זו: אחד המדברים הגיש להועד ספר כתוב ז’רגונית בעניני שמירת הבריאות בבקשה לקנות ממנו מספר ידוע של אכסמפליאַרִים, כדי לשלחם אל כל המלמדים מחזיקי חדרים, והועד השיב את בקשת המחבר ריקם. צריך אני להעיר, כי הספר כשהוא לעצמו לא היה מן הנבחרים במינו, אולם מדרך כבוד לא מצא הועד לנכון לגלות להמחבר את חסרונותיו, ויבאר להמחבר את טעם מיאונו לתת לו תמיכה בזה, כי המלמדים אינם נזקקים לספרי ז’רגון, יען כי הם יוכלו קרוא ספרים כתובים עברית. ה’ ק' ראה את המציאה ונפל עליה לאמר: הלא יש מלמדים שאינם יודעים קרוא עברית. אולם ועד החברה מצדו לא יכול להבין, איך תמצא לומר, כי מורה עברית לא ידע קרוא עברית, אם איננו יודע עברית יעסוק במלאכה, יעסוק בפרקמטיה, אבל מה לו ולמלמדות? הועד לא ידע אז עדיין, כי יש בינינו אנשים, החולמים ומתגעגעים ליסד טפוס חדש של בתי-ספר: חדר בלי עברית ותלמוד-תורה בלי תלמוד ובלי תורה.

הנכם זוכרים, אדוני, כי ועד הבקורת הציע לפני האספה הכללית את החלטתו בתמונה זו: “לדרוש מאת ועד החברה, כי בפעולותיו העתידות יפנה להז’רגון מקום שוה עם השפה העברית והרוסית”. ועד החברה לא הסכים לתמונה זו ויודיע, כי נכון הוא לקבל החלטה זו רק אם ישנו מעט את תמונתה באופן זה: “לדרוש מאת ועד החברה, כי בפעולותיו להפיץ השכלה בישראל ישתמש גם בהשפה המדוברת”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.