רקע
יצחק בעל “עזרת נשים”

[חובב ורחל] / יצחק בעל “עזרת נשים”

אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ שְׁמוֹ אַבְשָׁלוֹם, / דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדוֹבֵר שָׁלוֹם, / וְהָיָה רֹאשׁ כָּל הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים / זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים, / אָב לְבָנִים, / יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד / וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא נִמְצָא אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד. / וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ חוֹבָב בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ, / כָּל אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֶנּוּ / וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֶנּוּ. / רוּחַ אַהֲבָה תְּנִיחֶנּוּ, / אִשָּׁה תְקִימֶנּוּ וְאִשָּׁה תִפְדֶּנּוּ, / כִּי בִשְׂכַר הָאַהֲבָה מָצָא פִדְיוֹם – / כָּמוֹנִי הַיּוֹם!

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי אַבְשָׁלוֹם לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ חוֹבָב וַיֹּאמֶר לוֹ "אִם

נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, / הַטֵּה לִדְבָרַי אָזְנֶךָ / עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ. / בְּנִי! הַיּוֹם אֲנִי יְלִדְתִּיךָ / לָכֵן בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הוֹרֵיתִיךָ / וּבְמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר הִדְרַכְתִּיךָ, / אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ

אַף תְּמַכְתִּיךָ. / וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ – / לֹא טוֹב

הֱיוֹתְךָ לְבַדֶּךָ / וְאֵין שֵׁנִית לְצִדֶּךָ! / תִּהְיֶה מִצְוָתִי עַל לוּחַ לִבְּךָ

חֲרוּשָׁה / וְלֵךְ אֶל אֲצִילֵי הַדּוֹר וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה וּלְךָ הַיְרֻשָּׁה. / אָז יִכּוֹנוּ אֲשׁוּרֶיךָ / בַּחֲבֶרְתְּךָ

וְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, / בְּכָל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה לֹא תַמְרֶה אֲמָרֶיךָ, / הֵן לוּ

יְהִי כִדְבָרֶיךָ. / אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחַד, / כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן

הָאֶחָד / וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק / וְחֶבֶל הַכֶּסֶף לֹא יֵרָתֵק.

הֲלֹא יָדַעְתָּ / אִם לֹא שָׁמַעְתָּ? / וְאִם אֵלֶּה לֹא רָאִיתָ, / אֵיפֹה הָיִיתָ? / הֲלֹא חָשַׁב לִמְהוּמָה אַב הֲמוֹן גּוֹיִים וְאַבִּיר הָרוֹעִים/

כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים, / כִּי אָמַר: נֶחְשַׁבְתִּי כְאִישׁ חֶרְמִי / כִּי אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי. / וְגַם בְּנוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה בְרִית הַצּוּר אִתּוֹ / הִתְפַּלֵּל לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, / וְרָחֵל וְחַנָּה / הֲלֹא הִפִּילוּ עַל זֶה תְּחִנָּה, / וְהַשּׁוּנַמִּית עִמָּהֶן אֶזְכְּרֶנָּה, / וְאִם מְעַט – וְאוֹסִיף לְךָ כָּהֵנָּה

וְכָהֵנָּה. / וַהֲלֹא אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים: / הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים. / וְעַתָּה, בְּנִי, לֹא תָשִׁיב אֶת פָּנַי – / לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְיָ? / וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלִי אִיעָצָךְ / וִיהִי הַשֵּׁם עִמָּךְ: / בַּקֵּשׁ בְּזֶרַע אֱמוּנַי / אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ / אֲשׁוּרָהּ לֹא תִמְעַד / וְצִדְקָתָהּ עוֹמֶדֶת לָעַד. / פַּשְׁפֵּשׁ אַחֲרֶיהָ, וְאִם אוֹתְךָ תֶהְדֹּף – / צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף! / אֶשְׁתְּךָ תִהְיֶה כְגֶפֶן פּוֹרִיָּה / עֶגְלָה יְפֵיפִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה, / יָפָה

כַלְּבָנָה / מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה. / בְּתוּלָה יָפָה אֲדֻמָּה תְמִימָה

תִבְעֹל / אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: / כִּי מַה שִּׂמְחַת יוֹשְׁבֵי

הָאֲדָמָה / וּמָנוֹחַ אִשָּׁה אֵין עִמָּהּ! / רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד / וּבַייָ אַל תִּמְרֹד / וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד".

וַיֹּאמֶר חוֹבָב “יִסַּרְתַּנִי בְחֶמְלָתֶךָ / וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ / וּבְמוּסָרְךָ הַטּוֹב כִּבַּדְתַּנִי / אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי כִּי נִחַמְתַּנִי. / לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל מִכָּל אֲמָרֶיךָ, / אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיךָ. / אַף אָמְנָם בְּלִבִּי הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי / עַל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי”. / וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:

אַחַי וְרֵעַי, אַהֲבָה קָשָׁה / אֵלַי, כְּמוֹ חֶרֶב מְאֹד חַדָּה,

בֵּינוֹת צְלָעַי בָּעֲרָה אִשָּׁהּ / אָכֵן בְּמֵי עֵינַי תְּעַר כַּדָּהּ,

לֹא אֶדְאֲגָה אִם תִּקְטְלֵנִי, כִּי / יִהְיֶה כְמֹר זִכְרִי וְגַם קִדָּה.

אָמְנָם פְּתָאיִם לֹא יְדָעוּהָ / אִם יִגְוְעוּ – יֵלְכוּ בְלֹא חֶמְדָּה.

וַיַּרְא אָבִיו כִּי שִׂכְלוֹ גָבַר / וְכִי לְבָבוֹ נָבַר / וְרוּחַ אַהֲבָה עָלָיו

עָבַר – / וַיִּיטַב בְּעֵינָיו הַדָּבָר / וַיְכַל לְצַוּוֹת אֶת בְּנוֹ בְּרֹב רַחֲמָיו / וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.

אַחַר הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה זָכַר חוֹבָב דִּבְרֵי אָבִיו וּמִצְוָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ / אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ, / וְלֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ / לְמַלֹּאת חֶסְרוֹנוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ. / וַיִּבְחַר לוֹ רַעְיָה תְמִימָה / יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה / אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, / כִּי עַל פִּי אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה

שׂוּמָה: / רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ / מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ. / שְׁמָהּ רָחֵל וְאָבִיהָ שְׁכֶם וְאִמָּהּ קְשִׂיטָה, / וּלְזֹהַר פָּנֶיהָ אֲשֶׁר הֵם כְּחֶרֶב מְרוּטָה – / אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא.

וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, / כִי יָם הַתַּאֲוָה עָלָיו גָּבַר /

וְהָלַךְ בּוֹ וְשָׁטַף וְעָבַר, / וְהִרְבָּה לִפְנֵי אָבִיהָ תַּחֲנוּנִים וְנֹעַם

דְּבָרִים, / כִּי כֵן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים, / וַיֹּאמֶר אָבִיהָ “בְּךָ וְלֹא בַכֶּסֶף אֲנִי בוֹחֵר, / טוֹב תִּתִּי אוֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אוֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר. שְׁבָה עִמָּדִי / וְהִתְיַמֵּר בִּכְבוֹדִי / בְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדִי, / כִּי מִשְׁמֶרֶת אַתָּה עִמָּדִי. / וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקָתְךָ בָאָה אֵלַי, / כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי: / לָכֵן הִסְתּוֹפֵף בְּסֵתֶר אָהֳלַי, / רַק כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלַי”.

וַיֹּאמֶר חוֹבָב “עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי, /אֵין כָּמוֹהָ – תְּנֶנָּה לִּי! / כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינַי / הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הוֹכִיחַ יְיָ”. / וַיּוֹאֶל חוֹבָב לָשֶׁבֶת אִתּוֹ / וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ קְרוֹבֵי הַנַּעֲרָה / כִּי הָאִשָּׁה עֲצוּרָה, / הֵיטֵב לָהֶם חָרָה, / כִּי אָמְרוּ: יָרַד הֲמוֹנָהּ וַהֲדָרָהּ. / וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ: מַה יּוֹשִׁיעֵנוּ זֶה / חֲדַל אִישִׁים וְנִבְזֶה? / מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם לֹא

יְדַעֲנוּהוּ, / נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנוּהוּ. / הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ כֻלָּנוּ, / כִּי חֶרְפָּה הוּא לָנוּ, / יֵצֵא לְמִדְבָּרוֹת / מִן הַבָּתִּים וּמִן הַחֲצֵרוֹת / וּמְצָאוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. / נְבַקֶּשׁ לוֹ מָנוֹחַ בַּאֲחֵרוֹת / וְנַשְׁלִיכֵהוּ בְאַחַד הַבּוֹרוֹת. / וְאִם אַיִן – מִגּוֹי נַכְחִידֵהוּ / וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ! / וַיִּשְׂאוּ מְשָׁלָם וַיֹּאמְרוּ:

תְּנוּ פַת חָֽרְבָה אֶל אִישׁ / אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב

וְנַשְׁחִית אֶת כְּלִי חֶמְדָּה / וְהוֹד אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַב,

פְּנוּ לָכֶם בְּמֵי קִנְאָה / לְכַבּוֹת אֶת פְּנֵי לַהַב!

וְרָחֵל יָדְעָה אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַתִּשָּׂא קוֹלָהּ וַתִּסְפֹּד עַל

בַּעְלָהּ, / כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ, / וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ "לֹא כֵן אֲנַחְנוּ

עוֹשִׂים, / לֹא נַחְמֹד עֹשֶׁר וּנְכָסִים, / כִּי לֹא תִהְיֶה פְלֵיטָה / מִפְּנֵי קְשִׂיטָה. / וְאִם חִכִּינוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר – וּמְצָאָנוּ עָווֹן / וּמְצָאוּנִי שְׁתֵּי אֵלֶּה בְיוֹם אֶחָד: שְׁכוֹל וְאַלְמוֹן. / הֲלֹא טוֹב לָנוּ עֲזֹב בִּירָה וְאַרְמוֹן / לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁימוֹן". / וְהַנַּעֲרָה הָיְתָה טוֹבַת שֶׂכֶל וַחֲכָמָה / וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה / וְאִישׁ בַּל יֵדְעָה מָה. /וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף /לְהִמָּלֵט מֵרֶשֶׁף, /עָזְבוּ רְכוּשָׁם / אֲשֶׁר הוּא אָשׁוֹם אָשַׁם / וַיָּנוּסוּ עַל נַפְשָׁם.

וַיִּקֶר מִקְרֵהֶם עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ דִּנְהָבָה, / כִּי הִיא בֵית נְתִיבוֹת נִצָּבָה / וְשֵׁם מַלְכָּהּ בַּעַל חָנָן. וְשָׁם הָיָה אִישׁ וּשְׁמוֹ מֶרֶד שַׂר

הָעִיר / הַמְכַבֶּה וְהַמַּבְעִיר, / עַל פִּיו יַחֲנוּ וְעַל פִּיו יִסָּעוּ, / וְעַל

פַּת לֶחֶם יִפְשָׁעוּ / הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ יִשְׁמָעוּ. / וְהוּא גַם הוּא לְבָבוֹ לְמֵרַע / וְהָאִישׁ הָיָה גִבּוֹר חַיִל מְצֹרָע, / יְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע, / כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עֲלֵי טוֹב כִּי אִם לְרַע.

וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ עַבְדֵי מֶרֶד וַיֹּאמְרוּ “זֹאת הַמְּנוּחָה – / אַיָּלָה שְׁלוּחָה לַאדוֹנִי לְמִנְחָה! / שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע, / זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע”. / וַיַּכּוּ אֶת חוֹבָב וַיְגָרְשׁוּהוּ / וְעַד הַשְּׁבָרִים הִרְדִּיפוּהוּ, / מְנוּחָה הִדְרִיכוּהוּ. / וַיְבִיאוּהָ לַאֲדוֹנֵיהֶם בְּיָד רָמָה, / וְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה. / וַיֹּאמְרוּ לוֹ “זֹאת חֶמְדַּת הָאָדָם וְתִפְאַרְתּוֹ / לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ”. / וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו / וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו, / וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: לְרַעְיָתִי יְעַדְתִּיהָ, / זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ. / וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי הָיְתָה

בְרָעָה רַבָּה / וַתַּעַשׂ גַּם הִיא בְעָקְבָּה, / כִּי הָיְתָה סִבָּה. /

וַתִּקְרָא… וַתֹּאמֶר "בִּי אֲדוֹנִי, חֵי נַפְשְׁךָ אֲדוֹנִי! תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ

חֵן בְּעֵינֶיךָ / וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֶיךָ / תִּכּוֹן תְּחִנָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ /

הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר בָּא עִמִּי – גְּנָבַנִי / וּמִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי לְקָחַנִי, / כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים / אֲשֶׁר הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים. / וְעַתָּה, אֲדוֹנִי, חַסְדְּךָ הַרְאֵנִי /… וְעַד הַמֶּלֶךְ תְּבִיאֵנִי / וְאָשִׂים לְפָנָיו תְּלֻנּוֹתַי: / אוּלַי יִנְקֹם נִקְמוֹתַי /

וְיַעֲנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרוֹתַי – / וְעַל עֵץ כְּמִשְׁפָּטָיו יִתְלוּהוּ, / יִשָׂאוּהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלוּהוּ". / וַיֹּאמֶר מֶרֶד בְּלִבּוֹ: אִם הַמֶּלֶךְ יִרְאֶנָּה – / לוֹ מָהוֹר יִמְהָרֶנָּה / אוֹ לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה / עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה. / הִנֵּה בֶרֶך לָקַחְתִּי וּבֶרֶךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, / וּבִרְאוֹתוֹ תְמוּנָה / יָפָה

כַלְּבָנָה – / לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה!

וַיֹּאמֶר לָהּ “אַל תִּירְאִי, כִּי אֲנִי אֲדַבֶּר בָּךְ אֶל הַמֶּלֶךְ לְמַלֹּאות תַּאֲוָתֵךְ / לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֵךְ / וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ”. / וַתֹּאמֶר

רָחֵל “אַל תּוֹסֵף וְאַל תִּגְרַע עַל אֲמָרֶיךָ – / הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ!” / וַיָּבוֹא מֶרֶד אֶל הַמֶּלֶךְ / וַיֹּאמֶר לוֹ "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, / בְּיָדִי נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל / אֲשֶׁר מָעַל – / הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל! / גָּנַב נַעֲרָה אַחַת / וְדַרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ שִׁחַת, / וְאָמְנָם לִדְבַר כָּל

נָבִיא וְחוֹזֶה /מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה". / וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ “נִקְרָאֵהוּ / וְנִשְׁמְעָה מַה בְּפִיו גַּם הוּא”.

וַיָּבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ עַל אַפָּיו כְּאִישׁ נִכְלָם / וַיֹּאמֶר “יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנִי לְעוֹלָם!” /וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ “לָמָּה תְדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ? / הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁירֶיךָ! / דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים שִׁחַתָּ – / כִּי בֶן-מָוֶת אַתָּה. / וּלְךָ אֵין בְּשׂוֹרָה: / כִּי גָנַבְתָּ אֶת הַנַּעֲרָה, / לָכֵן אָשִׁיב גְּמוּלְךָ בְּרֹאשֶׁךָ”… / וְהָיְתָה עֵת צָרָה / וְרָאָה חוֹבָב

בְּרָעָתוֹ / כִּי כָלָה הִיא מֵעִם הַמֶּלֶךְ לַהֲמִיתוֹ. / וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ

וַיֹּאמַר:

"מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ, / חֵילוֹ בְמִמְשָׁל עַל כְּסִיל גָּבַר,

לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר לוֹ הֲכִי יֵאוֹת, / וּכְבוֹד מְלָכִים – לַחֲקֹר דָּבָר.

אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עַל צִדְקְךָ וְחַסְדְּךָ אֶחֱסֶה, / לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה: / אֲנִי אֲקַבֵּל עָלַי דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים, אִם לְמָוֶת

אִם לְחַיִּים, / וּמִפִּיהָ אָנוּ חַיִּים". / וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ “כֵּן דִּבַּרְתָּ, / כֵּן מִשְׁפָּטְךָ אֲשֶׁר חָרַצְתָּ! / אֶקְרָא לַנַּעֲרָה וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיהָ / וְאֶשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ”.

וַיִּקָּחוּהָ וַיְבִיאוּהָ לְפָנָיו / וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינָיו. / וַתֹּאמַר "הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ, / מָעֹז לְכָל דַּל וָחֵלֶךְ / וּלְאֶזְרָח וּלְהֵלֶךְ! /

בַּעְלִי זֶה מִבֵּיתוֹ יָצָא / לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא, / וְיָצָאתִי עִמּוֹ לְבַקֵּשׁ מִחְיָתֵנוּ, / כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכְּלֵי חֶמְדָּתֵנוּ – / לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי

אֲדוֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ. / וְהָאִישׁ הַזֶּה מֶרֶד בְּחָזְקָה לְקָחַנִי / וּלְבֵיתוֹ הֱבִיאַנִי, /בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, /וְאֶת בַּעְלִי שָׂמוֹ חֲדַל אִישִׁים וְנִבְזֶה, / כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה!"

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ / וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ / וַיֹּאמֶר לְמֶרֶד "עַד פֹּה הִשִּׁיאוּךָ עֲוֹנֶיךָ – / וְאַף עַל זֹאת פָּקַחְתָּ עֵינֶיךָ? / זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֲךָ לִמְעֹל מַעַל – / הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר

לָקַחְתָּ וְהִיא בְּעוּלַת בַּעַל! / מַהֵר הִנָּצֵל מֵעֵינַי, / אַל תּוֹסֶף

רְאוֹת פָּנַי".

וַיִּתֶּן לָהּ הַמֶּלֶךְ מַתָּנוֹת כְּפִי רֹב שִׂכְלָהּ / הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ /

וַיְצַו עַל חוֹבָב אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ הֵיכָלוֹ / וַיִּשְׁלְחוּ אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ

וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ / וַיְמַהֲרוּ עֲבָדָיו לַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּכָה / וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה.

הֵם יָצְאוּ מִן הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ – / וְחֶבְלֵי יוֹלֵדָה לְרָחֵל

הִדְבִּיקוּ. / וַתִּשְׂמַח בְּלִדְתָּהּ בֵּן זָכָר, / אַף עַל פִּי שֶׁהַהֶפְסֵד יָתֵר

עַל הַשָּׂכָר. / וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר עַד אֲשֶׁר קָצְרָה

נַפְשָׁם – / אֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם. / וְרָחֵל חוֹבֶקֶת בְּנָהּ וְלֹא תוּכַל עוֹד שְׂאֵתוֹ, / עַד אֲשֶׁר בָּאָה פְקֻדָּתוֹ / וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְיָ וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. / וַיֵּלְכוּ בַלָּאט / עַד בּוֹאָם אֶל עִיר מִקְלָט. / וַתֹּאמֶר רָחֵל "עַל מָה אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים / צְמֵאִים גַּם רְעֵבִים? / דְּרָכֵינוּ רָעִים וּמַעֲלָלֵינוּ לֹא טוֹבִים, / כִּי הִנֵּה הַצּוּר עֲוֹנֵינוּ הֵעִיר / וְנָתַן אוֹתָם עַל רֹאשׁ הַצָּעִיר, / בָּא לְהַזְכִּיר אֶת

עֲוֹנִי / וּלְהָמִית אֶת בְּנִי. / הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה – / וְלֹא נוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה. / אוֹ אוּלַי לְבַעֲבוּר נַסּוֹתֵנוּ בָא – / וְגַם זוֹ לְטוֹבָה. / וְאִם יָמוּת הַנַּעַר אֲשֶׁר בּוֹ חָמַדְתִּי, / וְאֶרְאֶה

חַטָּאתִי, / וְאִם יָמוּת – נִקְבְּרֶנּוּ מִיָּד בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה / וְאֵינוֹ צָרִיךְ נְפִיחָה". / וַיִּשְׁמַע לְקוֹלָהּ וַיַּתְחִילוּ לַחְפֹּר כְּשָׁלֹשׁ זְרָתוֹת – /

וְנִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם דְּלָתוֹת / וְהָיוּ לְאוֹתוֹת / וַיִּמְצְאוּ מָקוֹם חָלָל / כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל, /וְשָׁם הַצּוּר בָּלַל / בִּזָּה וּרְכוּשׁ וְשָׁלָל / וּבְיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה – / כֶּסֶף וְזָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה. / וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ "אִם הוֹן

יָקָר תַּחְמֹד, / חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד, / מַהֵר הִמָּלֵט אֶל עִיר מִקְלָט אֲשֶׁר הִיא בְּיֹפִי מִכְלָל, / הָעִיר הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל, / וְתִקְנֶה

בְּמִקְצָת אֵלֶּה הַזְּהוּבִים / אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יוֹשְׁבִים / עֲשָׂרָה גְמַלִּים טוֹבִים".

וַיִּשָּׂא חוֹבָב רַגְלָיו / כַּאֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו / וַיָּבוֹא אֶל הָעִיר בֶּטַח וְקָנָה עֲשָׂרָה גְמַלִּים / בְּמֵאָה שְׁקָלִים. / וַיִּנְהַג הַגְּמַלִּים אֲשֶׁר קָנָה / אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ חָנָה / אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ / וּמָצָא בְנוֹ חַי וְנִרְפָּא, /וְשָׂמַח כֶּעָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַקֻּפָּה /שֶׁמָּצָא כְלִי בָּאַשְׁפָּה. / וַיִּשְׂאוּ עַל הַגְּמַלִּים / אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת

הַסַּלִּים / וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים / וַיָּשׁוּבוּ אֶל עִירָם וְלֹא יָסוּפוּ לַעֲמֹד / בְּעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד. / וַיָּבוֹאוּ רָחֵל וְחוֹבָב / בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, / וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶם / וַיֹּאמְרוּ “אֵלֶּה הֵם / אֲשֶׁר בָּרְחוּ מִמּוֹשְׁבוֹתֵיהֶם / אֶל אֶרֶץ לֹא לָהֶם / וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם / כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם”. / וְאוֹיְבָיו לְאוֹהֲבִים נֶהְפָּכוּ / וּבְמִצְוָתוֹ הָלָכוּ / וּבַעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה נִמְשָׁכוּ, / וּמַאֲמָרוֹ לֹא יְשַׁנּוּ / וְאַחֲרֵי דְבָרוֹ לֹא יִשְׁנוּ. /וַייָ הֵשִׁיב לָאִישׁ אֶת צִדְקָתוֹ וְאֶת אֱמוּנָתוֹ / עַל יַד כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה רַעְיָתוֹ / וְאַחֲרִיתוֹ בֵּרַךְ בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ – / טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!