מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יגאל אלון

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

עשינו לנו מנהג לבוא לקיבוץ גינוסר, לבית ההארחה ולשהות שם כמה ימים על שפת הכנרת. לרחוץ בימה או סתם לשוטט בקיבוץ בין גינות הבתים היפהפיות. לבקר את היונים הטווסיות הלבנות שאחד החברים אשר ביתו מול חדר-האוכל גידל בשובכו עד יומו האחרון, וכשנפטר נעלמו גם היונים מן המקום. לטייל על פני המזח שבנו חברי הקיבוץ, לצרכי הדיג ולהקמת מפרץ, מעגן לסירות. באחרונה בקרנו אף בבית הקברות הסמוך לכנרת, על קברו של יגאל אלון. בשנותיו האחרונות כשהיינו במקום בשבת היינו פוגשים בו בשדרת העצים המרכזית של הקיבוץ מטייל בחברת איש גבה קומה. אולי היה זה שומר-ראש ואולי ידיד, ומקדים ברכת-שלום לכל הנקרה לו בדרכו. כשהיה מביא אורח מחו"ל לארוחה בבית ההבראה היה נכנס לקפטריה בבת-צחוק ומברך לשלום את היושבים. לא שאלנו בחייו היכן ביתו בקיבוץ. לא רצינו להטרידו. כשהיה סגן ראש הממשלה היה הליקופטר נוחת בקיבוץ ואז ידענו שהגיע. או ממריא מהקיבוץ ואז ידענו שטס בחזרה. באותה תקופה בקרנו בעיר העתיקה בירושלים כשהיה לו שם בית משופץ. אמבולנס הגיע לשם וסטינו מדרכו. אמרו לנו: “יגאל אלון חזר מבית החולים לאחר התקף לב.” הכרתיו כשהיה שר-החינוך. בלווית הבמאי פרדו הכיר בינינו אברהם חלפי. השר נגש אל חלפי בלבביות יתרה, כנראה חבבו. וגם חלפי האיר לו פנים. ומאז היה לא רק מברכני לשלום אלא אף נגש ומושיט לי ידו.

אבל אני זכרתי את יגאל הצעיר, המפקד, המצביא מימי מלחמת השחרור. ראיתיו לראשונה מקרוב לאחר שחרור קיבוץ יד-מרדכי מידי המצרים. חברי שבתאי חבר-הקיבוץ הזמינני לטקס השיבה לאחר המלחמה אל אדמת הקיבוץ החרֵב. עמד שם מגדל בריכת המים המנוקב בכדורים. הוצבה שם אנדרטה של רפפורט. ויגאל אלון הצעיר מלפני שלושים וכמה שנים, יפה תואר וחביב חייליו וכל הסובבים אותו, המצביא שכל אחד ידע כי עוצרים בעדו ואין מניחים לו להרחיב כבושיו, נצב שם, מצדיע לחייליו כשהוא גבור-היום הנערץ.

לא אחד הרגיש איזו גאווה בלבו בשמעו בחדשות מוסקבה ברוסית באותם הימים: “צבאותיו של גנרל פייקוביץ כבשו את באר שבע”. כן, גנרל פייקוביץ היה אלוף יגאל אלון.

התחלנו להתענין בו, באיש, לא במצביא. באיש ובחייו. לא באיש שוויתר לאחר מכן על משרת שר הבטחון לטובת אחר, הוא דיין. לא על שר החינוך שלבו היה בנושא אחר ולא הסב על תשומת לבו לנושא החינוך ויריביו טענו שימים רבים אי אפשר יהיה לתקן בחינוך מה שעיוות. לא שר-העבודה שאמרו שאילו היה נוסע לביתו במכונית ולא במסוק היה יודע מה מצב כביש עכו צפת והיה מתקנו. לא סגן ראש הממשלה שהרבו להתבדח על חשבונו שהוא יעשה כל רצונות ראש הממשלה ובלבד שיניחוהו במקומו כסגנו. הבדיחות. הבדיחות שנפוצו בעם. ולא כמחותנו של הצייר קוסונוגי שבנו נשא בלונדון את בתו של יגאל אלון וזה האחרון נסע לבירה הבריטית לנשואי בתו. ולא על יגאל הקובל בשנים האחרונות על הבנים העוזבים ואנו נותרים בקיבוץ, שכן בנו ובתו עזבו כנראה את הקיבוץ לבלי שוב. אלא על יגאל האיש כפי שהכירוהו מקורביו, וידידיו בעיר. ובכפר. יגאל המאוהב הרגיש, העצור, הלומד באוכספורד, האציל מהר-תבור.

האביר מהר תבור. מלבד במלחמת השחרור כאילו היה צריך תמיד להיות היכן שלא היה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

[לכבודו של יצחק אבן-מהאג'ר]

מאת יוסף אבן ברזל (שירה)

מִנּוֹזְלֵי מִזְרָק / כַּף אוֹחֲזוֹ יָאִיר!

לֵב נֶחֱלָה נֶחְפָּז / לִמְצֹא צֳרִי מַדְוֶה,

חֶמֶר כְּעֵין אוּפָז / צַק לוֹ לְפִי מַרְוֶה,

מֵעַל כְּלִי מוּפָז – / פָּתִיל בְּאֵין מַטְוֶה,

לֹא מִשְׁבָא הָעְתַּק, / כִּי מִשְּׂדֵי בָצִיר,

טַעְמוֹ כְמָן יִמְתַּק – / וִיהִי לְמַרְפֵּא צִיר!

לֵיל הַנְּדוֹד חָשְׁכִּי, / לֵיל – לֹא לְטָשָׁהוּ

סַהַר, וְאֶת דַּרְכִּי / עַד בּוֹש נְטָשָׁהוּ.

הַאִם, צְבִי, מַלְכִּי / בִּכְלוּא חֲבָשָהוּ?

וַיֹּֽאמְרוּ: לֹא, כִּי / פַחַד לְבֵשָׁהוּ

נֶגֶד פְּנֵי יִצְחָק, / שַׂר זָהֳרוֹ בָהִיר,

לַשּׁוֹאֲלִים יִצְחָק, / וּלְהַעֲנִיק מָהִיר!

אָמִיר יְפֵה קוֹמָה, / עָב טַל בְּיוֹם צָמָא,

דִּבְרָֽתְךָ חַמָּה, / מִשְׂרָֽתְךָ אֵימָה,

עַל הַזְּמָן רוּמָה / לֵאמֹר: “אֲנִי חוֹמָה”,

כִּי יָד לְךָ שׂוּמָה / עַל מַעֲלוֹת כִּימָה.

דּוֹדי קְרַב וּרְחַק – / אוֹר זִכְרְךָ יַזְכִּיר,

הֵילֵל בְּרוּם שַׁחַק / מִי לִי אֲשֶׁר יַכִּיר?

אִמְרוּ לְכָל הֵלֶךְ, / יִיגַע בְּעַד חֶפְצוֹ,

מִשּוּט בְּכָל פֶּלֶךְ / בֵּית אַחֲוָה לִמְצֹא,

אֶל מִשְׁכְּנוֹתָיו לֵךְ / וּבוֹא מְלוֹן קִצּוֹ,

וּכְלֵי נְדוֹד הַשְׁלֵךְ, / כִּי נָעֲמָה אַרְצוֹ.

דע קטעך אלאפק / יא אוג אלצדר

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.