מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אשרי עין ראתה כהן בהוד ועטרת]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אַשְׁרַי עַיִן רָאֲתָה כֹּהֵן בְּהוֹד וַעֲטָרֶת

מָלֵא מֵאוֹר נֹצֵץ וְהוֹד עֹטֶה כְּאַדָּרֶת

עֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ לַעֲמֹד עַל מִשְׁמָרֶת

לָבוּשׁ שְׁמֹנָה בְגָדִים לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת

אַשְׁרַי עַיִן רָאֲתָה יָפְיוֹ בְּפָנִים קִלְקָל

מָלֵא מֵאוֹר נֹצֵץ וְאֹרַח לְפָנָיו מְסֻקָּל

עֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ בְּעָם נִכְבָּד לֹא נָקָל

לָבוּשׁ חֹשֶׁן לְכַפֵּר עַל כָּל מִשְׁפָּט מְעֻקָּל

אַשְׁרַי עַיִן רָאֲתָה הֲדַר בֹּאוֹ לְכַפָּרָה

מָלֵא מֵאוֹר נֹצֵץ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶש בִּגְבוּרָה

עֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ לִצְפִירַת תִּפְאָרָה

לָבוּשׁ אֵפוֹד לְכַפֵּר עַל עֲבֹדָה זָרָה

אַשְׁרַי עַיִן רָאֲתָה וְהוּא בְּסוֹד הָמוֹן רַבָּה

מָלֵא מֵאוֹר נֹצֵץ כְּלַפִּיד אוֹ כְמוֹ לַבָּה

עֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ בְּאֹם נְקִיּוּת מְרֻבָּה

לָבוּשׁ כְּתֹנֶת לְכַפֵּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ

אַשְׁרַי עַיִן רָאֲתָה דָּגוּל בְּסוֹד הָרוּחַ

מָלֵא מֵאוֹר נֹצֵץ כְּאוֹר שֶׁמֶשׁ זָרוּחַ

עֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ וְעָלָיו הוֹד סָרוּחַ

לָבוּשׁ מִצְנֶפֶת לְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ

אַשְׁרַי עַיִן רָאֲתָה הֲדַר אַבְנֵט בְּחָגְרוּ

מָלֵא מֵאוֹר נֹצֵץ וּפֹרֵשׂ כַּשַּׁחַר אוֹרוֹ

עֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ לְכַפֵּר עַל עֲוֹן יִצְרוֹ

וְעַל הָעֲרָיוֹת לְכַפֵּר מִכְנְסֵי בַד עַל בְּשָׂרוֹ

אַשְׁרַי עַיִן רָאֲתָה סְבִיב מְעִילוֹ פַּעֲמֹנִים

מָלֵא מֵאוֹר נֹצֵץ מֵשִׁיב אֲמָרִים נְכֹנִים

עֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ בְּצִיץ וּמְעִיל בֶּאֱמוּנִים

מְעִיל עַל לָשׁוֹן רְמִיָּה וְצִיץ עַל עַזֵּי פָּנִים.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

הנביאה

מאת אברהם שמואל שטיין (פרוזה)

מדרגות-אבן נרחבות מוליכות אל פסגת הגבעה. חצובות הן בסלע. פה ושם מוריק בנקיקיהן דשא, מציצים ראשי פרחים וגבעולי שיבּולים, נאחזים, נאחזים בכל רגב אדמה. מֵעברים – שיחים ואילנות כעולים מנִבכי האבן. ובאופק: חולות קודחים, גבעות קרחות ומשבצת של שדות ירוקים, גנים, אִבּי-נחל. מדבר וישוב המתפתלים במאבקם.

מבעד לקרום השקוף של ליל-התכלת מצטיירים שׂרטוטיו של הארמון על אֲגַפָּיו השונים והבניינים הסמוכים לו. שלווה עמוקה נסוכה על הכל. יְלֵל-תַּנים וזינוקי-פתע של חיות-טרף מוּחרדות פולחים, לעתים, לב הדממה. ממרחקים עולה דֹכי הנצח של גלי הים…

עם שחר מתבהרים והולכים האופקים. שוליהם מאדימים כעין הארגמן. ואז תנשור גם קליפת האפלולית העוטה את המשמר ליד הארמון. גוברת תנועת דמויות אפורות בחצר רחבת-הידיים, אצות הן לעמל יומן. מתוך בקתת-חֵמר מתאַבּך ועולה עמוד עשן סמיך, המטפס על מרחבי התכול ונמוג בהם. מדורת-אש גדולה, להבות וגצים אוחזים בענפים היבשים ובולעים אותם. השפחות שׁופתות הסירים, נושאות כדי מים על ראשיהן, והעבדים – נתחי-בשר אדומים מדם, סלי פירות, יין וקמח – סעודת הבוקר למלך.

הוא, המלך, עוד סרוח על יצועו השטוח, המתרומם קמעה מעל לרצפת החֵמר המיובש. למרגלותיו – גוש מקופל: המלכה. כד שמן בפינה. מבעד לפתחי-החלונות הצרים בוקעות הקרניים הראשונות של השמש הרעננה-צעירה העולה בגבורתהּ. רק חדר-הפילגשים, בירכתי החצר, שרוי באפילה כבדה. עוד מעט יבוא העבד לסוּך גופו בשמן, עוד מעט יגישו המשרתים, המצפים למוצא פיו, את סעודת-הבוקר. גם נערות המלכה מחכות מעבר לשער הנעול. ומחכים הכוהנים המקטירים על המזבחות -


זע המלך על משכבו, ניער מעליו את שׂמיכת עורות-הנמרים – הוא קם. ובבת אחת גוברת התנועה בחצר, באגפּי הבניינים, במדרונות, בשדות ובכרמים. יקוד שמש נשפך על היקום כמטר-אש. הוא יוצא מפתח חדרו, צועד שֶׁפִי – המשמר דרוך על עמדתו. לאטוֹ מתקדם ראש הכוהנים ועמו בני הלוויה – להקביל פניו בברכה. כאינו נותן דעתו לתכונה מסביב מחיש המלך צעדו.

על שולחן-האבן הנמוך, מתחת לעץ מצל רחב-פֹארות, נתחי צלי וסביבם ערימות תמרים וזיתים שנתלשו בעוד שחר מבריקים באגלי הטל. על כר-עור ממולא צמר רך מסב המלך בישיבה שפופה. מחלפות שׂערו המדוּבלל מבריקות, מסתלסלות על אודם …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.