מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[נלאה לרפאות כל צרי חלינו]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

נִלְאָה לְרַפְּאוֹת כָּל צֳרִי חָלְיֵנוּ

לוּ מַתְנוּ וִיהִי שְׁאוֹל צָרְיֵנוּ

דַּי אָמְרָה נֶפֶשׁ תְּלָאוֹת נָשְׂאָה

לוּ הַתְּלָאוֹת אָמְרוּ דַּיֵּנוּ

דַּלּוּת עֲלֵי גָלוּת עֲלֵי חֶרְפָּה וּבוּז

מִכָּל חֳלִי רַע נֶאֱסַף חָלְיֵנוּ

נִקְלִים וְנִמְאָסִים וְנִבְזִים מִכְּלִי

נִמְאָס וְאֵיךְ לֹא נִמְאֲסָה חַיֵּינוּ

מַה נִּבְהֲלָה נֶפֶשׁ וְאֹזֶן צָלֲלָה

עֵת בֹּא שְׁמוּעָה כָּפְלָה עָנְיֵנוּ

שָׁלוֹם וְנִחוּמִים שְׂאוּ הָרִים לְרַב

דָּוִד יְחִידֵנוּ וּמַאְוַיֵּנוּ

הוּא הַגְּבִיר צִיצַת פְּאֵרֵנוּ וְהוּא

כֶּתֶם כְּתָרֵינוּ וּפַז עֶדְיֵנוּ

אִם מֵאֲדֹנָי נִגְזְרָה לֹא נִגְזְרָה

עָלָיו לְבַד כִּי עַל שְׁאָר גּוֹיֵנוּ

עֶבֶד אֲדֹנָי אַל יְבַהֶלְךָ זְמָן

פֶּן תִּתְּנָה מוּם בַּהֲדַר צִבְיֵנוּ

מָקוֹר יְדַעְנוּךָ לְכָל חָכְמָה שְׁמֹר

פֶּן יַעֲלֶה רֵק מִמְּךָ דָלְיֵנוּ

דַּע כִּי מְקוֹרֵי הַיְדִידוּת חָרְבוּ

אִם חָרְבָה דִמְעָה עֲלֵי לֶחְיֵנוּ

כַּאְשֶׁר אֲבָנִים לָמְדוּ מִכֹּחֲךָ

כֵּן הָעֲנָנִים לָמְדוּ בִּכְיֵנוּ

לֹא בַחֲטָאֶיךָ וְחָלִילָה לְּךָ

אַךְ בַּחֲטָאֵינוּ וְרֹב מִרְיֵנוּ

הָאֵל אֲשֶׁר גָּזַר לְנַסּוֹתְךָ בְזֹאת

יָשִׁיב אֲבֵדָתְךָ וְאֶת שִׁבְיֵנוּ.

מנחמו על מות בנו

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

משובב נתיבות

מאת בר טוביה (פרוזה)

(על הרצל)


התוצאה הראשונה של שיחרור היהודים, והוא רק הורגש ולא הוצא עדיין לפעולות, היתה הבריחה ההמונית מן היהדות. ויד החורים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה, כנהוג. החלוץ העובר לפני המחנה, ראש העם ולבבו, עמודי האש שהאירו את דרך הקוצים של עמם בליל הגלות הארוכה, היו הראשונים להניח את מקומם ולהימלט על נפשם. הייפלא כי נפל לבב העם בקרבו ונבקה רוחו למראה הזה? דומה היה כי שיחרור היהודים לא יהיה אלא שיחרור מן היהדות.

במאה התתשע-עשרה ראו לכאורה בפעם הראשונה בתולדות ישראל הארוכות שמד המוני, ואף אמנם לא מתוך דחקות, לא במרתפי האינקוויזיציה, ביד מענים ומרצחים, כי אם על ראש כל חוצות, בהיכלי תפארה ובארמונות מרוּוחים. ואלה שלא הגיעו לידי כך הותרו בקרבם נשתוונים1 לשמחת עמם וליגונו. ובחוגים הקטנים שעוד עממה בהם גחלת היהדות נשתרר מין שובע משונה ומשעמם, מין הנאה עצמית שכל דאגה זרה לה. חסידי אומות-העולם לא יכלו להעלים על גועל נפשם מדי דברם בהנאה עצמית זו של רבים מן היהודים המשוחררים שבמערב. דומה היה לאלה, כי נפסקה צרת האנושות כולה או, לכל הפחות, צרת היהודים כולם.

ובעצם היתה המאה התשע-עשרה לא רק מאת השחרור, כי אם גם מאת העלילות הקטנות והגדולות, מעלילת דמשק ועד מעשה דרייפוס, מאת הפוגרומים הכרוניים והקשים, שנגמרו במרחץ-הדמים האוקראיני, הנורא באכזריותו ובמספר קרבנותיו ממסעות הצלב, ממוראי האינקוויזיציה, חמלניצקי וגונטה גם יחד.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.