מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שלום שלום רב לשלמה]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שָׁלוֹם שָׁלוֹם רָב לִשְׁלֹמֹה

יֵט אֵל אֵלָיו כִּנְהַר פִּישׁוֹן

הַשָּׂם לֵילוֹתַי שִׁמֻּרִים

וּבְעַד חָלְיִי דִּמְעִי לָשׁוֹן

הוּא וּנְדֹדוֹ גֵּרְשׁוּ נוּמִי

מַה לִּי אַחְרוֹן מַה לִּי רִאשׁוֹן

כִּי הָרָעָב לֶעָנִי כָּל

שֵׁנָה יַפְרִיד מֵעַל אִישׁוֹן

גַּם הַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵי-

נֶנּוּ מַנִּיח לוֹ לִישׁוֹן.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

נפש רצוצה

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

מֶרֶד וּמַרדוּת

I

– הכָּנסוּ! ­–

פקד פתאום קולו הניחר של הרבי; ומתוך החלון הפתוּח, הוא גופו נגלה עלינו בירמולקא הקמוטה ובפנים המיוגעים, גוחן וסוקר בעין זועמת את כל מחננו – אחד עשר תלמידים שנתפזרו בסעודת בין-ערבּים, כל אחד עם מזונו שלו על גבי הסטיו של חמר המחובר לכותל. אנחנו כולנו נבהלנו לפקודה זו ומתוך לעיסה ושיחה עמדנו משתאים זה לזה, ואין מבין ואין מגיד למה נגזלת כך היום שעה קצרה זו של חירותנו… אלו לאלו מתמיהים עינים ואלו לאלו שואלים בלחישה:

– כל כך מהרה?…

– הכנסו, הרי אמרתי לכם! – מתמרמר הקול הניחר ושונה פקודתו.

גזירה היא… אך חנא-הירש וראובן-“שאר-ירקות” הקדימו והערימו עליה, הם כבר נמלטו אחורי הבית לפינה שבחצר… באמתלא של “אשר יצא” הצילו אלו לנפשם עוד כחמשה רגעים של שהייה בחוץ, ואנו, שוב אין אחד ממנו יכול לזכות עוד בהצלה פורתא זו, שכּן, כלל גדול הוא ב“חדר”, חוק ולא יעבור: אין יוצאין בשלשה… ואנו נגררים מתוך אונס ונכנסים בפנים של תרעומת לחדר נמוך זה שעדיין לא פגה הימנו גם קצת הבלה של זיעת הצהרים… רק פייטל-“קל-וחומר” עושה את עצמו זריז והריהו מזדקר לפנינו כגדי; בא והטיל שיורי סעודה שלו על הכירים, נחפז אל הארגז שהרבי יושב עליו בראש השוּלחן, חטף משם את “הפסוק” וראשון נתישב במקום שלו מתוך קפיצה של חדוָה, כאילו שׂשׂ הוא לתורה בכל חשק נפשו – נפש רמיה!…

– את הגמרות תקחו – אומר הרבי ומניע את גופו ממתניו ולמעלה בנענועים גדולים, מכוֵץ עור פניו ומעקם צורתו בשרבּוּב שפתה התחתונה, ומשתפס פאה אחת של זקנו הצהוב הריהו מושכה מן הסנטר עד לחוטם, משפיל ומצמצם עינים קודרות לעיין בתוכה – סימן מובהק לצריך עיוּן שבגמרא… ושוב אנו תמהים:

– לא את “הפסוקים”?…

– את הגמרות, אמרתי – רוח באביך! – מתמרמר הרבי וסוטר על ראשו של המקשן, הוא פייטל קל-וחומר.

משמע, סדרי בראשית משתנים: בשעת “הפסוק” – גמרא… הלב מתחמץ: למה נדחה עלוב זה – הפסוק “משלי”, מפני תקיפה זו – הגמרא “פסחים”? שוב גמרא, ועוד גמרא…

מסרבין ומתרעמין בנהימה דקה מתוך החוטם – והגמרות ניטלות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.