מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שמאלו אתנה פדיון לנפשי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שְׂמֹאלוֹ אֶתְּנָה פִדְיוֹן לְנַפְשִׁי

וְאִם אֵינָם עֲלֵי סִדְרָם כְּתוּבִים

אֲבָל לֹא אֶמְכְּרֶנּוּ בַּחֲמִישִּׁים

כְּבָשִׂים נִמְצְאוּ עִמּוֹ גְנוּבִים.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

כוכבים

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

ליל-קיץ בהיר ומוככב!

הוֹ, לילות-קיץ מוככבים, מפני מה אתם בהירים כל-כך, יפים כל-כך, בשעה שלבבי בי עצוב ומשועמם?

מפני מה לבבי בי עצוב ומשועמם, בשעה שאתם כל-כך בהירים, כל-כך יפים?!

אני לועג לעולם. אומרים הכול: ירוק, אומר אני: לבן! על דמי שלי אומר אני: לבן, לא אדום, כפי שהכול אומרים! מי שומע להם? פורחת אצל מישהו תקוָה בלב, הריני עוקרה ומטיל אותה לאשפה, ומן האשפה להרים משהו ולנשק, ולכרוע ברך, לפני המאוס – אצלי עונג הוא זה!

אני לועג לעולם, אך ללילות-קיץ בהירים-מוככבים אינני לועג!

מתוקים וקדושים אתם, לילות-קיץ בהירים מוככבים, אף-על-פי שאני זה מזמן אין לי דבר שבקדושה, וטעם המתק אבד ממני!

בליל-קיץ בהיר-מוככב, שקט, מתוק, נפתח הקבר בלב המאובן, ותאוָה שמתה זה כבר מעוררת אותי…

לחיות, רגע אחד לחיות רוצה אני, אבל חיים חזקים ועצומים מאד – כך לחיות רגע אחד ולהעלם, לפרוח רגע ולכבות!

ברקיע מתנועע גוש-חומר חשוך בלא קרן-אור, בלא חיים; הוא מתנועע, משׂתרע במרום: כוח לא-נודע מרדף אותו, ומרדף אותו יותר ויותר חזק, וגוש-החומר החשוך טס ומרחף יותר יותר מהר. להיכן? לשם מה? דבר זה אינו יודע, אינו שואל, אינו שואל וטס ובטוסו הוא מתחמם, משתלהב, מתלקח – ונופל…

הוא נופל, אך בנפלו הוא מתלקח ומאיר רגע אחד!

הו, כוכב!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.