יָקְרָה תְהִלָּתְךָ גִּילִי מְשׂוֹשׂ לִבִּי
צוּר מִלְּסַפֵּר לוֹ שִׁירִים כְּים אַצְבִּיעַ
הִנֵּה לְשֹׁנוֹת מִקְצָתָם לְהַגִּידָם
נִלְאוּ וְלֹא מָצְאוּ עֵרֶךְ לְמִשְׂגַּבִּי
וַאְנִי כְּפִי כֹּחִי אַגִּיד קְצָת גָּדְלָךְ
אַךְ לֹא כְפִי גָדְלְךָ כִּי אֵין יְכֹלֶת בִּי
דָּבַק בְּךָ לִבִּי וְאֶשְׂמְחָה לִמְאֹד
צוּרִי לְמַעַן כִּי בָךְ אֶשְׁכְּחָה עָצְבִּי
הַיּוֹם לְךָ תַעְרֹג נַפְשִׁי וַיִּיטַב לָךְ
שִׁירִי וְכָל עוֹד יֵשׁ רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי.