מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[מידך היתה ללבי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִיָּדְךָ הָיְתָה לְלִבִּי

רוּחִי בְקִרְבִּי

יוֹם כִּי אֲחַפֵּשׂ הֲיֵשׁ אֲדֹנָי

כִּי נַעֲלָה מֵרְאוֹת בְּעֵינָי

שַׁבְתִּי לְלִבִּי וְרַעְיוֹנָי

וָאֶמְצְאָה כִסְאֲךָ לְעֵד בִּי

טָמוּן בְּחֻבִּי

הוּא כִסְאֲךָ מַחֲצַב נְשָׁמָה

מִשָּׁם תְּנַהֵג בְּנֵי אֲדָמָה

אַחַר עֲצָתְךָ מַה לַּמְּזִמָּה

קוּמִי לְפִי חֶפְצְךָ וְשָׁכְבִּי

שַׁחְרִי וְעַרְבִּי

וָאֶבְחֲרָה חַסְדְּךָ לְמַחֲסֶה

אֶשְׁאַל צְרָכַי וְלֹא אֲנַסֶּה

כִּי אֶבְטְחָה עַל שְׁמָךְ וְאֶעְשֶׂה

דִּגְלִי לְמוּל לֹחֲמַי וְרִכְבִּי

קַשְׁתִּי וְחַרְבִּי.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

היוצר בקבוצה

מאת משה בסוק (מאמרים ומסות)

[א]

בודד היוצר. אל תראוהו, שהוא סובל מכאובם של רבים, אח לכל יצור – את חליו-הוא ישא בבדידותו; כבן-בלי-משפחה. ואם מחבוא יבקש – לשוא; מי יודע עוד כמוהו, כי הדרכים מוליכות אל עצמו, וזה הפסק, וזה הגזר.

בעקרבים נתייסר היוצר העברי. ‘אל עקרבים אני יושב’; ‘והם לא ישמעו לי’. ובקפיצת-דרך בדורות: ‘למי אני עמל ושר את שירי’; ‘לא מצא תחתיו סדן פטישי’; ‘נטע זר את לעמך’; והנה: ‘יריה בלילה’ – מאז ועד עתה, כאז כן עתה.

אך מה בדידות כשל היוצר בקבוצה. איש הדממה בלב ההמיה, איש ייחוד-הנפש בסודה של חברותא; בין גאולים – והוא עורך גלות עצמו, נודד נצחי אחרי מראות וקולות וריחות. –

שעה, אחת מרבות: צהריים גדולים ומאירים. עם הכל יש יצא לנתיבה נוהרת – והוא נע-ונד בדרך אחרת. רוגע הנוף, כמו ישבות שבּתו – ונפשו סעוּרה. קול זועק אליו מקרבו: בנפשו היתה ידו – וכמו אות קין חקוק במצחו.

והקשוב שומע: רחש צמיחה וגידול ופריחה בכל. הנתיבה זוהרת – –

ושם, במרחקים, בכרכים, בממשלת-הממון – שם? – לחם לשובע אולי אין לו ליוצר, אך זכות אחת כולה שלו: הזכות לרעוב – וליצור. במחיר הרעב יקנה את החופש; ברעב יביא לחמו-חזונו. אכן, קצרה היד שם להשביע את הגוף הזה הנאכל יום-יום באש העצורה.

וכאן, בקבוצה – מפיתה יאכל וממעיינה ישתה ובתלם ילך. את כל הזכויות ‘העניקה’ לו החברה, את הכל היא נתנה לו כלאחד האדם, ו’רק' דבר אחד ניטל ממנו: הזדמנות-היצירה, ולוּ גם בחוסר לחם ובצמא.

שבע-לחם – ורעב-חזון. אך היש רעבון כרעבון היצירה? –

הקבוצה לא תדע זאת, לא תבין זאת.

המשורר בקבוצה, בעבודה! חלום חלמנו, חזון שיווינו לנגדנו: אחדות העבודה עם הרוח, הרמוניה בין פעילוּת הגוף ואינטנסיביות הנפש, שלום בין השרירים והעצבים – מעגל-חיים שלם. יצירה עברית בכפר, בטבע, בעבודה – משאת-נפש זו, לכשתתקיים, שילומים בה וניחומים על דרך יסורים ויגונות. שיר-יחיד בתוך הרבים! שירה עברית ליד המעין! –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.