מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אוהבי נוער הנה מה נעים ומה טוב]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֹהֲבֵי נֹעַר הִנֵּה מַה נָּעִים וּמַה טּוֹב

כָּל יְמוֹתָם שִׂמְחָה וְכָל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם כְּגַן רָטֹב

בְּהִתְקַשּׁר חֶבְלָם יָחַד וּבַל יִפְחֲדוּ מִקְּטֹב

רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב.

נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ הֲדָרְךָ וְהוֹדֶךָ

סֹב חֲתָנִי בִּמְסִבְּךָ וְיִשְׂמַח לֵב יְדִידֶיךָ

צְלַח וּרְכַב אֶת רִכְבָּךְ וְיָפִיחוּ מְגָדֶיךָ

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ.

יֵין אַהֲבַת כְּלוּלוֹת מִלֵּא הַיּוֹם גְּדוֹתֶיךָ

וְשִׁיר יְדִידֹת בִּמְחֹלוֹת יִהְיֶה בִּלְבַד חֶדְוָתֶךָ

וְתַעֲבִיד יָמִים וְלֵילוֹת בְּחֵפֶץ לִבְּךָ וּבְחוּרוֹתֶיךָ

מֹר וְאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ.

לְשׁוֹרֵר יִדְבְּקוּ כָּל מַאֲוַיָּיו בְּבֵיתוֹ דֶבֶק שְׁלַבִּים

יַעְזְרוּ לְנִכְחוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו וְעַל מִסְעַד אַהַב מְסֻבִּים

וְנִינָיו שִּלֵּשָיו כִּשְׁנִיָּיו כִּמְעֹתָם מְרֻבִּים

יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים.

הַרְבּוֹת לָהֶם זֶרַע כְּחוֹל יָם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד

כִּי מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים וּמַה יָּקָר וּמַה נֶּחְמָד

יוֹם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר אֶל בֵּית עָשׁ נִצְמָד

וַיִּדֹּם הַשּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד.

וּבְהִתְחַבְּרוּת עֹפֶר אֶל עָפְרָה יְפֵה-פִיָּה

שֵׂכֶל תַּעְטֶה כְרִקְמָה וְיֹפִי תַעְדֶּה כְּחֶלְיָה

מַתָּן אִמְרֵי שֶׁפֶר וְלִבּוֹת תְּנַהֵג בַּשּׁבְיָה

רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

שמואל הנגיד

מאת דוד ילין (מאמרים ומסות)

א. שירתו

בעברנו מדברי “שירה-כביכול” של הדור הראשון אל דברי השירה האמיתית של הנגיד ודורו – נראה כי אכן במשך זמן קצר מאד, זמן של יובל שנים בערך, צעדה השירה העברית הספרדית צעדי ענק והגיעה ל“שיעור קומה” רם ונישא ביופיה ובנעימותה.

מיוסף בן חסדאי נשארה לנו רק שירה אחת שנקראה בספרותנו בשם “השירה היתומה”, היא שירת תהילתו לשמואל הנגיד; מיצחק כלפון אשר, לפי עדותו של משה בן עזרא בספרו “שירת ישראל”, עשה לו את השירה לקרדום לחפור בו את מחיתו, נשארו לנו רק שירים מעטים, וברובם גם הם חליפות שירים עם שמואל הנגיד1; על שלמה בן גבירול ושירתו כבר דיברתי בהזדמנות אחרת2, ובכן אדבר הפעם על שמואל בן יוסף הנגיד אבן נג’רילה3 ועל שירתו אשר רק בשנים האחרונות זכינו להתגלותה כמעט בשלמותה ע"י החכם דוד ששון בעליו של הדיואן היחיד בעולם, הכולל את כל שלושת חלקיו: בן-תהלים, ובן-משלי ובן-קהלת, גם יחד.

איש מרובּה הצדדים היה שמואל הנגיד: מדקדק – שיכול היה להתאבק בעניני דקדוק עם אחד גאוני הדקדוק, יונה אבן-ג’נאח; תלמודי – שכתב מבוא לתלמוד וספר הלכתא גַבְרְוָתָא; משורר בחסד אלהים אשר גאון המשוררים, שלמה בן גבירול קורא עליו:

הַשִּׁיר הֲלֹא לָכֶם בְּנֵי לֵוִי

וּלְךָ לְבַד מִתַּחְכְּמֹנֶיךָ

אִם עָמְדוּ שָׁרִים בְּמִשְׁמַרְתָּם

הָיוּ נְגִידֵיהֶם סְגָנֶיךָ

א. כט 67–70,

ועם כל אלה יחד הוא וזיר בחצרות שני מלכים אשר במועצותיו ניהלם בכל עניני הממשלה, והם לא עשו דבר עד שמעם עצתו, כאמרו:

כְּבוֹדִי אֶת-פְּנֵי מַלְכִּי, וְכִי כָל-

דְּבַר מַלְכוּת וְעֵצָה בִי גְזוּרָה

וכָל-מִלָּה גְמוּרָה כַּאֲשֶׁר לֹא

גְמַרְתִּיהָ אֲנִי – אֵינָהּ גְּמוּרָה

ב"ת י, יג יד

ואיננו רק יועץ בשער המלך, כי אם גם משתתף בפועל בכל מלחמות מלכיו המרובּוֹת, חודר לתוך מערכות הקרב הסוערות ושמח בּנצחונות אשר ניצח ובאבדן האויב ומפלתו; דבר שלא זכה לו שום משורר עברי למיום שירת דבורה ודוד.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.