מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חלום

מאת: בנימין תמוז

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הבשורה שהגיעתני, כי דירתנו הישנה, היא בית-ילדותי, קיימת ועומדת על תילה, על רהיטיה ועל ריחה וקולותיה, היכתה אותי בתדהמה כל כך, עד שהתעלמתי כליל ממביאת-הבשורה ולא התעכבתי, מבוהל ונבעת, לשאול את עצמי אם אינני חולם.

רצתי, כמעט פרחתי, אל עבר המקום ההוא, שעד עתה הייתי נמנע – מעצמת המועקה על אבדנו – אפילו מלהביט לעברו, כשהייתי חולף על פניו, ממרחק מה, לעתים, לרגל ענייני.

עכשיו שעטתי שמה בחפזון של בורח, אשר מחמת אבדן-עשתונות הוא דוהר אל-מוקד הסכנה, במקום שיהיה אץ בכיוון ההפוך; ככל שיארע לעתים לאנשים המבקשים, בסתר-ליבם, את כליונם בחיק המורא, כאילו בו יבואו על תכלית ערגונותיהם.

הזמן שבו הייתי עומד – זמן קרוש כבצה ודומם כמו קרבת-אסון – נצטמק ונרתע, כפי שמעולם לא עשה למעני עד כה, והדפני אל תוך הדירה הממתינה.

באחת מחדריה היתה נברשת דלוקה משולחת מן התקרה ולאורה ראיתי את החדר כפי שהנחתיו.

כמצופה – או בניגוד גמור למצופה, אחת היא, – היה הכל כפי שהנחתיו אז מאחורי. כמו זה עתה יצאו יושבי המקום את הדירה ומיד ישובו. החדר היה שרוי באותו סדר-נוח, ארעי-תמיד, כשכל חפץ מצוי בהישג ידו של המבקש; לא כאותו סדר שמתקינים לקראת בואם של זרים, שכל-כולו אי-נוחות, העמדת-פנים ורמז לזמן קצוב מאד, שעם סופו על הזר להסתלק כלעומת-שבא.

החדרים האחרים היו שרויים בחשיכה, כבכל מקום שבו בני-אדם חיים; האור הולך אחר החיים ובעקבות היוצא ימש חושך.

העפתי מבטים מהירים, חסרי סבלנות, על סביבותי; עוד אשוב אביט בכל אלה כנפשי-שבעי, מעתה ואילך. עכשיו עלי למהר אל החדרים האחרים. אי-בזה אמצא את אמי, אשר ממנה הגיעתני הבשורה.

עיני תרו אחר המטבח, שהיה ריק, והגיעו אל חדר המיטות של הורי. תחילה היתה המיטה ריקה בעיני, אבל כשאמרתי להוסיף ולשוטט על פני הדירה, הבחנתי כי המיטה הריקה והסתורה איננה ריקה. השתהות-מה על פני המצעים גילתה כי בתוך הגל הלבן נושם גוף קטן וערטילאי. מבין השמיכות קמה תנועה זהירה וידה של אמי נשתלחה בסדין, לגלות את פניה ולהציץ בי.

מן הפגישה הזאת הייתי מתיירא ביותר.

כל כך מוקדם, כל כך בשכבר-הימים מתה עלי אמי, עד שמותה נצטייר בעיני כזניחה, כבגידה מרושעת; פירוש אחר אין הילד יודע למות-אמו בשחר-חייו.

כן יודע הייתי כי אמי אף היא מבינה בדרך זו את פרידתנו, אלא שמסיבות נעלמות ממני לא היה בכוחה – או לא התאמצה די-הצורך – לשים את הפרידה לאל, ולהוותר עמי.

היא שלחה בי מבטה ממעמקי המיטה ופניה, קמוטות-שינה, שיוו לה מראה-זקנים, מראה מסתבר יפה נוכח העת הרבה שחלפה מאז הלכה מאתי.

אבל הבהלה שאחזה בה למראה עמידתי כאן לבשה ארשת של בהלת-ילדים נפחדים והיא מהרה לשוב ולכסות פניה ממני.

ענין זה היה מופרך מיסודו. שכן החיים פוחדים מפני שיבת-המת; אבל מדוע ייבהלו המתים למראה החי הניצב על מקומו?

אף שהמיטה שבה להיות כמו-ריקה, ידעתי עתה כי אמי מוטלת שם, ואפשר שלא תשוב להגיח מתוך מחבואה ואפשר שהדברים יחזרו להיות כפי שהיו, ודהרת-בואי אל הדירה תהיה חסרה לעולמים את שחסרו חיי, את איבדה ילדותי ביום מותה.

נצבתי באמצע החדר, לבדי, מצפה להתעורר מחלום. אבל הכתלים לא משו, המראות לא נבלעו תחתם ורק הרצפה כמו חגה-נעה תחת רגלי המועדות.

בנימין תמוז
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של בנימין תמוז
רקע
בנימין תמוז

יצירותיו הנקראות ביותר של בנימין תמוז

  1. תחרות שחיה (פרוזה)
  2. הזיקית והזמיר (פרוזה)
  3. אופק (פרוזה)
  4. אליקום: טרילוגיה (פרוזה)
  5. סבון (פרוזה)

לכל יצירות בנימין תמוז בסוגה פרוזה

לכל יצירות בנימין תמוז

יצירה בהפתעה
רקע

[מעשה בנכה רגלים]

מאת יוסף אבן זבארה (שירה)

אָמַר [הַזָּקֵן] כִּי בַיָּמִים הַהֵם הָיָה בָעִיר הַזֹּאת אִישׁ אֶחָד, צַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו, וְהָיָה בֵיתוֹ בְּדֶרֶךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְכָל מֵת שֶׁיָמוּת הָיְתָה מִטָּתו ֹ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי פֶתַח בֵּיתוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא מְלַוֵּהו ּ עַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְעוֹזֵר אֶת הַקּוֹבְרִים. וּלְעֵת זִקְנָתוֹ נָפַל עַל מִטָּתו ֹ, כִּי חָלָה מִכְּאֵב רַגְלָיו, / עַד אֲשֶׁר בָּטְלוּ שׁוֹקָיו / וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם / וְלַעֲמֹד בָּהֶם./ וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּמָת בָּעִיר חָסִיד אֶחָד אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף צֶדֶק / וּמַחֲזִיק כְּדֵי יְכָלְתּו ֹ כָל בֶּדֶק, / וַיַּעֲבֹר לִפְנֵי פֶתַח הָאִישׁ. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכֹל לָקוּם מִמִּטָּתו ֹ לְלַוּוֹתו ֹ, / כָּבְדָה עָלָיו אַנְחָתוֹ / וַיִּשְׁכַּח כָּל כְּאֵב וּמַחֲלָה / וַיִּזְעַק אֶל יְיָ כָּל הַלַּיְלָה / וַיֹּאמַר “יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, / אֲשֶׁר שַׂמְתָּ לָעִוֵּר עֵינַיִם / וְלַפִּסֵּחַ רַגְלַיִם! / אַחֲרֵי אֲשֶׁר בִּכְאֵב רַגְלַי עִנִּיתַנִי עֲנֵנִי מִפְּאַת מִטָּתִי / וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי וַעֲשֶׂה אֶת בַּקָּשָׁתִי: / בְּכָל עֵת אֲשֶׁר מֵת חָסִיד וְצַדִּיק יַעֲבֹר עָלַי, / חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי וְהַעֲמִידֵנִי עַל רַגְלַי!” / וַיַּעֲנֵהוּ מַלְאַךְ יְיָ בַּמַּחֲזֶה / “הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ לַדָּבָר הַזֶּה”./ וְכָל עֵת אֲשֶׁר הָיָה מֵת צַדִּיק עוֹבֵר לִפְנֵי פֶתַח בֵּיתוֹ / הָיָה עוֹמֵד עַל מִטָּתו ֹ / וּמִתְפַּלֵּל עַל נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.