מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יוצאת אל החרבה מים סוף ומיד מענים]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יוֹצֵאת אֶל הֶחָרָבָה מִיַּם סוּף וּמִיַּד מְעַנִּים

הָיִית כְּתֹמֶר נִצָּבָה יְפַת אַשְׁכֹּלוֹת וְסַנְסִנִּים

וְלָמָּה תִהְיִי נֶעֱזָבָה יַעֲלַת חֵן בִּמְקוֹם תַּנִּים

מַה דּוֹדֵךְ חוֹלַת אַהֲבָה הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים

דּוֹדִי דָּגוּל מֵרְבָבָה הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת אֹהָלִים אֲשֶׁר נִטָּיוּ כִּנְחָלִים

בְּגַנּוֹת נְטוּעִים וַאֲהָלִים יָפוּ פְעָמַי בַּנְּעָלִים

גְּדוּדַי כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים בְּרִבֲבוֹת קֹדֶש נִדְגָּלִים

דְּגָלִים יְמָנִים וּשְׂמָאלִים חֹפְפוּ עָלַי כִּצְלָלִים

הִנֵּה קוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא בַּהֲמוֹן חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים

וּמַה לַבָּנוֹת עִמָּדִי כִּי שְׁאֵלוּנִי מַה דּוֹדִי

זָרוֹת נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי וּבְבֵיתָם מֶה לִידִידִי

חָמְדוּ לָקַחַת כְּבוֹדִי לְהַעֲמִיד לָהֶם חֲזוֹן סוֹדִי

טָעוּ כִּי נָשְׂאוּ עֶדִי וְחוֹתַם דּוֹדִי עַל יָדִי

יְמִינוֹ אָחֹור לֹא שָׁבָה וּדְבָרָיו לֹא מִשְׁתַּנִּים

כָּתַב לִי לֻחוֹת אֲבָנִים אַחֲרֵי נְאוֹם פָּנִים בְּפָנִים

לַחְמִי מְרוֹמֵי מְעוֹנִים וּמֵימַי מִצּוּר נְתֻנִּים

מְעוֹנִי תּוֹךְ שִׁבְעָה עֲנָנִים וְעַמּוּדִים נֹסְעִים וְחֹנִים

נֵרוֹת פָּנָיו לִי פֹּנִים בֵּינוֹת קְלָעִים וַאֲדָנִים

שִׂיחוּ שַׁאֲלוּ קַדְמֹנִים הֲנִרְאָה כָזֹאת בְּחַמָּנִים

עוֹדָם בְּתֻמָּם מַחְזִיקִים בָּנִים סוֹד אֵל מַמְתִּיקִים

פֹּקְדֵי פִקּוּדִים חֲקֻקִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים

צוּרִי סֻכָּתְךָ תָקִים עַל שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

קְרָא יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים הַשֹּׁכֶבֶת מַעֲמַקִּים

רְדִי מִדִּבְשִׁי מַמְתַקִּים שְׁתִי מֵעֲדָנַי מַשְׁמַנִּים

דּוֹדֵךְ דָגוּל מֵרְבָבָה הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַנִּים.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

צער בעלי-חיים

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

שאלה קטנה יש לי, שאלה עומדת ומתמידה, העולה ומנקרת תמיד במוחי בכל פעם ופעם שתעלה על איזה לב ועל איזה שלחן, באיזה בית פרטי או באיזה פרלמנט, השאלה הידועה בדבר החובה הידועה המוטלת על בני-האדם בנוגע לצער בעלי-החיים. הלא ידעתם, רבותי, יש בעולם חברה טובה כזו, שאין לה בעולמה שום דאגה אחרת, אלא לדאג יומם ולילה לשלומם של הברדלס והחולדה והצפור, הקנרית והחתול והתרנגולת והסוס והזבוב שעל גבי הכתל ודומיהם, בקצור: מביצי כנים ועד קרני ראם. אמרו מה שתאמרו, אין חקר ללבם הטוב של בני-האדם ולרחמיהם הרבים! אלא ששאלתי היא: האם גם אותו היצור הידוע, הנקרא אדם, נכנס, בכולו או לכל-הפחות במקצתו, בכלל בעלי-חיים, שחייבים בני-אדם כל-כך בשמירתם מפני צערם? וסמוך לשאלה זו עוד סניף קטן, שאינו שוה כמעט לדבר בו: אם תמצא לומר נכנס – הנכנס בכלל זה של אותה בריאה הקרואה אדם גם אותו הרמש הידוע, חורגו של האדם, המלוה אותו תמיד בכל העתים ובכל הארצות, זה שנקרא בכל ספרי-המלים בשם הידוע “יהודי”? סוף-סוף הן גם האנתרופּלולוגיה אינה אלא חלק מן הזואולוגיה. כך מציר לי אני את הדבר. בן-אדם אני מבית-המדרש הישן, סלחו לי, ודבר זה קבלה הוא אצלי מפי רבותי הראשונים…

אכן רק פלא הוא. בכל פעם ופעם שהאנשים הטובים עם רחמיהם הרבים הגדולים מני ים, כידוע, באים לפשפש בצערם של בעלי-החיים, כדי להיות להם לכרובים סוככים, הם קומרים תמיד – בשחיטתם של ישראל. כאלו רק על השחיטה לבדה היה כל עולם החיות עומד וכאלו כל הרחמים החמים וכל החמלה הנדיבה אין להם שום עסק אלא עם זה, שלא תהא בעולם השחיטה. אלמלי היתה זו בטלה, היו בטלים מן העולם כל מיני תקלות ופורעניות ופגעים רעים וכל העולם כולו היה נהפך לעולם של מלאכים ושל אצילות ונדיבות ואהבה ושלום ואחוה ורעות מקצה השמים האחד ועד קצה השמים השני. אמרו מה שתאמרו, סוף-סוף אין חקר ללבם הטוב והמיטיב של בני-האדם ולרחמיהם הרבים!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.