מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

במו שברי יחידתי

מאת: יצחק אבן כלפון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּמוֹ שִׂבְרִי יְחִידָתִי / ר' יצחק אבן-כלפון

בְּמוֹ שִׂבְרִי יְחִידָתִי שְׁכוּלָה,

וְלִבָּתִי בְתוֹחַלְתִּי אֲמֻלָה,

וְנִלְאֵיתִי נְשׂא עֵינַי לְהַבִּיט

נְתִיב עוֹדִי, וְדַרְכִּי לֹא סְלוּלָה.

יְחַיּוּנִי מְיֻדָּעַי וְרֵעַי

בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה כְפוּלָה,

כְּמוֹ כַמּוֹן אֲשֶׁר יֹאמַר בְּעָלָיו:

צְמַח! מָחָר תְּשֻׁקֶּה מֵי תְעָלָה.

יצחק אבן כלפון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק אבן כלפון
יצירה בהפתעה
רקע

המוצא

מאת נחמה פוחצ'בסקי (פרוזה)


א

עבודת הבציר והקטיף באה אל קצה, גם גִפּוּר השקדים נגמר והפרי הובל למחסנה של החברה השתופית למכירה. שמואל גלעדי ובנו יפתח פנויים עתה לעשות את החשבון השנתי, כדי לדעת מה הכניסו הכרמים. הית שנת בצורת והחשבון הוכיח, שכל ההכנסה מספיקה בקושי לכסות את הוצאות החרישה, העדור, מסי הממשלה ומס-ההערכה של ועד המושבה. לכלכלת הבית לא נשאר כלום, חוץ מן ההכנסה הדלה של הרפת.

– אבא, – אמר יפתח בצער – הלא תודה, כי אין עתה שום אפשרות להתקים מהכרמים שלנו ועלינו לבקש מוצא מן המצב הזה.

– ומה המוצא, בני?

– כבר אמרתי לך לא פעם, שעלינו למכור את הנחלה הזאת שלא הצלחנו בה ולעבור העירה.

– ומה תתן לנו העיר, בני? הלא אני מעודי שנאתי את המסחר, ואתה אין לך כל מושג ממנו, ואיך נהיה פתאום לסוחרים? הרי העיר עם כל תעתועיה זרה לנו ולא נמצא בה ידינו ורגלינו.

– אין דבר, אבא. ידינו החזקות תהיינה בעזרנו למצוא את מחיתנו ביושר ובכבוד. אם מזלנו גרם, שנפלה בגורלנו אדמה זבורית, שלא נוכל להצליח בה, עלינו להחזיר בעוד מועד את הגלגל אחורנית לבל ימולל אותנו כליל.

– לא, ילד, לא אסכים להצעתך. אידיאל חיי היה – עבודת האדמה. אמת, היתה אי-הצלחה, אבל עלינו להמשיך את הנסיון. סבלנות, בני! אם שני אנשים עובדים כמונו יקומו יום אחד ויבגדו בעצמם ויברחו מעצמם, מה יעשה המון החלשים?

– אמת, אבא, שאנו מתאימים להיות עובדי-אדמה, אבל אם אדמה זו אינה עונה אותנו, אין לדעתי כל עוון אם נחפש לנו דרכי קיום אחרות.

– כן, בני, עלינו לחפש דרכי קיום, אבל בכפר ולא בעיר. בשעה זו עלינו להרחיב את המשק הביתי, לרכוש לנו שתי פרות טובות, מדגרה, כַוָרות אחדות, ובעבודה חרוצה נוכל להתבסס.

– תסלח לי, אבא, אם אכנה את כל דבריך בשם – “חלום!”

– מדוע?

– מפני שבלי כסף אין כל אפשרות להרחיב את המשק.

– כסף אפשר היה להשיג באחריות הדדית, לו נוסדה האגודה שחשבנו עליה.

– לו נוסדה! והרי ידועים לך כל העכובים העומדים בדרך ההתאגדות. ובאופן פרטי אין עכשיו להשיג כסף, כי אין עוד אֵמוּן באכר. הן לא שכחת כמה התלבטנו, כשצריכים היינו להשיג כעשרים לירה לקנית סוס. הלא בכל המוסדות היינו, למלוי ברבית פנינו והכסף לא הושג.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.