סליחה / יהודה אבן גיאת

יוֹנָה פוֹתָה, יְקוּשַׁת כָּל מַעְבָּר,

תִּרְאִי הַבָּר וְתִנְשִׁי הַמִּכְבָּר,

חֶלְדֵּךְ עָבַר וְהַפַּח לֹא נִשְׁבַּר –

וּמַה תָּשִׁיבִי אֶת שׁוֹלְחֵךְ דָּבָר?

הֲתַקְשִׁי עוֹד רוּחֵךְ/ עֲדֵי אָבַד נִצְחֵךְ

וְתַם לָרִיק כֹּחֵךְ? / תְּנִי לֵב אֶל אָרְחֵךְ

וְשִׂימִי עֵינֵיכִי:

אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי!

הַמְעַט מִמֵּךְ, מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל,

בְּתַעֲנוּגֵי הַזְּמָן כִּשְׁנֵי יוֹבֵל?

בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וְתֵלְכִי בַהֶבֶל –

הִנָּזְרִי, כִּי קָרְבוּ יְמֵי אֵבֶל,

נְטִי מִתַּעְתּוּעִים / וְהַבְלֵי שַׁעְשׁוּעִים,

וְקִרְעִי לִרְגָעִים / לְבָבֵךְ לִקְרָעִים

וְקִרְאִי לַבֶּכִי!

אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי!

וְאִם לֹא עַתָּה תִתְנַצְּלִי עֶדְיֵךְ,

מָתַי תוּכְלִי לְשַׁלֵּם אֶת נִשְׁיֵךְ

מִדְּמֵי מִרְיֵךְ וּמֵחוֹבוֹת קָשְׁיֵךְ?

עֲוֹנֵךְ – חָלְיֵךְ, וְתַעֲנִיתֵךְ – צָרְיֵךְ,

בּוִדּוּיֵךְ דַּיֵּךְ / בְּהַשְׁמִיעֵךְ בִּכְיֵךְ,

וְרָאָה אֶת עָנְיֵךְ / מְמִיתֵךְ וּמְחַיֵּךְ

וְנָשָׂא עֲוֹנֵכִי –

אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי!

דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת, אֲשֶׁר רֹאשֵׁךְ עָבְרוּ,

גָּאָה לְבָבֵךְ – וְהֵם גָּאוּ וְגָבְרוּ,

וְאִם יִשָּׁבֵר לְבָבֵךְ – יִשָּׁבְרוּ;

הִכּוֹנִי, כִּי לְמִלְחַמְתֵּךְ חָבְרוּ,

הֲדִיחִים מִקִּרְבֵּךְ / וְטַהֲרִי אֶת חֻבֵּךְ,

וְהַקְרִיבִי לִבֵּךְ / וְהַקְטִירִי חֶלְבֵּךְ

וְדִמְעֵךְ נַסֵּכִי –

אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי!

הִנָּךְ יָפָה, לְחַמָּה נִמְשֶׁלֶת,

לוּלֵי הֱיוֹתֵךְ בְּדָמִים מִתְגּוֹלֶלֶת

לֹא מְטֹהָרָה אֲבָל מִתְגָּאֶלֶת –

וְאֵיךְ נִגְאֶלֶת נְשָׁמָה נִגְעֶלֶת?

הַרְבִּי לָךְ בֹּרִית / וּבַקְּשִׁי הָאַחֲרִית

וְתָבוֹאִי בִבְרִית / וּמִגְדֵי שָׁוְא אָרִית

זְרִי מִתּוֹכֵכִי.

אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי!