מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מלא כל הארץ

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מְלֹא כָל הָאָרֶץ / י"ל גורדון

הֵקָטָן שֶׁבַּיְצוּרִים הִנֵנִי

וּמִלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדִי,

רַק בְּמָקוֹם אֶחָד אֵינֶנּי

וְגַם שָׁם תִּשְׁמָע אֶת קוֹלִי.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

איני ציוני

מאת מרדכי בן הלל הכהן (מאמרים ומסות)


כשאדם כמוני מבקר לפעמים, אחת בשמיטה, בארצות אירופה, מן הדין או המנהג הוא לשאול, דרך אגב, ברופאים המומחים שם על כל חולשה הנראית או מתקרבת באבר מאברי הגוף. וכמובן, שלא לשם סקרנות גרידא אתה עושה בבירה זו או אחרת, ולא מפני שבשובכם הביתה יהללו את ה“מציאות” שמצאה הגברת, בת-לויתך, בחנויות הגדולות שבערי הבירה; אתה מאמין ובטוח, כי נחוץ לדרוש אל הפרופיסור, כי יחתוך הוא את גזר-דינך בנוגע למחלתך, וכי הוא, המומחה, ינהלך בעצותיו, ולא תצטרך ללכת כבהמה בבקעה אחרי הוראותיו של הרופא בארץ-ישראל, המנחש כסומא בארובה…


בשעות-הקבלה הקבועות באתי אל הפרופיסור. בחדר-ההמתנה מצאתי חולים מספר. שלמתי עשרים מרק ליד המזכירה, נרשמתי בתור ותפסתי כסא בחדר. אחרי באו עוד חולים, נרשמו גם הם.


הגיע תורי ונכנסתי לפני ולפנים. הרופא בדק אותי, הכניסני לתוך סוכה אפלה, ניסה משקפים שונים, ושאל למקצוע שלי, לעבודתי הקבועה. שאל גם למקום מגורי, למען דעת את השפעת האקלים על העינים, כאשר הגדתי לו, כי תושב ארץ-ישראל אנוכי, שאלני אם יליד הארץ אני, או רק מן העולים, מן המהגרים אנוכי. אמרתי לו, כי מרוסיה הנני.


– לי היה חבר ורע ברוסיה, חבר למקצוע שלי, גם כן פרופיסור עינים, אך שונים היינו בדעות. הוא היה ציוני, ואנוכי – איני ציוני.


הרופא המשיך את בדיקותיו, רשם בספר לפניו, ואחרי-כן רשם לי את המשקפים שעלי להזמין, וגם נתן לי את הכתובת של האופטיקה. אמרתי לצאת מעל פניו, אבל הוא עוד החזיק בי, וישאלני לשם העיר שאני יושב בה בארץ-ישראל. וכאשר הגדתי לו, החל לחקור פרטים ופרטי פרטים של הבנינים, עבר אל הסדרים המדיניים, אל החיים הצבוריים, אל היחסים עם שאינם יהודים. מענין לענין עבר אל המושבות. האומנם היהודים נהיו לאכרים עובדי-אדמה, חורשים, זורעים, קוצרים? והתחיל חוקר ודורש אותי על צורות החיים אשר במושבות.


– אני אינני ציוני, אבל זה מענין בכל זאת, – אמר הפרופיסור – אך דבר אחד איני תופש: הנה גדל שם דור, ילדים בודאי יוָלדו להם, והם ישָארו שם ללא כל חנוך! – למה? – אמרתי – לנו בתי-ספר לילדינו, מערכת שלמה של בתי-ספר: גני-ילדים, בתי-ספר עממיים, תיכוניים…


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.