הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת-שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל:

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל;

רֶגַע תְּקַרְקֵר הַגָּג שֶׁמִּלְּמַעְלָה

וְעַל-חֲצִירוֹ הַיָּבֵשׁ תִּתְרַפֵּק,

וְרֶגַע כְּהֵלֶךְ הַמְאַחֵר בַּלַּיְלָה

עַל-אֶשְׁנַב הַחַלּוֹן תִּתְדַּפֵּק.

שָׁם סֻכַּת בֵּיתֵנוּ כוֹשֶׁלֶת, נוֹפֶלֶת,

וַאֲבֵלָה מַה-הִיא וְשׁוֹמֵמָה.

מַה-תֵּשְׁבִי לָךְ, זְקֵנָה, נִדְהֶמֶת, נִבְהֶלֶת,

שָׁם אֵצֶל הַחַלּוֹן דּוֹמֵמָה?

הַבְסוּפַת הַסְּעָרָה בַחוּץ מִתְהַפֶּכֶת

אַתְּ, חֶמְדַּת כָּל-נַפְשִׁי, נִדְהַמְתְּ?

אוֹ קוֹל הֲמוֹן פִּלְכֵּךְ שֶׁיָּדֵךְ תּוֹמֶכֶת

הֲמָמֵךְ עַד רֶגַע נִרְדַּמְתְּ?

נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה.

שִׁירִי לַי שִׁירֵךְ עַל „דְּרוֹר שֶׁיָּשָׁבָה

בִּדְמָמָה עַל-חוֹף מַיִם רַבִּים ”.

שִׁירִי לִי שִׁירֵךְ עַל „נַעֲרָה נֶעֱזָבָה

שֶׁהָלְכָה יוֹם יוֹם לַמַּשְׁאַבִּים ”.

הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל;

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל.

נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה!